יש כרטיס מועדון? על האבולוציה של מועדוני לקוחות

יש כרטיס מועדון? על האבולוציה של מועדוני לקוחות

מי זוכר לכמה מועדונים הוא הצטרף, מתי ולמה? או מה מיוחד במועדון זה או אחר.
לצד בלי סוף מועדוני "כלום מאותו הדבר", יש גם דוגמאות טובות למועדוני לקוחות.
על האבולוציה של מועדוני לקוחות.

תוכן עניינים

האזנה לפודקאסט

אני בעולם הדיוור, עוד כשהיו עושים דיוור בדואר. מועדוני לקוחות הם כלל לא דבר חדש, אבל נדמה שלאחרונה עסקים ומשווקים חוזרים לגלות את יתרונותיהם. אלא שלא הכול ורוד.

מי יכול לזכור לכמה מועדונים הוא הצטרף, מתי ולמה, ומה מיוחד במועדון זה או אחר?

לצד בלי סוף מועדוני “כלום מאותו הדבר”, יש גם דוגמאות טובות למועדוני לקוחות.

ב-1993 או אולי זה היה ב-1994 הייתי בהרצאה של אייזיק ולדמן, שהיה אז מנכ”ל A.B DATA, שהייתה החברה הראשונה בארץ להקמה וניהול של מועדוני לקוחות.
הוא נתן הרצאה מרתקת על מועדוני לקוחות והתפתחותם. לימים יצא לנו לעבוד יחד והפכנו להיות חברים ובקשר טוב עד היום.
הוא סיפר בהרצאה: שכשהיינו ילדים, אכלנו לארוחת הבוקר ביצה. זו הייתה יכולה להיות חביתה, ביצה עין, ביצה קשה, או מקושקשת, אבל זו הייתה ביצה. זה מה שהיה לאכול, וזה מה שאכלנו. לא הייתה בעיית נאמנות.
מה הילידים בני ימינו אוכלים כיום? קורנפלקס או מעדן כזה או אחר. יש בלי סוף סוגים ומותגים ומי הזוכה? מי נאמן למותג כזה או אחר? כל פעם יש “שגעון” למותג זה או אחר וכמעט אין נאמנות למותג ספציפי.
מועדוני לקוחות נולדו מתוך כוונה ליצור ולשמר נאמנות למותג.
אם נסתכל על הפירמידה ההפוכה של משפך שיווקי קלאסי, המשולש הקטן בתחתית המשפך הוא גרעין הלקוחות המרוצים, עד כדי כך שהם ממליצים.

תיאור סכמתי של פאנל שיווקי קלאסי.

אלה הלקוחות שחוזרים וממליצים, כלומר מספרים על החוויה הטובה שלהם (או אפילו מספרים להרבה יותר אנשים על החוויה הגרועה שלהם).

מה הרציונל להקמת מועדון לקוחות?

סיבה כלכלית:
הסתבר כי עלות רכישת לקוחות חדשים יקרה פי כמה וכמה (פי 7 ויותר) מעלות שימור לקוחות קיימים וכך יצא שנאמנות לקוחות היא משהו שיש מאחוריו הצדקה כלכלית. כך מועדוני לקוחות הפכו להיות פופולריים.
המטרה של מועדני לקוחות הייתה להפוך קונים מזדמנים > ללקוחות (כאלה שקונים יותר מפעם אחת) > ומלקוחות ללקוחות קבועים (מבצעים את רוב הקניות באותו מקום, או באופן די קבוע קונים את אותו מותג) > ומלקוחות קבועים (נאמנים?) לממליצים (ימליצו “מפה לאוזן”).
בענפים מסוימים, בהן עלות רכישת הלקוח גבוה, העלות להבאת לקוח שנטש לרווחיות של לקוח חדש, יכולה להיות גם יקרה עד פי 16 ויותר.
רצון להכיר את לקוח הקצה:
בהרבה מאוד מקרים, בארגוני ריטייל למשל, לא מכירים את לקוח הקצה. כשסופרמרקט או חנות בגדים מוכרים ללקוח הקצה, הלקוח עצמו אינו מזוהה. אמנם הלקוח משלם במקרים רבים בכרטיס אשראי, שאולי מאפשר לעשות סוג של Reverse engineering ובסופו של דבר ניתן לזהות כרטיס אשראי ספציפי שקנה יותר מפעם אחת, וכך לדרג אותו בהתאם לפאנל שהצגתי קודם.
אבל יצירת החיבור בין הקונה הבלתי מזוהה ללקוח שאפשר לפנות אליו, עוברת בדרך כלל דרך מועדון לקוחות. הלקוח ימסור מרצונו את פרטי ההתקשרות עימו, ובמקרה של דיוור באימייל וב-SMS, יסכים לקבל דיוור פרסומי, וזה יאפשר להזדהות לזהות את לקוחות הקצה ולנהל מולם שיווק פרסונלי.

חבר מביא חבר

מועדוני לקוחות רבים עושים שימוש בשיטה של “חבר מביא חבר”. לכאורה מצוין – השיווק האיכותי ביותר שמייצר את המחויבות הגבוהה ביותר הוא שיווק מפה לאוזן (ממליצים).
אבל במועדוני לקוחות רבים, ההפעלה של “חבר מביא חבר” מפוספסת ולא חזקה מספיק, כי היא מבוצעת בשלב מוקדם מדי (על לקוחות שעדיין אינם בשלים) ולאו דווקא על הלקוחות הנאמנים.

איך התפתחו מועדוני לקוחות

מועדוני לקוחות (Customer Clubs) עברו דרך ארוכה בהתפתחותם, מהימים של גזירת קופונים מהעיתון וכרטיסי חבר מנייר, ועד למועדוני נאמנות דיגיטליים המופעלים באמצעות טכנולוגיות דאטה, פרסונליזציה ובינה מלאכותית. בעוד שבעבר תוכניות נאמנות היו פשוטות ובסיסיות, כיום הן מהוות כלי שיווקי אסטרטגי המבוסס על ניתוח נתונים וחווית לקוח רב-ערוצית.

מהדפסת קופונים לכרטיסי חבר: טרום דיגיטלי

הרעיון לתגמל לקוחות נאמנים אינו חדש. למעשה, קיימות עדויות היסטוריות לכך כבר מהמאה ה-18. עם זאת, מועדוני הלקוחות המודרניים החלו לקרום עור וגידים בעיקר במחצית השנייה של המאה ה-20. בתקופה שקדמה לעידן המחשוב, תוכניות הנאמנות לבשו צורות פשוטות וישירות: קופונים שהיה צריך לגזור מהעיתונים, כרטיסיות ניקוב בבתי קפה (על כל רכישה מקבלים חותמת או ניקוב, ובקנייה העשירית – מקבלים קפה חינם. השיטה הזו עובדת לא רע עד היום).
בהמשך כרטיסי חבר מפלסטיק שסיפקו הנחות מיידיות בקופות, מועדוני נקודות וכרטיסי חבר היו אז הכלים המרכזיים. הלקוח נרשם כחבר במועדון, קיבל כרטיס מזהה, וצבר נקודות או זכאות להטבות בכל קנייה. הרעיון היה פשוט: לתגמל את הלקוח שחוזר שוב ושוב, ובכך לעודד נאמנות למותג, מוצר או לחנות.
עם השנים וגדילת התחרות בענפים רבים, עלתה ההבנה שיש צורך במהלך אסטרטגי יותר לשימור לקוחות.

מהמכולת השכונתית… לסופרמרקטים ענקיים.

עד שנות ה-80 המושג “מועדון לקוחות” כלל הומצא. היינו הולכים למכולת השכונתית והחנווני הכיר אותנו, והזיכרון שלו היה ה-CRM הכי טוב. 

החנווני הכיר אותנו, ואנחנו הכרנו אותו. הוא ידע מה אנחנו רוצים, מה אנחנו אוהבים, ומה סבתא תמיד מבקשת שנקנה ואנחנו לא זכרנו….

הלקוחות היו אז באמת נאמנים מטבעם והתחרות הייתה מצומצמת. אולם ככל שהשוק נעשה רווי במתחרים ובמותגים דומים וככל שהקנייה עברה מחנויות שכונתיות ובעלי מקצוע עצמאיים שהייתה לנו איתם היכרות אישית, לסופרמרקטים וחנויות גדולות הנאמנות הטבעית הפכה לנדירה.

ככל שהתחרות גברה, כך גם המסרים הפרסומיים התגברו והצרכנים מצאו את עצמם מוצפים בהצעות ומבצעים ועברו בקלות ממתחרה למתחרה וממותג למותג. כך נולד הצורך ליצור בידול מהשיווק ההמוני על ידי גישה שממוקדת בלקוחות קצה וטיפוח נאמנותם.
עסקים הבינו שהשקעה בשימור וטיפוח נאמנות הלקוחות הקיימים משתלמת פי כמה מהמרדף אחר לקוחות חדשים: עלות רכישת לקוח חדש גבוהה פי 7 (ולעיתים אף יותר) מעלות שימור לקוח קיים. כך החלו לצמוח מועדוני לקוחות מובנים: עסקים רשמו את לקוחותיהם במאגרי מידע והנפיקו כרטיסי מועדון, על מנת שיהיו בידיהם פרטי הקשר והרגלי הקנייה של הלקוחות.

דוגמה בולטת מתקופה זו היא תכנית “הנוסע המתמיד” שחברת אמריקן איירליינס השיקה בשנת 1981. זו הייתה תוכנית הנוסע המתמיד הראשונה בעולם, AAdvantage, אשר צברה עבור נוסעים מיילים תמורת כל טיסה. זו הייתה פריצת דרך בכך שנעשה שימוש במסדי נתונים ממוחשבים (טכנולוגיה חדשנית לאותה תקופה) לניהול נקודות ולמעקב אחר פעילות הלקוח. בהשראת ההצלחה הזו, החלו עוד חברות תעופה, רשתות מלונות וקמעונאים להשיק מועדוני נאמנות עם כרטיסי חבר, נקודות, ומדרגות הטבות לפי רמת הפעילות של הלקוח.

המהפכה הדיגיטלית: דאטה, התאמה אישית וטכנולוגיה במועדוני לקוחות

כניסת המחשוב האישי, האינטרנט ולאחר מכן המובייל חוללו מהפכה באופן שבו מנוהלים מועדוני לקוחות. אם בעבר נוהלו כרטיסיות ונקודות באופן ידני או באמצעות מערכות בסיסיות, עם המעבר לשימוש בדאטה (Data) וטכנולוגיות CRM מתקדמות, השתנו כללי המשחק. עסקים החלו לבנות מסדי נתונים (Databases) של לקוחותיהם ולנתח את הרגלי הקנייה שלהם. כל לקוח הפך מאנונימי למזוהה – עם שם מלא, כתובת ופרטי קשר, והיסטוריית רכישות – נתונים יקרי ערך המאפשרים שיווק ממוקד ואפקטיבי יותר. במקום לשלוח לכל הלקוחות את אותה הצעה, המותגים התחילו לפלח את הלקוחות בהתאם להעדפותיהם ודפוסי ההתנהגות שלהם, ולשלוח הצעות מותאמות אישית. כך, מועדוני הלקוחות עברו ממצב של “כרטיס הנחה” פשוט לכלי אסטרטגי של שיווק פרסונאלי מבוסס נתונים עם הטבות מותאמות אישית.

בישראל, כמו בעולם, עסקים רבים את אימצו את המהפכה הדיגיטלית במועדוני הלקוחות. החל מרשתות קמעונאות גדולות ועד בתי עסק קטנים, כולם החלו לנצל מערכות ממוחשבות לניהול מועדון שהחלו להיות מובנות בתוך מערכות הקופות ברשתות הקמעונאיות. דוגמה בולטת היא מועדון שופרסל, מהגדולים בארץ, עם מיליוני לקוחות מזוהים, שמפעיל תוכנית המבוססת על קופונים אישיים המותאמים להרגלי הקניה של כל לקוח. חברי המועדון נהנו באופן קבוע מאלפי מוצרים בהנחה חודשית, ימי מבצעים בלעדיים וקופונים והטבות מגוונות שהותאמו במיוחד להם. מעבר לכך, מועדוני לקוחות רבים משולבים היום עם כרטיסי אשראי (למשל, כרטיס אשראי משולב מועדון ברשתות שונות) כדי לקשר הוצאות ישירות לצבירת הטבות, ועם אפליקציות ייעודיות המאפשרות ללקוח לעקוב אחר הנקודות והמבצעים האישיים שלו בזמן אמת.

מדיוור ישיר לדיוור באימייל

לפני שלושים שנה בדיוק עבדתי בדאטה פרו, של עודד רוזן. עשינו דיוור ישיר בדואר וניהלנו מועדוני לקוחות. אמצעי התקשורת העיקרי היה דיוור ישיר בדואר. 

דאטה פרו קיימת עד היום, וממשיכה לעשות שיווק פרסונאלי בערוצים כגון אימייל מרקטינג.  מאז שדואר ישראל הופרט בשנת 2008, שונו תעריפי הדואר הפרסומי, שהיו מאוד מאוד אטרקטיביים. סביב ההפרטה, ממש באותה שנה, חוקק חוק הספאם הישראלי.

במלחמה הבלתי פוסקת על תשומת הלב של הלקוחות, יש ערוץ תקשורת כמעט נטוש – כזה שכמעט אף משווק לא מנצל היום. ייתכן שהוא נחשב מיושן ולא “סקסי”, ייתכן שהמעבר המאסיבי לדיגיטל גרם לחשוב שכבר אין בו צורך.
אבל במקום להידחס יחד עם כולם באותו “אוקיינוס אדום” תחרותי של שיווק דיגיטלי ולשפוך אנרגיות על הקרב על כל לקוח, ישנו “אוקיינוס כחול” שאפשר להשתמש בו כערוץ פרמיום. אולי כפי שקרה עם תקליט הוויניל שחזר לאופנה.
אני מדבר כמובן על דיוור ישיר בדואר אל הכתובת הפרטית, או העסקית, במעטפה שתגיע בדואר. קשה לי להאמין שהיתם מתעלמים ממעטפה אישית שכזו שנראית כמו מכתב ולא כמו מעטפת בילינג.

האזנה לפודקאסט

אימייל מרקטינג שולט

המציאות היא שבתוך מארג הערוצים הדיגיטליים, אימייל מרקטינג (Email Marketing) בולט ככלי יעיל, ותיק ואמין לניהול התקשורת עם חברי מועדון הלקוחות. אם בעבר היה צורך לשלוח הודעות ומבצעים בדואר הפיזי, הרי שהאימייל אפשר תקשורת מיידית, זולה ומדידה עם קהל הלקוחות.

צבירת הדאטה ושכלול מערכות הדיוור המשווקים החלו להבין שיש להם אוצר ביד – מידע המאפשר לפלח את רשימת התפוצה ולשלוח תוכן שונה לקהלים שונים.

במקביל, פרסונליזציה (Personalization) באימייל השתכללה מציון שם הלקוח בלבד, לכדי התאמת תוכן מלאה: שילוב המלצות למוצרים על בסיס גלישה או קנייה קודמת, תזכורת נקודות שהלקוח צבר ומימושים הזמינים עבורו, ואפילו שינוי התמונות והמבצעים במייל לפי תחומי העניין של הנמען (dynamic Content).

טריגרים (Triggers) ואוטומציה שיווקית (Marketing Automation) 

אחד השינויים המשמעותיים בעשור האחרון הוא האבולוציה של מערכות דיוור נראית להיות גם מערכות אוטומציה שיווקית (Marketing Automation).

מערכות דיוור מודרניות מאפשרות לבנות מסעות לקוח אוטומטיים: סדרות של אימיילים הנשלחים באופן אוטומטי המבוססים על התנהגות, טריגרים או אירועים. אוטומציות אלה יוצרות דיאלוג מתמשך עם חברי מועדון הלקוחות, ללא התערבות ידנית בכל פעם (להבדיל מקמפיינים וניוזלטרים).

לא הכל מושלם…

מועדון לקוחות אינו צריך להוות מטרה אלא אמצעי שיווקי וכלכלי הבא לשרת את המטרות האסטרטגיות של המותג.

מה שהיה לפני 30 שנה תקף גם היום: הסטטיסטיקה של מועדוני לקוחות היא לא טובה.

חלק גדול מהמועדונים נסגרים (הסטטיסטיקה שאני מכיר היא 9 מ-10), ולכן להתחיל פעילות במתכונת של מועדון לקוחות, בלי להכריז על מועדון לקוחות (מחויבות של המותג), זה אולי צעד זהיר ונכון יותר. זה מאפשר לבחון האם זה בכלל מתאים לארגון או לא.

ראיונות בפודקאסט עם מומחי אימייל מרקטינג בינלאומיים

האזנה לפודקאסט
אני סלע יפה, מומחה אימייל מרקטינג ועבירוּת אימיילים. אני מזמין אותך לפגישת יעוץ ראשונית של 1/2 שעה ללא עלות בנושא עבירוּת אימיילים ואסטרטגיית אימייל מרקטינג. book an email deliverability discovery call.

לקריאה נוספת

מאמר הרחבה בנושא מועדוני לקוחות, מקינזי.

Sella Yoffe
CEO , 

Email Deliverability & Email Marketing Expert 

Helping global email senders, startups, digital agencies, and ESPs with email deliverability, email authentication (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), and email & content strategy

Podcast creator & Blogger @ CRM.BUZZ & EmailGeeks.Show

רוצה להתמקצע

באימייל מרקטינג?

אני סלע יפה. יועץ עבירוּת אימיילים ויוצר הבלוג והפודקאסט המובילים בנושא אימייל מרקטינג.

אני מזמין אותך להצטרף ולקבל גישה לקורס דיגיטלי בלעדי למנויי הניוזלטר

בנושא שיפור עבירוּת אימיילים

Close the CTA
הרשמה לניוזלטר
Scroll to Top