כלי ה-AI מזהירים אותנו שהם עושים טעויות. אך אנשים לא בודקים את העובדות ומתבססים על תוצרי AI כפי שהם. כך נולד ה-AI Slope: פאדיחה שנוצרה באמצעות AI. ומה קורה כשה-AI משולב בעולם האימייל? Email Slope
תוכן עניינים
חלק ראשון: ה-AI ואנחנו. יחסינו לאן?
אנטרופיק (Anthropic), היצרנית של Claude, הודיעה כי היא תוסיף סימן מים (Watermark) לטקסטים שמופקים באמצעות המודלים שלה.
ההודעה עוררה סערה ברשת וגל של תגובות, תיאוריות וחששות.
חלק מהמשתמשים טענו שאנתרופיק מחביאה בטקסט אותיות קיריליות או תווי Unicode שקופים. אחרים חששו שגם טקסט אנושי שיוכנס ל-Claude רק לצורך תיקון שגיאות או הגהה קלים יסומן כולו כתוכן AI. במקביל עלתה טענה שברגע שטקסט קיבל סימן מים כבר אי אפשר להסיר אותו, ומשתמשים רבים אף הרחיקו לכת והצהירו שבכוונתם לבטל את המנוי ל-Claude ולעבור למתחרים.
המהלך מגיע בתגובה לרגולציה של האיחוד האירופי לחוק הבינה המלאכותית החדש של האיחוד (EU AI Act) המחייבת את כל חברות הבינה המלאכותית להוסיף סימן מים לטקסטים שמופקים על ידי המודלים של הבינה המלאכותית והוא קיים כבר תקופה לתוצרי וידאו ולתמונות שנוצרו על ידי AI, ואפילו לטקסט. סימן המים לא יעלם אם מעתיקים את הטקסט כמו שהוא ומעבירים אותו לפוסט ברשת החברתית, לבלוג או למסמך Word.
פה בדיוק הדרמה.
קשה לדעת מה ההשלכות של המהלך הזה לטווח הארוך. הוא לא נולד בחודש אוגוסט 2026 (מועד תחולת הרגולציה) אלא מיושם תקופה על ידי חברות AI, עוד לפני שהרגולציה נכנסה לתוקף. משום מה, ההכרזה של Anthropic קיבלה את תשומת הלב.
בתור מי שכותב בלוג יותר משבע שנים, הרבה לפני עידן ה-AI, אני חייב להגיד שה-AI הפך מבחינתי לכלי משמעותי בארגז הכלים שלי.
הוא עוזר לי לאתר פערים בטקסט קיים. מאפשר לי לעדכן מאמרים קיימים שכתבתי בעבר ולשלב בהם מידע עדכני. מאפשר לתרגם בקלות ובדיוק בין שפות, מאפשר לעשות Content repurposing, כמו למשל לקחת מאמר ולהפוך אותו לפוסט ברשת חברתית, לקחת פודקאסט וליצור show notes ותמלול מדויק של ההקלטה, ועוד ועוד.
עוד כשה-AI רק נכנס לחיינו טענתי שאם אני מוציא לאור או מפרסם משהו, מה שחשוב הוא אם אני חותם על על זה. כלומר, לא משנה אם נעזרתי ב-ghostwriter (פרקטיקה נפוצה בקרב סופרים), או בכלים שעזרו לי לכתוב, או לעבד את הטקסט. בסופו של דבר, מה שחשוב הוא שאני חתום על “היצירה”. אני האדם שאחראי עליה.
האמת היא שמאוד קשה בימינו לכתוב בלי AI, או אפילו לעשות בו שימוש קל. אני משתמש בהכתבה קולית (בעיקר אוהב את Willow Voice הנהדרת). בניגוד לעבר, כיום הכתבה קולית מתערבת בניסוח של מה ש”מוכתב” והתוצאה אינה הטקסט שנאמר מילה במילה, אלא טקסט שעבר עיבוד של AI כדי להבין את הקונטקסט של מה שרציתי לומר (למשל אם תוך כדי ה”הכתבה” תיקנתי את עצמי, הבינה המלאכותית מבינה את ההקשר ובסופו של דבר מתקבל טקסט זורם שמנוסח היטב).
גם Grammarly, הכלי החביב עליי לשיפור ההגהה ובדיקת איות, הפך כבר מזמן להיות הרבה מעבר ל”בודק איות”. הוא מפעיל AI לניסוח מחדש של משפטים שלמים בסגנונות שונים, כתיבה בסגנון שונה ובטון מותאם ויש לו מקלדת לאייפון שעוזרת להתנסח בדייקנות גם בדרכים.
אני חושב שזה מעלה את השאלה: איפה עובר הגבול ומי זה שמצייר את הגבול הזה, בין יצירה אנושית לבין זו שמתוייגת ככזו שנוצרה על ידי מכונה?
נשאלת השאלה אם מישהו “נתפס” עם המכנסיים למטה, כי הוא תוייג כמי שמשתמש בבינה מלאכותית ליצירת תוכן, האם זה כזה נורא כמו ספורטאי עילית שנתפס לוקח סטרואידים?
קרוב לוודאי שהמכונית שאתם נוסעים הורכבה בפס ייצור רובוטי. בהקבלה, האם נכון לסמן מכונית שיוצרה על ידי רובוט, לעומת מכונית שמי שריתך והרכיב אותה הוא אדם בשר ודם?
ובהקשר של תוכן, אולי פחות חשוב מי יצר את התוכן, אלא האם התוכן עצמו איכותי בעיני המתבונן או בעיני מי שצורך את התוכן והאם התוכן מעניין או מביא תועלת?
לא רוצים לחפש, רוצים תשובה? מסתבר שלא כולם.
הדיסוננס הקוגניטיבי סביב כניסת ה-AI לחיינו ניכר במיוחד בקרב צעירים בני 20 פלוס, שרבים מהם רואים ב-AI איום ממשי. מבחינתם, לא מדובר רק בחשש לביטחונם התעסוקתי ולעתידם המקצועי, אלא גם במאבק ערכי לעתיד של כולנו.
אחד ממוקדי הביקורת שלהם הוא סביב טביעת הרגל הפחמנית וצריכת האנרגיה העצומה של חוות השרתים שמפעילות את ה-AI.
בנוסף זה דור שמעיז לומר: “המלך הוא עירום” ומצביע על גניבת תוכן מסיבית ע”י חברות ה- AI, שמאמנות את המודלים שלהן על יצירות ותכנים של אחרים, ללא מתן קרדיט ליוצרים ומספקות על בסיס זה שירות מסחרי ללא תגמול ליוצרים המקוריים.
רבים מבני הדור הזה לא משתמשים במופגן ב-AI או לכל הפחות עושים מאמץ לא להשתמש בו אם יש להם ברירה. זו לא התנגדות לטכנולוגיה אלא לכללי המשחק הלא הוגנים ולאיזון שהופר.
הטענה להעתקה של תכנים מוכרת לנו כבר שנים ארוכות. למעשה מאז תחילת עידן האינטרנט, מנועי חיפוש ובראשם גוגל סרקו והשתמשו בתכנים המועתקים ממרחבי הרשת לרבות תמונות וספרים. אלא שבמקרה זה נוצר מעין איזון הדדי: מנועי החיפוש אמנם השתמשו בתוכן, אך “בתמורה” הפנו תנועה לאתרים שיצרו אותו.
גם המחלוקת סביב סריקה והעתקה של ספרים אינה חדשה. גוגל, למשל, עוסקת בכך כבר שנים רבות ומצאה את הדרך (לרוב כי הכריחו אותה) לשלם תגמול בסיסי עבור הפעולה הזו.
חלק שני: AI Slope?
ה-AI שינה את חיינו והוא כאן כדי להישאר ולהמשיך לשבש את חיינו ולא רק לרעה.
בינה מלאכותית (AI) היא כלי רב-עוצמה שיכול לסייע במגוון רחב של משימות, החל מיצירת טקסטים, תמונות, וידאו, מוזיקה וקוד, ועד לניתוח כמויות עצומות של מידע, זיהוי דפוסים וחיזוי מגמות. היא משמשת בין היתר בעוזרים חכמים, לתרגום בזמן אמת, משולבת במנועי חיפוש חכמים ויוצרת המלצות מותאמות אישית, וכן בתחומי הרפואה, המחקר, התעשייה והעסקים. כלי AI מאפשרים לבצע אוטומציה של תהליכים מורכבים ולשמש כשותף לחשיבה (thought partner) ולפתרון בעיות, וכך ליעל תהליכים ופרודוקטיביות ולהרחיב את אפשרויות היצירה והחדשנות.
ה-AI פותח הזדמנויות מטורפות, אך מביא עמו גם סכנות: יש הטוענים אפילו סכנות ממשיות לעתיד האנושות. וגם אם לא נסמוך על הדעה של רואי השחורות, אפילו ברמת השימוש היומיומית, ישנן סכנות: כשאין לנו ידע מקצועי בתחום מסוים, קשה לבחון אם התשובה היא איכותית או סתם מידע מפוקפק. כדוגמת קיצון, ראינו דוגמאות לכך שאנשים התייעצו עם AI בענייני בריאות שהובילו לפריצת דרך שהרופא המטפל פספס, אך יש גם דוגמאות בשפע של ייעוץ רפואי שעלה בחיי אדם.
גם בדברים פחות דרמטיים, ה-AI מחרטט בביטחון.
כך נולד המושג AI Slope.
כשאנשים מסתמכים על ה-AI בחיי היום יום בלי להבין בתחום זה אמנם שוויוני ופותח דלתות והזדמנויות לכולם, אך יש בזה גם סכנות.
כשמתכנת מנוסה משתמש בכלי AI כדי לבנות כלי תוכנה, הניסיון והידע שלו מאפשרים לו להנחות את ה-AI בצורה מדויקת, לשאול את השאלות הנכונות ולמצוא את החרטוטים של ה-AI בקוד שנוצר. מתכנת מנוסה ידע לבדוק את התוצר, לזהות בעיות אפשריות ולוודא שהקוד שה-AI יצר לא רק “עובד”, אלא גם עומד בסטנדרטים הנדרשים של אבטחת מידע, SLA ועוד שיקולים שהניסיון והידע שצבר מביאים איתו.
כשעורכי דין מגישים חוות דעת לבתי משפט בהתבסס על עבודה של AI בלי שום fact checking (מקרים שקרו), זו פשוט רשלנות.
האם כמות ומהירות ינצחו את האיכות ואת יד האומן (Craftsman)?
מה זה Email Slope?
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שאימייל הוא ערוץ פשוט כי “לכולנו יש Gmail”. בפועל, מאחורי הקלעים פועלת מערכת טכנולוגית עדינה ומורכבת. הפער הזה מתחדד כאשר קמפיינרים שעושים שיווק בדיגיטל וגם אימייל מרקטינג וחושבים שזה כמו בפייסבוק או אינסטגרם (הפלטפורמה עושה הכול ואחראית על הכל בתהליך). אלא שעולם האימייל מתנהג אחרת, ומה שעובד בפרסום ממומן לא בהכרח יעבוד בדיוור.
השתלבות ה-AI בתהליכים ומערכות שיווק, אינו פוסח על תחום האימייל. השימוש הראשוני התחיל כבר לפני כמה שנים בניסוח כותרות, המשיך בכתיבת טקסטים מלאים לניוזלטרים ולהצעות שיווקיות, ובהמשך גם ביצירת תמונות. כיום כבר מתחילים לראות את ה-AI משתלב גם בפילוח ובחירת קהלים וקביעת זמן שליחה אופטימלי (STO – Send Time Optimization). בעתיד, AI יוכל ככל הנראה לנהל תהליכי אימייל מרקטינג מורכבים מקצה לקצה, משלב הרעיון והתכנון ועד לביצוע, למדידה ולהיזון החוזר. נחכה ונראה אם זו תהיה מהפכה או Email Slope.
זו הזדמנות לעשות היכרות עם המונח Email Slope, שנלקח בהשאלה מ-AI Slope, ומתאר את הפאדיחות שיכולות להתרחש כשה-AI משולב באופן מלא או חלקי בתוכניות אימייל מרקטינג.
אני לא אומר שצריך לוותר על שימוש ב-AI כשעושים אימייל מרקטינג. להיפך, אני אומר: תתנסו ותשתמשו, אבל דעו מהם הסיכונים.
ניסיתי למפות כמה מהאזורים הקריטיים, כדי להימנע מ-AI slope.
איפה כדאי להוסיף התערבות אנושית כדי להימנע מ-Email Slope:
הצעה כללית – בצעו תמיד בקרת איכות של תוצרי AI:
כשמשתמשים ב-AI חובה לעבור על התוצרים ולבצע בקרת איכות. למרות שה-AI נראה “חכם”, תחשבו עליו כאל ג’וניור טירון שצריך לבדוק כל מה שהוא עושה בשבע עיניים. הטילו ספק בכל מה שהוא עשה. תחשבו שהוא כתב או פיתח משהו כלי לרצות אתכם, מה שלרוב פוגע באיכות התוצר.
דילמת הכמות מול האיכות
גם כאן טמונה סכנה כללית שדורשת בקרה צמודה: כש-AI, ה”עובד” שאף פעם לא הולך הביתה מוקדם ולא מבקש העלאה, עושה הכל על אוטומט (כי אפשרתם לו), העלות השולית של כל שליחת דיוור יורדת והפיתוי לשלוח יותר רק גדל. אלא שהמציאות מורכבת בהרבה: כבר היום קיימת כמעט אפס סובלנות לספאם וקשה מאוד לבלוט בתוך ים של תוכן, קפיצות חדות בנפחי ותדירות השליחה עשויים ליצור בעיות deliverability. ה-AI, במקום לעזור, עלול דווקא להכניס אתכם לצרה גדולה יותר.
הצד המקבל הוא עכשיו גם בינה מלאכותית (AI)
ספקיות האימייל הגדולות מפעילות כעת AI גם בצד המקבל ומפעילות עזרים שמסכמים את האימייל שלכם לפני שהנמען קורא אותו. כך, תוכן שנכתב על ידי AI משוחלף ע”י ה-AI לנוסח רדוד יותר, ופסקת הפתיחה שניסחתם בקפידה הופכת למשפט תפל והוציא ממנה את הפאנץ’ ליין. כדאי לשים לב גם לכותרת המשנית (ה-Preheader). נסו לבדוק איך הקמפיין שלכם באמת נראה אחרי שהוא עובר סיכום AI בצד המקבל?
זהירות ביצירת HTML
קוד HTML שנוצר על ידי AI עשוי להיות מעולה או ליצור שלל של בעיות כולל בעיות rendering ועבירוּת. קוד מנופח עשוי לחרוג מהסף של Gmail (חיתוך הודעה החל מגודל של 102KB), או להוסיף קוד שעשוי להיראות חשוד למסננות ספאם. כנ”ל לגבי גירסאות Plain-text שנוצרו על ידי AI. את כל אלה רצוי לבדוק לפני השליחה.
נגישות
טקסט חלופי (Alt text) שנוצר ע”י AI עשוי לתאר בפשטות את התמונה במקום ליצור טקסט שקורא ל- CTA. זה חשוב מבחינה שיווקית אבל גם לנגישות המתבססת על קוראי מסך. רלוונטי עוד יותר לשפה העברית כי התרגום האוטומטי אינו תמיד מדויק. ראו גם את הטיפ הבא.
ראו הרחבה לגבי נגישות באימייל מרקטינג
תרגום ולוקליזציה
כדאי לבדוק את איכות וההתאמה של תרגום מבוסס AI. תרגום אוטומטי טועה פעמים רבות בדקדוק בעברית או בכתיבה מותאמת מגדר האופיינית לשפה העברית (או בניסוח בשפה רב מגדרית). זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בשדות מותאמים אישית (פרסונליזציה) או בטקסט דו-כיווני, או בשילוב של ביטויים באנגלית יחד עם עברית ועוד.
דירוג מעורבות והחלטות מוטעות לגבי הפסקת דיוור (Sunset decisions)
התפתחה תובנה, לא תמיד נכונה, שעדיף למחוק נמענים שאינם ב-Engagement אחרי פרק זמן של כמה חודשים.
מודלי AI שמחליטים מי מעורב (engaged) כשהם מאומנים על נתוני פתיחה שלא מתחשבים בנתוני NHI – Human interactions כמו פתיחות פרוגרמטיות של MPP – Mail Privacy Protection, משאירים כתובות לא פעילות ברשימה וממפים החוצה נמענים שכדאי להשאיר. אותה ביקורת רלוונטית גם על אופטימיזציית זמן שליחה (STO) הבנויה על אותו איתות בעייתי ולא מדוייק של פתיחות. לפני שאתם מסתמכים על המודל הזה, תנסו להבין אין הוא עובד ומה המגבלות שלו.
ראו הרחבה לגבי האם כדאי למחוק נמנעים לא פעילים
ייעוץ בנושאים הקשורים בעבירוּת (Deliverability)
AI יכול לעזור גם בנושאים הקשורים בהגדרות הטכניות של אימות הדומיין, וגם לענות על כל מיני שאלות שקשורות באסטרטגיה.
גם פה נתקלתי בלא מעט מקרים שבהם ה-AI מחרטט בביטחון וממליץ על הגדרת רשומות שיש להזין ב-DNS של SPF, DKIM ו-DMARC שנוצרו על ידי AI אבל הן פשוט שגויות או שהמשתמש לא הבין את הדקויות שיש להקפיד עליהן. לדוגמא – יצירת רשומות SPF מרובות (בפועל מותר אחת פר דומין), שגיאות תחביר ביצירת SPF במנגנון ה-include, או מעבר על כמות ה-lookups המותרים, הגדרת DMARC במצב p=reject ללא בקרה וניטור ועוד.
דיוק סטטיסטי ו-A/B Test
רבים טועים בבחירת כותרות מנצחות בשל היעדר מובהקות סטטיסטית. למרות ש-550 איש נחשבים מדגם מייצג בישראל, לעיתים נדרשת דגימה של אלפים רבים כדי לקבל החלטה מובהקת.
כדי להבין את יכולות ומגבלות מערכת הדיוור בהקשר הזה ובעיקר כיצד המערכת בוחרת את הגרסה המנצחת – האם לפי פתיחות או הקלקות, ומה משך הניסוי המינימלי הנדרש.
ראו הרחבה לגבי A/B Tests
ראיונות בפודקאסט עם מומחי אימייל מרקטינג בינלאומיים
האזנה לפודקאסט
פודקאסט ובלוג מובילים בעברית בנושאי אימייל מרקטינג (email marketing) ועבירוּת אימיילים (deliverability).
הגעתם אל הבלוג והפודקאסט המובילים והמעודכנים ביותר בעברית בתחום אימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים, שיווק ודאטה.
כאן תמצאו שפע מאמרים מפורטים ופודקאסטים מקצועיים למתחילים ולמתקדמים, המכסים את התחום בצורה מעמיקה. חלק מהפרקים כוללים ראיונות עם מומחי אימייל מרקטינג בינלאומיים מובילים, המשולבים בעברית. אימייל מרקטינג הוא ערוץ ותיק,
אך דווקא בגלל שהוא “הסבא” של המדיה הדיגיטלית, הוא לא תמיד זוכה לתשומת לב והמקצועיות הראויה. היום הולך ונהיה קשה יותר להגיע לאינבוקס. כדי להצליח באימייל מרקטינג, יש להתמקצע ולא להסתמך רק על הפלטפורמה (מערכת הדיוור) שתעשה את הכל. בבלוג ובפודקאסט תמצאו מידע מקיף ועדכני בנושאים כמו אימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים, סקירות מערכות דיוור, אוטומציה שיווקית, שיווק באמצעות תוכן, אימייל מרקטינג לאיקומרס, טיפים לשיווק במייל, דיוור בסטארטאפים ועוד. יוצר הפודקאסט והבלוג, סלע יפה, הוא מומחה בינלאומי לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל. הוא מסייע למדוורים גלובליים, סטארטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) בנושאי עבירוּת אימיילים, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI) ואסטרטגיית אימייל. A blog and podcast (in Hebrew) about email marketing, email deliverability, marketing, and data.
חלק שני של הריאיון המרתק עם Jakub Olexa, מנכ\”ל מערכת הדיוור Mailkit ושרת הדיוור הטרנזקציוני Omnivery, ומהמומחים הבולטים לתופעת האינטראקציות הלא אנושיות. מדובר בבוטים \”טובים\” שפותחים ומקליקים על אימיילים כדי להגן על פרטיות המשתמשים או על מנת לבצע סריקה של הקישורים שבתוך האימייל לצורכי אבטחה.זה יוצר שיבוש בעולם האימייל מרקטינג – חלק גדול מהפתיחות וגם חלק מסוים מההקלקות שאתם רואים במערכת הדיוור שלכם הם נתונים מנופחים של פתיחות והקלקות שווא, בדיוק בגלל התופעה הזו של אינטראקציות לא אנושיות.אני מתכוון לערוך את הפרק ולתרגם אותו לעברית ואפרסם את הפרק בליווי תרגום סימולטני לעברית בהמשך כאן ב-crm.buzzבינתיים אני מפרסם כאן את הפרק באנגלית, בשני חלקים. השבוע יובא החלק ראשון ובשבוע הבא אביא את החלק השני.השבוע אשתתף ב- Deliverability Summit (וועידת עבירוּת) באמסטרדם ביומיים מרוכזים של מינגלינג ולמידה עם המומחים המובילים בעולם, גם את Jakub אפגוש שם. הוועידה מתמקדת בניהול עבירוּת במערכות דיוור, ניהול שרתי דיוור, ויחסי הגומלין בין מערכות דיוור, הלקוחות של מערכות הדיוור, ספקיות האימייל והגופים הנלחמים בספאם.אני מתכוון לערוך ראיונות בשטח ואשזור אותם בפרקים הבאים של הפודקאסט.הכרטיסים לוועידה עצמה אזלו, אבל אפשר לצפות בשידור הסטרימינג מהוועידה אונליין ואף קיבלתי ממארגני הועידה קוד הנחה למי שמעוניין לרכוש כרטיס. קוד הנחה: SELLAקישור לתכני ועידת deliverability ורכישת כרטיס צפייה
אני סלע יפה, מומחה אימייל מרקטינג ועבירוּת אימיילים. אני מזמין אותך לפגישת יעוץ ראשונית של 1/2 שעה ללא עלות בנושא עבירוּת אימיילים ואסטרטגיית אימייל מרקטינג. book an email deliverability discovery call.
לקריאה נוספת
Sella Yoffe
Email Deliverability & Email Marketing Expert
Helping global email senders, startups, digital agencies, and ESPs with email deliverability, email authentication (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), and email & content strategy
Podcast creator & Blogger @ CRM.BUZZ & EmailGeeks.Show
