מלכודות ספאם (spam traps) הן כתובות אימייל שנוצרות על ידי ספקיות אימייל וגופי לוחמה בספאם כדי לזהות ספאמרים ולשבש את פעילותם. האם ברשימות הדיוור שלך מסתתרות מלכודות ספאם?
תוכן עניינים
האזנה לפודקאסט
הודות למנגנונים לאימות זהות השולח וסינון הודעות ספאם לא רצויות ברמת המפעילים, ערוץ האימייל נחשב לאמין ביותר ולמועדף על לקוחות בתקשורת שלהם עם עסקים.
אך לא הכול ורוד: המציאות היא שכ-85% מתעבורת האימייל היא ספאם מקצועי ורק כ- 15% מהתעבורה היא של אימיילים “לגיטימיים” שמדוורים ואנשים שולחים. ספקיות האימייל וגופי הלוחמה בספאם עושים מאמצים רבים כדי לסנן את הדואר עבור הלקוחות שלהם ולשמור ככל שניתן על תיבות אימייל נקיות מספאם.
חלק מהכלים בארסנל של ספקיות האימייל וגופים הנלחמים בספאם כדי לזהות ולעצור ספאמרים הן מלכודות ספאם.
מהן מלכודות ספאם?
מלכודות ספאם הן כתובות אימייל פיקטיביות הנוצרות על ידי ספקיות האימייל הגדולות (Gmail, Yahoo, Outlook ואחרות) וגופי הלוחמה בספאם (DNSBLs) כדי לשמש בתור בוטים לזיהוי ספאמרים ועל מנת לשבש את פעילותם.
מלכודות ספאם (honey pots) נשתלות על ידיהן באתרי אינטרנט ופרופילים ברשתות החברתיות בכוונה להרעיל (poison) את רשימות הדיוור של אותם ספאמרים וכך לזהות אותם ולהפריע לפעילותם.
ברגע שמדוורים ישלחו אימיילים לכתובות אימייל שמשמשות מלכודות ספאם, המוניטין שלהם (sender reputation) יפגע ובהתאם לכך יותר מיילים יגיעו לדואר זבל או במקרים מסוימים הם יחסמו עד כדי עצירת פעילות הדיוור.
ישנן כמה רמות של מלכודות ספאם ומידת ההשפעה שלהן על ה-deliverability שונה.
בתיאוריה זה עניין של טריטוריה
במידה מסוימת חוק הספאם הישראלי מגן חלקית על המדוורים ללקוחות בישראל מפני אחת מהסכנות לעבירוּת – מלכודות ספאם. הפרקטיקה שמחייב החוק הישראלי היא opt-in המבטיחה כמעט ב-100% (בהמשך אסביר למה רק “כמעט”) שכל הנמענים ברשימות הדיוור של מדוורים ישראלים, הם אנשים שנרשמו אקטיבית לדיוורים. לכן הסיכוי של מדוורים בישראל ליפול על מלכודות ספאם חמורות הוא נמוך.
ומה בארה”ב? חלק מלקוחותיי פעילים בארה”ב בה מותר בתנאים מסוימים לדוור לנמענים במודל opt-out (כלומר ניתן לדוור אליהם עד לבקשת הסרה). חלקם אוספים נתונים במרחבי הרשת באמצעות קצירת נתונים (scraping / harvesting) מאתרי אינטרנט ופרופילים ברשתות חברתיות. חלקם אף קונים רשימות דיוור מספקי רשימות דיוור.
מבחינת מסננות הספאם וספקיות האימייל פעילות זו נחשבת ספאמית לכל דבר. חלק מהאתגרים שלי כיועץ עבירוּת הוא לדאוג לכך שפעילות אימייל מרקטינג “אפורה” או “שחורה” (outreach / cold emails) של לקוחותיי לא תפגע בפעילות “לבנה” מול לקוחות ונמענים שנרשמו אקטיבית לדיוורים מאותן חברות.
איך מלכודות ספאם הגיעו לרשימות הדיוור שלי?
האפשרות הקלה ביותר “להידבק” במלכודות ספאם היא קניית רשימות דיוור. גם יצירת רשימות עצמאית על ידי scraping של פרופילים ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט עשויה “להדביק” אתכם במלכודות ספאם.
אך גם אם אתם מדוורים לגיטימיים שכל הנמענים ברשימות הדיוור שלכם ביצעוopt-in ואפילו double opt-in, אתם עשויים ליפול על מלכודות ספאם שנובעות מהיגיינה ירודה של רשימות הדיוור או כתוצאה מדיוור לרשימות ישנות.
האזנה לפודקאסט
סוגי מלכודות ספאם
מיילים לא אמיתיים (pure spam traps / pristine spam traps / true spam traps):
מלכודות הספאם המסוכנות ביותר הן כתובות אימייל שנוצרו במיוחד על ידי ספקיות אימייל וגופי לוחמה בספאם כרשומות ביקורות (seed list) במטרה לצוד ספאמרים. אלו כתובת אימייל שלא היו שייכות לאף אדם המפורסמות באתרי אינטרנט שונים ברשת ,בלוגים ופורומים ובפרופילים שנוצרו לצורך זה ברשתות חברתיות כדי שספאמרים ויצרני רשימות יקצרו אותם (scrape) באמצעות רובוטים וזחלני רשת (crawlers). דיוור אל אותן כתובות יסמן את השולחים כספאמרים (כתובות IP, דומיינים). זו המלכודת החמורה ביותר שתפגע ב-sender reputation של המדוור.
אימיילים שיצאו משימוש (recycled spam traps):
לפי נתוני kissmetrics כ- 33% מכתובת המייל בעולם הופכות ללא עדכניות אחרי שנה. ברשימות דיוור לא פעילות ורשימות דיוור ישנות, עשויות לצוץ מלכודות ספאם מסוג recycled, שהן מלכודות ספאם שספקיות אימייל יצרו על ידי מחזור (מכאן השםrecycled ) של כתובות אימייל שננטשו על ידי משתמשים והפיכתן למלכודות ספאם, למשל כשלקוחות עוברים בין ספקיות אימייל.
חלק מהכתובות הננטשות יסגרו לאחר תקופה מסוימת (התלויה בספקית האימייל) ויתחילו “להחזיר” הודעות 550 5.1.1 : user unknown כאשר שולחים אליהן אימיילים. אך לאחר תקופה שנעה בין חודש לשלושה חודשים (פעולה הנקראת gravestoning), הכתובות ישובו לפעול אך הפעם כמלכודות ספאם. אלה מלכודות ספאם פחות מסוכנות ל-reputation מאשר מלכודות מסוג pristine.
אימיילים עם טעויות כתיב (typo spam traps):
מלכודות ספאם נוספות הן מיילים שנשלחים אל כתובות אימייל שגויות ברמת הדומיין או אימיילים לא תקינים כתוצאה מהקלדה שגויה (למשל כתוצאה מ- fatty fingers) או על ידי חילול רנדומלי של כתובות אימייל (אסור על פי Can-SPAM). כצעד מניעתי אפשר להפעיל double opt-in (אחרי ההרשמה שולחים לנמען מייל עם בקשה לאשר את ההרשמה. כך מוודאים שהמייל הזה תקין ויש מישהו מאחוריו) אך זה לא ימנע את ה-bounce הראשוני אם האימייל שגוי, אותו אנו רוצים למנוע. רצוי לשאוף ל-bounce rate נמוך מ-2%.
ניתן לטייב ולתקנן דומיינים שכיחים ולהפעיל שירותי אימות אימיילים (email validation) לפני הדיוור. הטוב ביותר הוא לבדוק אימיילים בזמן ההזנה לטופס.
לדוגמא: נסו להזין לטופס זה (מתחת לוידאו) אימייל שגוי. שירות real time email validation המופעל בטופס אינו מאפשר להתקדם בהזנת הטופס.
מלבד צמצום הסיכוי ליפול על מלכודת ספאם, בשלב ההזנה, כך גם לא מפסידים את הליד שאחרי מילוי הטופס יכול להיות ליד אבוד אם כל מה שהליד מסר הם פרטי כתובת אימייל שגויה.
Catch-All / Role Based
מלכודות ספאם מסוג אחר שכיחות בדיוורים לעסקים (B2B) בהן נפוץ השימוש בתיבות אימייל כלליות Catch-All המשויכות למשתמש ספציפי בארגון אך מוגדרות לקלוט אימיילים של משתמשים נוספים. למשל תיבת אימייל של מנהל.ת השיווק מוחלפת בכל פעם שבעל התפקיד מתחלף, אך כתובת האימייל מוגדרת להמשיך לקבל אימיילים של הקודמים בתפקיד.
באופן דומה דיוור לכתובות אימייל של בעלי תפקיד (role based) המשויכות לבעלי תפקיד שונים, יגיעו לאנשים שלא נרשמו לדיוורים שלכם ועשויים להעלות את הדווח על ספאם אך במקרים אחרים כתובות role based נוצרות במכוון כמלכודות ספאם בארגונים כדי לקלוט ספמארים המנסים לשלוח אימיילים לבעלי תפקיד לפי הדומיינים. למשל: sales@domain.com
איך אפשר להיפטר ממלכודות ספאם?
אף פעם לא ניתן להבטיח ב-100% שתוכלו לשלוח אימיילים מבלי ליפול למלכודות ספאם. הצעד הראשון הוא להימנע מדיוור אל כתובות אימייל קנויות או שנאספו ברשת. אלה עשויות להכיל מלכודות ספאם המסוכנות ביותר מסוג pristine . אם אתם מבצעים פעילות outreach או cold emails עליכם להבטיח כי פעילות דיוור זו לא תיפגע בפעילות הדיוור “הלבנה” שלכם.
לכל המדוורים מומלץ לדוור לכתובות שעברו email validation, להשתמש במערכת טפסים טובה ולהפעיל שירות email validation בזמן אמת על הטפסים. אחת לתקופה כדאי לרענן את הבדיקה ולהעביר את הרשימות wash נוסף באמצעות שירות email validation.
שירות email validation יכול לסייע כדי לזהות חלקית מלכודות ספאם. אך אף שירות לא יכול להתחייב לסינון מוחלט של מלכודות ספאם. מי שמבטיח פשוט מטעה. חבל על הכסף שלכם.
שירותי email validation מאפשרים למנוע כניסת של אימיילים חד פעמיים (Disposable) וכתובות אימייל של בעלי תפקיד או לקבל רק כתובות מדומיינים ארגוניים בהתאם לצרכים שלכם.
שירותי email validation נפוצים
| שם השירות | הערות |
| Bouncer | |
| Zerobounce | |
| Kickbox | |
| Clearout | קיים פלאגאין לבדיקת אונליין באתר ותמיכה רחבה בטפסי הרשמה |
| Debounce | קיים פלאגאין לבדיקת אונליין באתר ותמיכה רחבה בטפסי הרשמה |
| Briteverify | |
| Webbula | דורש חתימה על הסכמים ואין אפשרות הזמנה באתר |
בנוסף, כדאי לעקוב אחרי soft bounces ו-hard bounce. למרות הסיכויים הנמוכים, אלו יכולים להיות סימנים ראשונים לפני הפיכת כתובת אימייל למלכודת ספאם. מערכות דיוור שונות יעבירו כתובות soft bounces למצב hard bounce או block (חסום לדיוור) אחרי מספר פעמים בהן של soft bounce. אפשר לעשות תהליך דומה לניטרול כתובות באוטומציה יזומה.
אני סלע יפה, מומחה אימייל מרקטינג ועבירוּת אימיילים. כשיהיה לך רצון לשפר את ביצועי האימייל מרקטינג שלך, כך אוכל לעזור לך: אני מזמין אותך לפגישת יעוץ ראשונית של 1/2 שעה ללא עלות בנושא עבירוּת אימיילים ואסטרטגיית אימייל מרקטינג. book a 1/2 email deliverability discovery call.
לקריאה נוספת
מה זה 550 user unknown, בלוג mailtrap
קציר של כתובות אימייל ברשת בראי החוק, ויקיפדיה
מלכודות ספאם, Validity
Sella Yoffe
Email Deliverability & Email Marketing Expert
working with global email senders, startups, and ESPs to improve their deliverability and email authentication
Podcast host & Blogger @ CRM.BUZZ & EmailGeeks.Show
