זה דאטה, זה? – זה בררה!

לאן שלא נביט סביבנו, אנחנו עטופים בדאטה, בכל תחומי החיים. בכלכלה, בעסקים, בבריאות, בחיי החברה. בעצם בכל זמן ומקום.

אנו מקבלים החלטות יומיומיות בהתבסס על דאטה, מתי לצאת לעבודה ואיך לנווט בדרך הכי מהירה ויעילה ליעדנו ומעדיפים להתבסס על דאטה (וייז) גם אם אנו מכירים את הדרך היטב. אנו מחליטים מה ללבוש, אם לקחת מטריה, מתי להתאמן בהתבסס על דאטה (אפליקציות מזג אויר). אנו מנטרים את הפעילות הספורטיבית, הכושר הגופני ואיכות השינה שלנו באמצעות דאטה שנמדדת ומנותחת על ידי wearable devices (לבישים). אנו מתכננים את החופשות שלנו בהתבסס על דאטה. עם איזו חברת תעופה נטוס, היכן נלון, מה נאכל, איפה נבקר. מה מומלץ ומה מושמץ. גם החלטות גדולות ומשמעותיות, הקשורות בבריאותנו בניהול הכסף שלנו, שמשפיעות על מהלך חיינו לשנים לבוא, מבוססות על דאטה. מה ערכי בדיקות הדם שלנו, האם אנחנו זקוקים לתוספי מזון או ויטמינים, או טיפול רפואי, איזו פנסיה תהיה לנו, כמה כסף אנו חוסכים, אילו השקעות לבצע. איפה כדאי לקנות דירה. איזו שכונה טובה יותר, איזה בית ספר יותר טוב לילדנו ועוד עוד. גם התכנים שאנו רואים ברשתות החברתיות ובערוצי החדשות מבוססים על דאטה. אנו מקבלים החלטות בהתבסס על מה שקראנו או ראינו שם. עד כמה אנחנו סומכים על הדאטה הזו? האם הדאטה נכונה, מלאה ומדויקת? מה המשמעות עבורנו אם קיבלנו החלטות בהתבסס על דאטה שאינה נכונה או אפילו מזויפת (פייק ניוז)?

הנפט החדש

בטח כבר שמעת איפשהו לפחות כמה פעמים את המשפט: “דאטה הוא הנפט החדש” (Data Is the new Oil). לאמור, שבעידן החדש, ערכה של הדאטה עולה על ערכו של הנפט, אך גם כדי להמחיש שכפי שמכונית או מטוס מונעים בדלק, כך הדאטה היא הדלק שמניע עסקים מודרניים. הדאטה זורמת בצינורות בין אגפים, חטיבות ומחלקות, עוברת בין מערכות מידע שונות פנים ארגוניות וחיצוניות. בעסקים מסוימים, הדאטה מסתכמת בנתוני לקוחות ונתוני הנהלת חשבונות בלבד. בעסקים אחרים העלילה מורכבת יותר ובנוסף לנתוני לקוחות, קיימת דאטה אודות טרנזקציות של פעילות הלקוחות (כגון קניות, שימושים), מוצרים, חלקים, פריטים, נתוני יצור, מלאי, מכירות, תוצאות של בדיקות מעבדה, נתוני עובדים וזכויותיהם ועוד ועוד.

בעסקים רבים הדאטה הזו אינה מתוכללת במערכת אחת אלא במערכות שונות חלקן מחוץ לארגון וחלקן פנים ארגוניות. לעיתים תכופות לא כל הדאטה אודות הלקוח ופעילותו קיימת במערכת אחת (ה-CRM בד”כ) אלא במערכות שונות שלא בהכרח מתקשרות היטב וכך נוצר סילו של אינפורמציה (Information Silo). אם דאטה הוא הדלק המניע ארגונים, מה קורה כשהדלק הזה אינו זורם כמו שצריך? או כשהדלק הזה מזוהם?

דאטה? חארטה

ראינו עד כמה חיינו תלויים בדאטה. אך מה עשוי להשתבש אם הדאטה שעליה אנו כל כך סומכים, אינה מעודכנת, לא מדויקת ואפילו שגויה או מוטעית? במקרה הפשוט והיום יומי, זה יכול להרוס לנו את הבוקר, כי שוב וויז תקע אותנו בפקק שבאינטואיציה ידענו שכדאי להתחמק ממנו. אך דאטה שאינה איכותית (Bad Data) יכולה להשפיע על חיינו בצורות הרבה יותר משמעותיות. למשל אם מדד מחירי הדירות אינו מתעדכן יתכן שהנתונים בכל הקשור לקביעת מדיניות ממשלתית שגויים ופקידי האוצר סברו בטעות בהסתמכם על נתונים שגויים לכאורה כי מדיניותם להגדלת היצע הדירות מצליחה, כשבפועל המציאות הפוכה? האם יתכן שחברות יזמיות לא קידמו בניית פרויקטים חדשים נוכח הגרף העולה כביכול של מספר הדירות הלא מכורות? איזו השפעה הייתה לנתונים הללו על הציבור בהקשר של מחירי הדיור?

למרבה הצער, ישנן טרגדיות אמיתיות שנובעות מבעיות של איכות דאטה: כמות האנשים שמתים בכל שנה כתוצאה מטעויות הקשורות במערכת הבריאות נחשבת לאחת מגורמי התמותה המובילים בארה”ב (כן. מערכת הבריאות היא מהגורמים המובילים לתמותה) וגורמת לכל העיסוק בעיניי טרור להחוויר. חלק מהטעויות הנ”ל מתויגות כטעויות אנוש וחלקן בוודאי קשורות בהחלטות שנתקבלו כתוצאה מנתונים חלקיים או שגויים לגבי מינון תרופות ונתוני בדיקות.

לחובבי הז’אנר, עוד על בעיות מפורסמות באיכות הדאטה ניתן לקרוא כאן