מהם הנושאים החמים בתחום הדיוור לקראת 2026? * החל מנובמבר 2025 ג'ימייל מהדקת את הדרישות ממדוורים. מהן 8 הדרישות שכל מדוור צריך להכיר?
תוכן עניינים
גוגל מגבירה את האכיפה
גוגל הודיעה כי היא החל מנובמבר 2025 (ממש עכשיו) היא מגבירה את האכיפה על תעבורת אימייל שלא עומדת בדרישות שלה.
זה קורה אחרי שבשנה שעברה גוגל ויאהו הציבו דרישות חדשות ממדוורים והשנה במאי 2025 מיקרוסופט הצטרפה אליהן והודיעה שהיא תדחה ולא תקבל תעבורת אימייל שלא עומדת בדרישות.
כעת גם ג’ימייל מודיעה שהיא מקשיחה את הדרישות ותדחה או תעכב תעבורת אימיילים שלא עומדת בדרישות.
זה קורה במקביל לכך שגוגל הודיעה שבעקבות משוב של מדוורים היא דוחה לעת עתה את הוצאתו לגמלאות של Google postmaster Tools הישן – גירסה V1.
בגירסה החדשה V2 של Google Postmaster Tools ישנו compliance dashboard שמציג נכון לעכשיו 8 דרישות בסיסיות שכל מדוור המוגדר bulk sender חייב לעמוד בהן.
מכיוון שההגדרה של bulk sender עשויה להטעות, כי אנחנו רואים שמתקיימת אכיפה גם כלפי מותגים קטנים יותר, ההצעה שלי לכל מי שמדוור באמצעות מערכת דיוור, היא לראות את עצמו כמדוור גדול ולעמוד בדרישות הללו, על מנת למנוע פגיעה בעבירות.
מהן הדרישות שמדוורים נדרשים לעמוד בהם?
אימות SPF ו־DKIM
אימייל כולל מנגנוני שמבטיחים שספקיות האימייל יכולו לאמת שכל אימייל שמתקבל אצלם נשלחים משרתי דיוור המורשים לשלוח בשם הדומיין העסקי המאומת שלכם.
תאימות של ה־From header
באימיילים שנשלחים ישירות חובה שהדומיין המופיע בשדה visible Header From חייב תואם (alignment) לדומיין המדוור ב- SPF או ב- DKIM על מנת ש-DMARC יעבור.
אימות DMARC
נועד להגן על דומיינים ומותגים. עד הצגת הדרישות של ספקיות האימייל הגדולות בשנה שעברה DMARC היה אופציונלי. כיום חובה לפרסם רשומת DMARC. מדיניות DMARC מגדירה לצד המקבל מה לעשות עם אימיילים שלא עוברים אימות, והתאמה לדומיין המדוור (Authentication and alignment) ולמי (כתובת אימייל) לדווח. ההמלצה שלי היא לנטר DMARC באמצעות כלי לניהול וניטור DMARC. אם תיכנסו לבלוג ותחפשו DMARC, תמצאו מאמרים והמלצות לגבי כלים.
הצפנת TLS
מבטיחה שהאימייל עובר בטווח מוצפן בין המוען (השולח) והנמען המקבל.
רמת הדיווחים על ספאם ממשתמשים
ה־User-reported spam rate מציג באחוזים כמה נמענים סימנו את האימייל שלכם כספאם.
דרישת הדף שג’ימייל הציבה היא עד 0.3% כלומר עד 3 דיווחים על ספאם לכל אלף אימיילים שהגיעו ליעדם נחשב שאתם עומדים בדרישות.
שני דברים שצריך לקחת בחשבון:
האחד, אם האימיילים שלכם כבר מגיעים לספאם, אנשים לא יכולים לדווח עליהם. הרבה פעמים אנחנו רואים שרמת הדיווחים נמוכה בדיוק בגלל זה, כי האימיילים כבר בספאם. כלומר, ג’ימייל כבר החליטה לסנן את האימיילים הללו לספאם.
דבר שני, לא ניתן לראות את רמת הדיווחים על ספאם בג’ימייל במערכת הדיוור, אלא רק ב-Google Postmaster Tools.
ג’ימייל אומרת שרמת הסף הרצויה היא 0.3%-0.1%, כלומר דיווח אחד (רצוי) עד שלושה (מקסימום) לכל אלף אימיילים שהגיעו לאינבוקס: הכוונה ל-inbox placement כלומר deliverability ולא ל-delivered שאתם רואים במערכות הדיוור.
רשומות (PTR (Pointer Record / reverse DNS record
מוודאות שלכתובת ה-IP של השרת השולח תואמת לשם השרת ולהיפך.
מנגנון One-click unsubscribe
מאפשר לנמענים להסיר את עצמם בלחיצה אחת. זהו מנגנון headers שמערכות הדיוור נדרשו להוסיף והוא נועד לאימיילים שיווקיים בלבד.
את קישור ההסרה רואים באימיילים שיווקיים בג’ימייל בדפדפן גם בלי לפתוח את האימייל עם עוברים מעל השורה. כמובן, כשפותחים את האימייל, רואים את הקישור הזה ליד כתובת האימייל של השולח.
דרישת Honor unsubscribe
זו בדיקה שמוודאת שהשולח מכבד בקשות הסרה תוך 48 שעות. יכול להיות מצב שנמען ביקש להסיר את עצמו, אבל בגלל בעיית אינטגרציה, הוא עדיין מקבל אימיילים מסוגים אחרים, או חלק מאוטומציה שעדיין רצה.
אלו שמונה נושאים, רובם טכניים, כמו ששמתם לב, שג’ימייל מציגה לכם כמדוורים. הנושאים אלו ישפיעו אם האימיילים שלכם יגיעו אל האינבוקס או אל הספאם.
מגמת האכיפה של ספקיות האימייל התחילה ב-2024 ומתעצמת השנה. מה ספקיות האימייל ידרשו ב-2026?
כל ספקיות האימייל הגדולות יצרו חזית ברורה ודי אחידה לגבי הדרישות ממדוורים.
אם ב-2024 נולדה דרישת סף לפרסם רשומת DMARC שיכולה להיות כרגע במצב קבלת דוחות בלבד (p=none), יתכן כי כבר בשנה הבאה ספקית אימייל אחת או יותר ידרשו ממדוורים לפרסם רשומת DMARC במצב אכיפה. כלומר quarantine או reject.
משמעות הדבר היא שהצד המקבל לא רק ידווח כמו במצב p=none, אלא במקרה שתימצא חוסר התאמה או חוסר באימות של הדומיין המדוור האימיילים ידחו (reject) או יעבירו את אימיילים להסגר (quarantine). במקרה כזה, הם אפילו לא יגיעו לספאם. הם ידחו או שיושמו בהסגר.
מבדיקות שערכתי השוק הישראלי רחוק מלהיות מוכן לשינוי כזה.
לפני מספר חודשים התחלתי בפרויקט עצמאי שבודק את רמת האימוץ של DMARC בדומיינים ישראלים.
ב- 1,000 האתרים הפופולריים ביותר בישראל (שחלקם אינם ישראליים) הממצאים מפתיעים (לרעה).
במדגם שבדקתי רק 21.9% אוכפים DMARC במצב reject, ו-14.6% אוכפים DMARC במצב quarantine, ו-34.3% עדיין במצב none.
יתרת הדומיינים (29.3%) אינם מפרסמים כלל רשומת DMARC.
יתכן שהשפן בכובע של ספקיות האימייל הוא לא כפי שאני משער לגבי רשומת DMARC, אלא שינוי אחר. בכל מקרה, משמעות המגמה הזו היא שעבירות אימילים קיבלה תקן אחיד והופכת לדרישת סף עסקית למדוורים.
מערכות הדיוור חייבות להפסיק לשקר
הסוד בעולם מערכות הדיוור הוא שהנתונים שרוב מערכות הדיוור מראות בדשבורד הם פשוט שקר לבן.
כולם אוהבים אחוזי פתיחה גבוהים ומערכות הדיוור ברובן לא מראות את מה שקורה באמת.
פתיחות אימייל נמדדות באמצעות פיקסל מעקב זעיר (תמונה שקופה בגודל 1X1 פיקסל) המוטמע באימייל. כאשר האימייל נפתח, והתמונות יורדות אל תוכנת האימייל, הפיקסל נטען ומערכת הדיוור סופרת פתיחה.
מלבד חוסר הדיוק שנובע מכך שחלק מתוכנות האימייל, כמו outlook חוסמות תמונות וכך נמען יכול לקרוא את כל האימייל אם הוא טקסטואלי מבלי שנספרת פתיחה, ישנה תופעה של פתיחות והקלקות שווא.
זו תופעה שנקראת none human interactions או NHI.
השינוי המשמעותי ביותר נכנס ב-2021, עם הכרזת iOS 15 שכלל את שינוי הפרטיות של אפל, Apple Mail Privacy Protection (MPP), במסגרתו אפל מורידה את כל התמונות כשהמכשיר נמצא בטעינה. גם הטראקינג פיקסל נטען כך, וכתוצאה מתקבל חיווי של 100% פתיחה ממנויי Apple.
באירופה, כ-50% מהפתיחות נובעות מפתיחות שווא על ידי Apple MPP, ובארה”ב, למעלה מ-70%.
ישנה גם תופעה של הקלקות שווא, שמאוד נפוצה בארגונים גדולים, שם ההקלקות והפתיחות יכולות להגיע גם ל-100% כתוצאה ממערכות enterprise level email security, כמו למשל Proofpoint, Barracuda, MimeCast והאחרות שפותחות ומקליקות על אימיילים לצורכי אבטחה.
גם בספקיות האימייל הגדולות יש הקלקות של בוטים לצורכי אבטחה. אבל להבדיל מהיקף התופעה שנרחבת מאוד בארגונים, התופעה הזאת פחות נפוצה ומגיעה לכ- 7%-15% נכון להיום.
ומה קורה בארץ?
ביצעתי בדיקות עם מערכת שיודעת להתייחס ל-MPP ול- bot clicks ואלו הממצאים:
שיעור הפתיחה (Open Rate) מתנפח בכ־31% בעקבות הפעילות של Apple Mail Privacy Protection (MPP).
שיעור הפתיחה הייחודי (Unique Open Rate) עלה בכ־32% – כלומר, כמעט שליש מהפתיחות שדווחו אינן אמיתיות.
שיעור ההקלקות (CTR) נראה גבוה בכמעט 70% לעומת המציאות, בעיקר בגלל פתיחות אוטומטיות וקליקים של בוטים.
אפילו שיעור ההקלקות הייחודי (uCTR) שנחשב מדד אמין יותר הוצג מנופח בכ־21%.
נכון להיום אף אחת מהמערכות הישראליות הנפוצות לא מתייחסת לתופעה ומציגות פתיחות והקלקות מנופחות.
המידע הלא מהימן שמערכות הדיוור ברובן הגדול מציג למדוורים, מתחבר לפרקטיקת דיוור אחרת שהגיע העת לומר שהיא סתמית, אם מערכת הדיוור לא תומכת בזיהוי של NHI.
למה אינדיקציה של פעילות או חוסר פעילות (Engagement) במערכת הדיוור לא יכולה לשמש כטריגר לאוטומציה או כדי לבצע sunsetting של נמענים לא פעילים?
הסתמכות על פתיחות והקלקות כאינדיקציה לפעילות אמיתית של נמען הפכה לבעייתית מאוד בשנים האחרונות. הסיבה העיקרית לכך היא העלייה החדה בתופעת האינטראקציות הלא אנושיות (Non-Human Interactions).
מערכות כמו (Apple Mail Privacy Protection (MPP גורמות לכך שכל התמונות באימייל, כולל פיקסל המעקב (שגם הוא תמונה), נטענות אוטומטית ברקע, גם אם המשתמש כלל לא פתח את האימייל. המשמעות היא שכל משתמש במכשיר אפל “נראה” כאילו פתח את כל האימיילים.
התופעה הזו מנפחת באופן מלאכותי את אחוזי הפתיחה, לעיתים בעשרות אחוזים.
כתוצאה מכך, מדד הפתיחה כבר אינו משקף התנהגות אנושית אותנטית, אלא מהווה בעיקר תוצאה של סריקות אוטומטיות.
זה אומר שלא ניתן להסתמך על טריגר של פתיחה או חוסר פתיחה על מנת ליצור טריגר לאוטומציה.
כמו כן, אחת מפרקטיקות הדיוור שהתקבעו בשנים האחרונות היא שכדאי למחוק נמענים לא פעילים ממערכת הדיוור. ישנן מערכות דיוור שאפילו מציגות חוסר פעילות ומציעות להסיר נמענים שאינם פעילים.
העניין הוא שאם מערכת הדיוור אינה תומכת בזיהוי של אינטראקציות לא אנושיות, תופעה שקיימת לא רק בפתיחות אלא גם בהקלקות (זה מאוד נפוץ בדיוור ל-B2B, אבל גם ב-B2C בספקיות האימייל הגדולות, התופעה הזאת קיימת בסדר גודל של 7% עד 15%.
ולכן, אם מערכת הדיוור אינה מתייחסת לתופעה הזאת, אז בתוך נתוני הנמענים שנראים פעילים ונמצאים ב-engagement, נמצאים גם הפתיחות הפרוגרמטיות או ההקלקות פרוגרמטיות.
במסגרת ריאיון לפודקאסט, שוחחתי עם Jakub Olexa, מנכ”ל ומייסד Mailkit ו-Omnivery, ואחד המומחים המובילים לנושא None-Human Interaction באימייל. הנה קטע קצר מתוך הפודקאסט שערכתי איתו שמזכיר את הנושא.
מערכות דיוור מתקדמות הטמיעו כלים בסיסיים לזיהוי MPP או כלים מתקדמים שיודעים לזהות גם הקלקות לא אנושיות, כמו ה-API שמוצע על ידי Omnivery.
האזנה לפודקאסט
פודקאסט ובלוג מובילים בעברית בנושאי אימייל מרקטינג (email marketing) ועבירוּת אימיילים (deliverability).
הגעתם אל הבלוג והפודקאסט המובילים והמעודכנים ביותר בעברית בתחום אימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים, שיווק ודאטה. כאן תמצאו שפע מאמרים מפורטים ופודקאסטים מקצועיים למתחילים ולמתקדמים, המכסים את התחום בצורה מעמיקה.
חלק מהפרקים כוללים ראיונות עם מומחי אימייל מרקטינג בינלאומיים מובילים, המשולבים בעברית.
אימייל מרקטינג הוא ערוץ ותיק, אך דווקא בגלל שהוא “הסבא” של המדיה הדיגיטלית, הוא לא תמיד זוכה לתשומת לב והמקצועיות הראויה. היום הולך ונהיה קשה יותר להגיע לאינבוקס. כדי להצליח באימייל מרקטינג, יש להתמקצע ולא להסתמך רק על הפלטפורמה (מערכת הדיוור) שתעשה את הכל.
בבלוג ובפודקאסט תמצאו מידע מקיף ועדכני בנושאים כמו אימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים, סקירות מערכות דיוור, אוטומציה שיווקית, שיווק באמצעות תוכן, אימייל מרקטינג לאיקומרס, טיפים לשיווק במייל, דיוור בסטארטאפים ועוד.
יוצר הפודקאסט והבלוג, סלע יפה, הוא מומחה בינלאומי לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל. הוא מסייע למדוורים גלובליים, סטארטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) בנושאי עבירוּת אימיילים, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI) ואסטרטגיית אימייל.
A blog and podcast (in Hebrew) about email marketing, email deliverability, marketing, and data.
ראיון מרתק בנושא אחת התופעות המעניינות שמשבשות את עולם האימייל מרקטינג היא תופעת האינטראקציות הלא אנושיות. מדובר בבוטים “טובים” שפותחים ומקליקים על אימיילים כדי להגן על פרטיות המשתמשים או על מנת לבצע סריקה של הקישורים שבתוך האימייל לצורכי אבטחה.
חלק גדול מהפתיחות וגם חלק מסויים מההקלקות שאתם רואים במערכת הדיוור שלכם הם נתונים מנופחים של פתיחות והקלקות שווא, בדיוק בגלל התופעה הזו של אינטראקציות לא אנושיות.
ראיינתי לאחרונה את אחד המומחים המובילים לתחום זה, Jakub Olexa מנכ”ל מערכת הדיוור Mailkit ושרת הדיוור הטרנזקציוני Omnivery. פרק מרתק שמציג את התופעה ומסביר אותה ובהמשך גם מציע פתרונות.
אני מתכוון לערוך את הפרק ולתרגם אותו לעברית ואפרסם את הפרק בליווי תרגום סימולטני לעברית בהמשך כאן ב-crm.buzz
בינתיים אני מפרסם כאן את הפרק באנגלית, בשני חלקים. השבוע יובא החלק ראשון ובשבוע הבא אביא את החלק השני.
בשבוע הבא כשחלק השני יפורסם, אני אהיה ב-Deliverability Summit (וועידת עבירוּת) באמסטרדם ביומיים מרוכזים של מינגלינג ולמידה עם המומחים המובילים בעולם, גם את Jakub אפגוש שם. הוועידה מתמקדת בניהול עבירוּת במערכות דיוור, ניהול שרתי דיוור, ויחסי הגומלין בין מערכות דיוור, הלקוחות של מערכות הדיוור, ספקיות האימייל והגופים הנלחמים בספאם.
אני מתכוון לערוך ראיונות בשטח ואשזור אותם בפרקים הבאים של הפודקאסט.
הכרטיסים לוועידה עצמה אזלו, אבל אפשר לצפות בשידור הסטרימינג מהוועידה אונליין ואף קיבלתי ממארגני הועידה קוד הנחה למי שמעוניין לרכוש כרטיס.
קוד הנחה: SELLA
בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI) ופרסונליזציה מתקדמת באימייל
מגמה נוספת שנראה יותר ויותר היא שילוב של בינה מלאכותית בתוך מערכות הדיוור. האם ה-AI יחליף בקרוב את הקמפיינר?
מערכות ה-AI יודעות לייצר תוכן ולמחזר אותו, ליצור כותרות שמעודדות פתיחה, ליצור תמונות וטקסט, לנתח נתונים ברמה מאוד גבוה, אני צופה שלא רחוק היום שה-AI שישתלב במערכות דיוור מתקדמות יהפוך את הקמפיינים לקלים יותר ומדויקים יותר.
חוויית אימייל (Email Experience Design): אינטראקטיביות, נגישות וקיימות
כולנו משתמשים יומיום באימייל. כן, גם צעירים, גם מבוגרים.
תמיד משעשע אותי לראות שלמרות שכולנו פותחים את הדפדפן המעודכן ביותר כדי לקרוא אימייל בג’ימייל, בתוך האימייל עצמו יש לנו חווייה שדומה לדפדפן שנראה כמו במכשירי הטלפון של נוקיה מפעם. הסיבה לכך הם התקנים שקיימים לאימייל.
למה אימייל שמגיע אל Outlook נראה שונה מהאימייל שמגיע אל Gmail ונראה שונה בין גרסאות שונות של מחשב שולחני וגודל מסך של מחשב נייד. ולמה זה נראה שונה בסוגים שונים של מובייל?
הרספונסיביות והצורה שבה אימייל מתנהג היא מיושנת במידה מסוימת ואינה מאפשרת את אותה האינטראקטיביות שחשבנו שתגיע גם לאימייל באמצעות AMP for email, שכן הצליח בטריטוריות שונות כמו הודו, אבל שהוא לא יגיע לארצות הברית או שיבוא במרומו תקן אחר ומוצלח יותר, הוא לא ישפיע באמת על העולם המערבי.
כל זה מתקשר לחוויית המשתמש באימייל שמשפיעה לא רק על המעורבות, אלא גם על תפיסת המותג.
קשה, אבל אפשרי לעשות גיימיפיקציה ותוכן דינמי באימייל, לצד צורך ודרישות של נגישות כגון טקסטים חלופיים (Alt Text), סימון סמנטי (Semantic Markup) שנדרש כיום לפי חוקים אירופיים להיות מוטמע ב-HTML של האימייל, כדי לסייע לקוראי מסך (Screen Readers) המשמשים אנשים עם לקויות ראייה או קשיים קוגניטיביים, להבין את תוכן האימייל באופן מדויק.
ראיונות בפודקאסט עם מומחי אימייל מרקטינג בינלאומיים
האזנה לפודקאסט
פודקאסט ובלוג מובילים בעברית בנושאי אימייל מרקטינג (email marketing) ועבירוּת אימיילים (deliverability).
הגעתם אל הבלוג והפודקאסט המובילים והמעודכנים ביותר בעברית בתחום אימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים, שיווק ודאטה. כאן תמצאו שפע מאמרים מפורטים ופודקאסטים מקצועיים למתחילים ולמתקדמים, המכסים את התחום בצורה מעמיקה.
חלק מהפרקים כוללים ראיונות עם מומחי אימייל מרקטינג בינלאומיים מובילים, המשולבים בעברית.
אימייל מרקטינג הוא ערוץ ותיק, אך דווקא בגלל שהוא “הסבא” של המדיה הדיגיטלית, הוא לא תמיד זוכה לתשומת לב והמקצועיות הראויה. היום הולך ונהיה קשה יותר להגיע לאינבוקס. כדי להצליח באימייל מרקטינג, יש להתמקצע ולא להסתמך רק על הפלטפורמה (מערכת הדיוור) שתעשה את הכל.
בבלוג ובפודקאסט תמצאו מידע מקיף ועדכני בנושאים כמו אימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים, סקירות מערכות דיוור, אוטומציה שיווקית, שיווק באמצעות תוכן, אימייל מרקטינג לאיקומרס, טיפים לשיווק במייל, דיוור בסטארטאפים ועוד.
יוצר הפודקאסט והבלוג, סלע יפה, הוא מומחה בינלאומי לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל. הוא מסייע למדוורים גלובליים, סטארטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) בנושאי עבירוּת אימיילים, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI) ואסטרטגיית אימייל.
A blog and podcast (in Hebrew) about email marketing, email deliverability, marketing, and data.
חלק שני של הריאיון המרתק עם Jakub Olexa, מנכ”ל מערכת הדיוור Mailkit ושרת הדיוור הטרנזקציוני Omnivery, ומהמומחים הבולטים לתופעת האינטראקציות הלא אנושיות.
מדובר בבוטים “טובים” שפותחים ומקליקים על אימיילים כדי להגן על פרטיות המשתמשים או על מנת לבצע סריקה של הקישורים שבתוך האימייל לצורכי אבטחה.
זה יוצר שיבוש בעולם האימייל מרקטינג – חלק גדול מהפתיחות וגם חלק מסוים מההקלקות שאתם רואים במערכת הדיוור שלכם הם נתונים מנופחים של פתיחות והקלקות שווא, בדיוק בגלל התופעה הזו של אינטראקציות לא אנושיות.
אני מתכוון לערוך את הפרק ולתרגם אותו לעברית ואפרסם את הפרק בליווי תרגום סימולטני לעברית בהמשך כאן ב-crm.buzz
בינתיים אני מפרסם כאן את הפרק באנגלית, בשני חלקים. השבוע יובא החלק ראשון ובשבוע הבא אביא את החלק השני.
השבוע אשתתף ב- Deliverability Summit (וועידת עבירוּת) באמסטרדם ביומיים מרוכזים של מינגלינג ולמידה עם המומחים המובילים בעולם, גם את Jakub אפגוש שם. הוועידה מתמקדת בניהול עבירוּת במערכות דיוור, ניהול שרתי דיוור, ויחסי הגומלין בין מערכות דיוור, הלקוחות של מערכות הדיוור, ספקיות האימייל והגופים הנלחמים בספאם.
אני מתכוון לערוך ראיונות בשטח ואשזור אותם בפרקים הבאים של הפודקאסט.
הכרטיסים לוועידה עצמה אזלו, אבל אפשר לצפות בשידור הסטרימינג מהוועידה אונליין ואף קיבלתי ממארגני הועידה קוד הנחה למי שמעוניין לרכוש כרטיס.
קוד הנחה: SELLA
אני סלע יפה, מומחה אימייל מרקטינג ועבירוּת אימיילים. אני מזמין אותך לפגישת יעוץ ראשונית של 1/2 שעה ללא עלות בנושא עבירוּת אימיילים ואסטרטגיית אימייל מרקטינג. book an email deliverability discovery call.
Sella Yoffe
Email Deliverability & Email Marketing Expert
Helping global email senders, startups, digital agencies, and ESPs with email deliverability, email authentication (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), and email & content strategy
Podcast creator & Blogger @ CRM.BUZZ & EmailGeeks.Show
