נפגשתי בשבוע שעבר עם Chenell Basilio, יוצרת תוכן מוכשרת, מגישת פודקאסט ובעלת הניוזלטר Growth in Reverse. היא נחשבת לשם דבר בעולם ה-growth.

אני מנוי על הניוזלטר שלה ובדיוור של תחילת אוגוסט היתה לה הודעה מפתיעה: אחרי 83 פרקים, היא החליטה להפסיק את הפודקאסט.

במשך השנים היא ראיינה לפודקאסט כמה מהשמות הבולטים בקרב יוצרי התוכן.

למרות שהיא נהנתה לשוחח וללמוד מאנשים מוכשרים שהתראיינו אצלה לפודקאסט על נושא ה- Growth, שיפור תהליכי צמיחה, צמצום נטישה וכו’, היא הבינה שזה בא על חשבון דברים אחרים. היא גם כתבה שהיא נרגשת לקראת הדברים החדשים שהיא תוכל לעשות כעת, כשיתפנה לה יותר זמן.

איך זה קשור אליי?

לפני המלחמה, עדכנתי את הבלוג והפודקאסט CRM.BUZZ על בסיס שבועי. בכל שבוע פרק חדש לפודקאסט ובכל שבוע מאמר עומק חדש לבלוג. בחודש מאי השנה חגגתי שבע שנים לבלוג! לא הולך ברגל…

יצירת תוכן איכותי היא עבודה קשה, וקצת כמו נטיעת עץ, לוקח זמן רב עד שנהנים מהפירות.

אבל ההשקעה הזו השתלמה: הבלוג והפודקאסט סייעו לי לבנות שם כמקצוען גם בארץ וגם בזירה הבינלאומית.

אני פרפקציוניסט ויצירת תוכן דורשת ממני המון זמן, עבודת מחקר לאימות העובדות, עריכת תחקיר, שינוי ועריכה עד שיוצא התוצר המוגמר שאני שלם איתו. מטבע הדברים זה בא על חשבון דברים אחרים.

ואז (שוב) באה המלחמה.

בזמן “חרבות ברזל” ומבצע “חיצי הצפון” איכשהו עוד הצלחתי לג’נגל בין יצירת תוכן, עבודה עם לקוחות ושירות במילואים.

ב”שאגת הארי” המציאות כבר שונה. אני משרת במילואים בפיקוד הצפון בתפקיד בכיר יותר, עם אחריות גדולה יותר, כבר יותר מחצי שנה. גם כיום כשאנחנו כביכול בהפסקת האש, אני עושה משמרות של לפחות שלושה ימים בשבוע. באופן טבעי, נשאר לי פחות זמן ליצירת תוכן, והלכה למעשה תדירות הפרסום של הבלוג והפודקאסט ירדה משמעותית.

כשראיתי את הניוזלטר של Chanel, לצד האכזבה מכך שפודקאסט שלה שאהבתי להאזין לו, יורד מהאוויר, יכולתי להתסכל לרגע על עצמי במראה ולהעיז לומר שיתכן שגם עבורי הגיע הזמן למצוא איזון אחר.

מצד אחד, אני לא רוצה להפסיק את הבלוג והפודקאסט בעברית. הם חלק ממני כבר שנים, והשקעתי בהם המון זמן ואהבה. אבל בפועל, כבר יותר מחצי שנה אני מפרסם בערך פעם בחודש. בכל פעם שעובר עוד שבוע בלי מאמר או פרק חדש, אני מרגיש שאני מאכזב את הקהל שבניתי לאורך השנים ואת מי שמחכה (כך אני מקווה) לתוכן שלי.

אולי הגיע הזמן שאפסיק להילחם בתחושה הזאת, אכיר במציאות ופשוט אעשה שינוי שמתאים למציאות הנוכחית?

אז מה זה אומר בפועל?

אני לא מפסיק ליצור תוכן בעברית, אבל אני משנה את הקצב ואת הפורמט.

אמשיך לפרסם בבלוג מאמרי עומק בעברית כשיהיה שינוי משמעותי ששווה להקדיש לו מאמר מקיף. כך עשיתי לאחרונה כשעדכנתי את המאמר על DMARC בעקבות עדכון התקן.

כרגע אני עובד על עדכון המאמר הקיים על Google Postmaster Tools, שגם הוא התעדכן לגרסה חדשה.

יש עוד שינויים גדולים בדרך. למשל DKIM2 ותקן חדש שיאפשר לקבל מספקיות האימייל מידע נוסף על מצב העבירוּת שלכם.

בכלל, אני מרגיש שכבר כתבתי כמעט על כל נושא שאפשר לחשוב עליו. ואם מדי פעם יצוץ רעיון למאמר שלא נולד מתוך תחושה שאני חייב לפרסם משהו השבוע, אלא כי באמת יש לי משהו חדש ומשמעותי להגיד, אכתוב אותו.

אמשיך לפרסם מנות קטנות ותכופות יותר, בעיקר בקהילה שלי, “עבירוּת עברית”.

אני מתכוון להיות הרבה יותר פעיל בקהילה ולפרסם פוסטים קצרים בנושאים שונים שקשורים לאימייל מרקטינג ולעבירוּת אימיילים. כשעולה פוסט חדש, אני שולח אותו גם באימייל.

אפשר להתחבר לקהילה גם עם אפליקציה ולקבל עדכונים ב-push, בנוסף או במקום באימייל.

אני מקווה שכל פוסט כזה יוביל לתגובות ודיון בקהילה.

מבחינתי, זו גם הזדמנות לנהל דיאלוג ישיר ואישי יותר. דווקא עכשיו, כש-AI מייצר חלק גדול מהתוכן שאנחנו קוראים, אני מאמין שיש ערך גדול יותר לתוכן שמביא איתו נקודת מבט אישית, ניסיון אמיתי ושיחה אנושית.

זו הזדמנות להזמין כל אחד ואחת מכם אל קהילת האימייל מרקטינג ועבירות האימיילים שפתחתי שנקראת “עבירות עברית”. אפשר להצטרף אליה דרך community.crm.buzz. אשמח לראות כל אחד ואחת מכם שם.

זהו להפעם.