בקומה הראשונה אבחן את מקורות הדאטה. מאין מגיעים הנתונים? האם ניתנות הסכמות לקבלת דיוור לפי החוק הישראלי. יש לי לקוחות שפועלים במדינות שבהם לא נדרשת הסכמה ומקורות המידע שלהם הוא מצדדי ג’, כולל דאטה קנויה. זה מציב עבורם סכנות אחרות שתפקידי כיועץ עבירוּת להציף ולנסות לגדר ככל שניתן. בדרך כלל אלה יהיו גופים שעושים במקביל לפעילות הדיוור מול לקוחות ואנשים שנרשמו לדיוורים, גם פעילות cold emails, פעילות שאני קורא לה “אפורה”, לעומת פעילות מול לקוחות ואנשים שמכירים את המותג ונתנו הסכמה לקבלת דיוורים, פעילות שאני קורא לה “לבנה”.

אתייחס בכל הקשור לדאטה להיבטים של איכות הנתונים – אימות נתונים כדאי לעשות ככל שניתן במקור (בעת ההרשמה), אתייחס להגנה על טפסים מפני ספאם בוטים, אמליץ על כלים מתאימים לאימות נתונים והיגיינה של נתונים ואינטגרציה בין טפסים למערכות הדיוור.

בקומה השנייה אבחן ואמפה מסעות לקוח ובמשקפיים של יועץ עבירות בכל מקום שניתן למנף אימיילים שיש להם אופי תפעולי או טרנזקציוני על מנת לשלוח אותם דרך צינורות מופרדים לאורך כל מסע לקוח (flow).

בקומה השלישית אבחן טמפלטים ונוסחים כדי לוודא שמתקיים תיאום ציפיות נכון בין המדוור לנמענים. לא רק נוסח הדיוור עצמו חשוב. כל מילה חשובה, שם השולח, פרופיל השליחה, הכותרות וכותרות המשנה. לכולם יש חשיבות בהחלטה של נמענים אם האימייל יקבלו התייחסות ולכן יש לכך השפעה על העבירות. אסתכל על התמונות, גודל התמונות, יחס בין טקסט לתמונה, נגישות, הדומיינים אליהם מפנים (קישורים) ועוד היבטים שקשורים בתוכן המדוור (content reputation).

בקומה הרביעית אתייחס לתדירות דיוור, אפשרויות ההסרה ואפשרות לשינוי העדפות מבחינת תדירות ותכנים (שימוש ב-preference centers).

בקומה החמישית אבחן את נושא הסגמנטים, הסגמנטים הדינמיים, יכולות פרסונליזציה בהתאם לדאטה הקיימת, שימוש בתוכן דינאמי בטמפלטים כדי לשלוח דיוורים מותאמים אישית ולא כבלאסט אחד לשבו לכל הנמענים ישלח בדיוק אותו הדיוור. מבחינת עבירות לדיוורים פרסונליים יש סיכוי להתקבל טוב יותר אצל הנמענים, מה שיוביל ל-engagement יותר גבוה. גם זה ישפיע לטובה על העבירות.

בקומה השישית אבחן האם קיים צורך בהחלפת מערכת הדיוור השיווקית ולא אחת גם מערכות אחרות לדיוורים תפעוליים וטרנזקציונים.

נטיית הלב שלי בד”כ לא לזעזע את הספינה ולנסות למקסם את מה שניתן במסגרת מערכת הדיוור הקיימת. כמובן שבמקרים רבים מערכת הדיוור שארגון משתמש בו אינה המתאימה ביותר עבורו או שישנן תכונות שהארגון זקוק להן שלא קיימות במערכת הקיימת, או שהתמחור אינו מתאים וכו’. במקרה כזה נכנס ביחד עם הארגון לתהליך בחירה של מערכת דיוור ובהמשך החלפה והסבה. לרוב זה תהליך ממושך שדורש תשומת לב של גורמים נוספים בתוך הארגון ומחוצה לו כי מערכת הדיוור בהרבה מקרים מחוברת למערכות נוספות.

בקומה השביעית  אתייחס לנושא התוכן. בארגונים רבים ערוץ האימייל הוא ערוץ שעושים בו עסקים ולכן כל התוכן המועבר בערוץ הוא אך ורק מכירתי. בליל בלתי פוסק של מבצעי מכירות שעשוי להרגיש אצל נמענים ספאמי או סתם מלאֶה וגורם לעייפות והתעלמות (email fatigue). בגלל החשיבות של נושא ה-engagement החיובי לשיפור העבירוּת אציע פתרונות לשיפור המעורבות של נמענים עם הדיוורים באמצעות תכנים שאינם מכירתיים.

כך אמשיך לטפס במעלה המדרגות יחד עם הלקוחות ונעבור קומה קומה, נטייב ונשפר.

בהתאם לצרכים אציע ללקוחות “גלגלי עזר” בדמות הכלים הכי טובים עבורם לחימום, אימות, ניטור ושיפור תכנית הדיוור שלהם.

לעיתים נצטרף לרדת חזרה לקומות התחתונות או לחזור ולטפל ביסודות. תכנית דיוור היא דבר שזז ולדברים יש נטייה להשתבש כי איזה חכמולוג החליט לעשות משהו וקלקל משהו שכבר טיפלנו בו, או שדבר מה אחר בבניין הזה כבר לא עובד כבעבר.

למתקדמים אציע להוסיף BIMI  לוגו או כלי ניטור ושיפור מתקדמים יותר, לעבור לכתובות IP ייעודיות ועוד בהתאם לצורך ולתקציב.

אני כמובן מזמין אתכם לפגישת יעוץ ראשונית ללא עלות באמצעות הכפתור האדום בבלוג או דרך היומן בסוף המאמר.