זחלני אינטרנט (crawlers) של גוגל ועוזרי ה-AI למיניהם לוקחים תוכן ממקורות שונים ברשת, לא רק כדי לאמן את המודלים שלהם אלא גם מציגים אותו בפלטפורמה - הדפדפן של גוגל או בעוזרי ה-AI למיניהם. כך נוצרה תופעת Zero Clicks - אפס הקלקלות - שמשמעותה הרבה פחות טראפיק אורגני אל אתרים ובלוגים. התופעה פוגעת בפאבלישרים גדולים ובלוגים שעוסקים בנישות * מה הפתרונות לתופעה?
תוכן עניינים
האזנה לפודקאסט
פודקאסט ובלוג מובילים בעברית בנושאי אימייל מרקטינג (email marketing) ועבירוּת אימיילים (deliverability).
הגעתם אל הבלוג והפודקאסט המובילים והמעודכנים ביותר בעברית בתחום אימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים, שיווק ודאטה. כאן תמצאו שפע מאמרים מפורטים ופודקאסטים מקצועיים למתחילים ולמתקדמים, המכסים את התחום בצורה מעמיקה.
חלק מהפרקים כוללים ראיונות עם מומחי אימייל מרקטינג בינלאומיים מובילים, המשולבים בעברית.
אימייל מרקטינג הוא ערוץ ותיק, אך דווקא בגלל שהוא “הסבא” של המדיה הדיגיטלית, הוא לא תמיד זוכה לתשומת לב והמקצועיות הראויה. היום הולך ונהיה קשה יותר להגיע לאינבוקס. כדי להצליח באימייל מרקטינג, יש להתמקצע ולא להסתמך רק על הפלטפורמה (מערכת הדיוור) שתעשה את הכל.
בבלוג ובפודקאסט תמצאו מידע מקיף ועדכני בנושאים כמו אימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים, סקירות מערכות דיוור, אוטומציה שיווקית, שיווק באמצעות תוכן, אימייל מרקטינג לאיקומרס, טיפים לשיווק במייל, דיוור בסטארטאפים ועוד.
יוצר הפודקאסט והבלוג, סלע יפה, הוא מומחה בינלאומי לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל. הוא מסייע למדוורים גלובליים, סטארטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) בנושאי עבירוּת אימיילים, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI) ואסטרטגיית אימייל.
A blog and podcast (in Hebrew) about email marketing, email deliverability, marketing, and data.
נתקלתי לאחרונה באתר כלשהו שהעתיק תוכן מהבלוג שלי. זו אמנם לא העתקה מילה במילה אבל ברור לי שהמקור הוא האתר שלי. זה מרגיז אבל זה בדיוק מה שקורה כעת באינטרנט מודל 2025 ומי שמעתיק הוא לא איזה אתר קיקיוני שברוב חוצפתו לוקח תוכן שירקתי דם כדי ליצור ומפרסם אותו בניסוח שונה ללא מתן קרדיט וללא קבלת רשות וללא מתן כל תמורה. מי שעושים את זה כיום מהמקפצה אלו זחלני ה-AI של גוגל והחברות עם עוזרי ה-AI.
לא מזמן כתבתי מאמר נרחב שמתאר את הדרמה הגדולה סביב ההכרזה האחרונה של גוגל (05/25) שמשמעותה היא שגוגל מחסלת את האינטרנט כפי שהכרנו אותו.
שההכרזה האחרונה של גוגל מבהירה את האמת המרה: גוגל בונה חומה בֶּינה לבין אתרי קניות ואתרי תוכן והגולשים יוכלו לקבל את כל התשובות ולהשלים את כל הפעולות בלי לצאת מהגן הסגור של גוגל. בצורה דומה עוזרי AI למיניהם עושים את אותו דבר. לוקחים תוכן מאתרים, חלקו מוגן בזכויות יוצרים, מאמנים את המודלים שלהם ואח”כ נותנים תשובות על בסיסו מבלי שיוצרי התוכן המקורי נהנים מכך.
התופעה הזו של “אפס הקלקות” מגוגל וממנועי AI אחרים היא בעיה גדולה. ישנם לדעתי 3 פתרונות לבעיה הזו.
—
CRM.BUZZ הוא בלוג ופודקאסט בעברית העוסקים באימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ושיווק.
יוצר הפודקאסט והבלוג הוא סלע יפה (Sella Yoffe), מומחה בינ”ל לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל, מסייע למדוורים גלובליים, סטרטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) עם מסירות אימייל, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), ואסטרטגיית אימייל.
אינסוף העתקות. אפס הקלקות.
נתקלתי לאחרונה באתר כלשהו שהעתיק תוכן מהבלוג שלי. זו אמנם לא העתקה מילה במילה אבל ברור לי שהמקור הוא האתר שלי. זה מרגיז אבל זה בדיוק מה שקורה כעת באינטרנט מודל 2025 ומי שמעתיק הוא לא איזה אתר קיקיוני שברוב חוצפתו לוקח תוכן שירקתי דם כדי ליצור ומפרסם אותו בניסוח שונה ללא מתן קרדיט וללא קבלת רשות וללא מתן כל תמורה. מי שעושים את זה כיום בלי הנד עפעף אלו הם זחלני ה-AI (crawlers) של גוגל והחברות ה-AI וביניהן OpenAI (ChatGPT), Anthropic (Claud), Perplexity ואחרים.
לא מזמן כתבתי מאמר נרחב שמתאר את הדרמה הגדולה סביב ההכרזה האחרונה של גוגל (05/25) שמשמעותה היא שגוגל מחסלת את האינטרנט כפי שהכרנו אותו.
קצת היסטוריה: במשך כשלושה עשורים גוגל מיצבה את כצמה כמתווכת הכול יכולה בין אנשים לתכנים, בין שאלות לתשובות. בתחילת דרכה, גוגל בנתה מערכת יחסים סימביוטית עם בעלי אתרים ומו”לים .(Publishers) כמו מערכת היחסים בין פרחים לדבורים וחרקים אחרים כולם היו מרוצים.
גוגל מצידה (וגם מנועי חיפוש אחרים) סיפקה לאתרים תעבורה (Traffic) שהגיעה דרך מנוע החיפוש שלה, ו”בתמורה” האתרים סיפקו לה תוכן איכותי ומגוון להציג בתוצאות החיפוש. המודל הכלכלי היה פשוט: ככל שגוגל שלחה יותר גולשים לאתרים, כך המו”לים הרוויחו יותר מפרסום ומנויים.
ההזדמנויות היו לכאורה שוות: זה אפשר גם לבעלי אתרים קטנים יותר ובלוגים לפתח תכנים איכותיים בנישות שפחות מכוסות על ידי הפאבלישרים הגדולים וגם אתרים קטנים יכלו לבלוט בתוצאות החיפוש באמצעות קידום אורגני והקפדה על הכללים שגוגל הגדירה, לצד קידום ממומן.
במרוצת השנים גוגל פיתחה כלים כמו AdSense שאפשרו למו”לים להרוויח מהצבת מודעות פרסום באתריהם, והציגה יוזמות כמו Google News Lab שנועדו להעצים את שיתוף הפעולה עם המו”לים.
גוגל התחילה להציג לפני יותר מעשור תשובות ישירות בתוצאות החיפוש עוד הרבה לפני עידן ה-AI, במסגרת “Rich Answers” או “Direct Answers”. גוגל נותנת יותר ויותר תשובות בתוך הדפדפן מבלי שהמשתמשים צריכים להקליק אל אתר חיצוני. זה התחיל בדברים יומיומיים כגון שערי מטבע והמרתם, מזג אוויר ותשובות על שאלות שונות ומשונות.
אפשר לומר שהכתובת הייתה על הקיר: ההכרזה האחרונה של גוגל (05/25) היא אולי המסמר האחרון בארון הקבורה של החיפוש “הישן”. כמו בהופעות האייקוניות של פינק פלויד באלבום “החומה”, נבנית חומה בין הקהל ללהקה, עד ליצירת חייץ שלם בין הקהל ללהקה, גוגל השלימה את בניית החומה בֶּינה לבין אתרי קניות ואתרי תוכן והגולשים, שיוכלו לקבל את כל התשובות ולהשלים את כל הפעולות בלי לצאת מ”הגן הסגור” של גוגל.
בצורה דומה עוזרי AI למיניהם עושים את אותו דבר. לוקחים תוכן מאתרים, חלקו מוגן בזכויות יוצרים, מאמנים את המודלים שלהם ואח”כ נותנים תשובות על בסיסו מבלי שיוצרי התוכן המקורי נהנים מכך.
התופעה הזו של “אפס הקלקות” מגוגל וממנועי AI אחרים היא בעיה גדולה שדורשת חשיבה מחודשת של כולנו. ישנם לדעתי 4 פתרונות לבעיה הזו.
מה זה Zero Clicks?
תופעת “אפס הקלקות” עולה כעת לכותרות הודות לשינויים הטקטוניים בעולם החיפוש. אבל את ניצניה של התופעה רואים כבר כמה שנים בפלטפורמות של הרשתות החברתיות ששואפת להשאיר את המשתמשים אצלן בפלטפורמה. זו גם חלק מהסיבה לכך שהוספת קישורים לפוסטים ברשתות החברתיות מצמצמת מאוד את החשיפה של פוסטים הכוללים קישורים חיצוניים לגולשים בפיד.
כאמור גם גוגל עצמה החלה לפני כמה וכמה שנים לתת תשובות ישירות בדף התוצאות כולל תקצירים, תשובות מיידיות, וכעת גם AI Overviews שמספקים מידע מתוכלל מאתרים שונים מבלי שהמשתמש צריך להקליק על קישור שמוביל לאתר או אל אתרים. פה בדיוק טמונה הבעיה עבור בעלי אתרים ולא חשוב כלל אם מדובר בבלוג קטן או פאבלישר ענק. מקורות התנועה האורגניים ייבשו גם מגוגל וגם מהרשתות החברתיות.
גוגל היא לא בעלת התוכן ולמעט בנושאים ספציפיים היא אינה מייצרת תוכן בעצמה. במשך שנים גוגל היתה המתווכת, המקשרת והמֶחָבּרֶת בין תכנים לבין גולשים. כעת היא יוצרת “גן סגור” שמצד אחד נבנה במשך שנים ועודנו מתבסס על תכנים של אתרים חיצוניים אך מבלי שאותם אתרים נהנים מכך. האיזון הופר.
המהפכה הזו החריפה עם הופעת כלי ה-AI שמסכמים מידע מהאתרים, לעיתים תוך שימוש בתוכן ללא תשלום או קרדיט ליוצרים (דבר שסביבו ישנן כעת תביעות משפטיות וניצנים של רגולציה). התוצאה: ירידה דרמטית בתנועה לאתרי תוכן גדולים וקטנים כאחד.
לפי נתוני SimilarWeb (חברה ישראלית שמנטרת תנועה אל אתרים) התנועה לאתרי חדשות ירדה מ-2.3 מיליארד ל-1.7 מיליארד ביקורים בשנה האחרונה (2024).
מהי ההשפעה של אפס הקלקות (Zero Clicks) על בעלי אתרים קטנים וגדולים
שוד לאור היום: אם בעבר היו יחסי גומלין – גוגל לקחה תוכן ונתנה טראפיק, בעידן של היום גוגל וחברות ה-AI לוקחות תוכן ולא נותנות טראפיק. נותר פה חוסר איזון משווע.
פחות טראפיק ברום המשפך השיווקי: המצב החדש שולח פחות טראפיק ב-top of funnel וזה מאוד בעייתי לאתרי תוכן שהמודל שלהם מתבסס על תנועת גולשים אורגנית.
פגיעה בהכנסות מפרסום: פחות תנועה = פחות חשיפות = ירידה בהכנסות מהם סובלים בעלי אתרים בכל גודל.
פגיעה במודלים מבוססי מנויים: כאשר המשתמשים מקבלים את עיקר המידע כבר בתוצאות החיפוש של גוגל (AI) או בצ’אט בוטים של GPTים למיניהם, החשיפה של הצעות מנוי עליהם מבוססים אתרי תוכן ופאבלישרים גדולים הופכת למיותרת.
פגיעה במוטיבציה ליצירת תוכן: כאשר אין תגמול כלכלי, קשה להצדיק השקעה בתוכן איכותי. יש חשש אמיתי לדלדול התוכן המקורי ברשת. זה גם פוגע בתכנים שנחשבו בעבר ever green – תכנים המהווים עמודי תווך בבלוגים ואתרים רבים.
קושי בבניית קהל והרשמות לדיוורים: ההפחתה המשמעותית בכמות התנועה האורגנית מקשה להניע גולש לא מזוהה ולהפוך אותו למזוהה באמצעות הצעה להירשם לדיוור.
ראו מאמר הרחבה על חימום לידים
בונים אלטרנטיבה לתופעת אפס הקלקות?
למרות שגם בעבר, לפני עידן החיפוש מבוסס AI, יחסי הגומלין בין גוגל לבעלי התוכן והפאבלישרים היו מתוחים. סוג של כורח המציאות, המצב החדש מערער אקו סיסטם עדִין שהתבסס לו לאט ובמשך שנים. גוגל ושאר חברות ה-AI הן ענקיות טכנולוגיה עתירות משאבים ולא הייתי בונה על זה שרגולציה (שלרוב שונה בטריטוריות שונות) תביא את המזור ותעשה סדר בשוק לא תחרותי.
ואולי יש עוד פתרונות?
בעיית ה Zero Clicks מתארת מצב שבו גולשים מקבלים את כל המידע הדרוש להם ישירות מתוצאות החיפוש או מפלטפורמות כמו גוגל ורשתות חברתיות, מבלי להיכנס לאתרי המקור. התוצאה: ירידה חדה בתנועה לאתרים, פגיעה בהכנסות מפרסום, וביכולת לבנות קהל נאמן.
אם גוגל ועוזרי ה-AI למיניהם לא יכולים להוות מקור לתנועה אל אתרים, מהם הפתרונות שיכולים להוות חלופה או לכל הפחות יוכלו להשלים על הפערים שנוצרו?
מציאת הקהל בכל מקום שבו הוא נמצא
יותר ויותר מומחי SEO ו-Content Marketing מציעים על מנת לפצות על הפחתת התנועה לפגוש את הקהלים במקומות שבהם הם נמצאים כיום – שזה בעיקר ברשתות החברתיות. זה דורש במקרים רבים להיות נוכח ופעיל בקבוצות שונות ברשתות חברתיות שונות (אתגר לכל הדעות גם לפני הדרמה האחרונה) ולבלוט שם במטרה שאנשים יראו בכם מומחים ששווה לעקוב אחריהם. זה סיזיפי וממש לא מתאים לכל אחד.
קניית טראפיק Pay To Play
גוגל והרשתות החברתיות ישמחו למכור paid traffic. מזה הן מתפרנסות. לדעתי לא רחוק היום שמנויי GPT למיניהן בגירסאות החינמיות יראו פרסומות. כמו כן משתמשי WhatsApp יאלצו לצפות בפרסומות באפליקציית המסרים המיידיים הפופולרית. הפרסומות יופיעו לצד הסטטוסים (סטוריז) וגם בערוצים (Channels). בשלב זה (עשוי להשתנות) לא מתוכננות פרסומות בצ’אטים האישיים של המשתמשים.
על פי Meta, הבעלים של WhatsApp, הפרסומות יותאמו ויטורגטו לקהל על פי נתונים כמו מיקום כללי, שפה ותחומי עניין.
כעת כשהשחיקה של טראפיק אורגני כל כך מורגשת, אולי אין מנוס מלקנות טראפיק. זו אחת מהדרכים המוצלחות כיום להגדלת רשימת הדיוור בקרב יוצרי ניוזלטרים בארה”ב.
רשתות של ניוזלטרים, בלוגים ופודקאסטים
בשנים האחרונות מתקיים סוג של marketplace בין ניוזלטרים בעיקר בהובלה של 3 פלטפורמות ניוזלטרים מובילות (Beehiiv, Kit, Substack).
Beehiiv מציעה ליוצרי ניוזלטרים שתי דרכים עיקריות ליצירת הכנסה מפרסום: באמצעות רשת הפרסום של הפלטפורמה (Ad Network), או באמצעות חסויות ישירות (Direct Sponsorships). רשת הפרסום של Beehiiv מחברת בין יוצרי תוכן למפרסמים, ומאפשרת שילוב אוטומטי של מודעות מותאמות אישית בקלות, תוך ניהול מלא של תהליך הפרסום והתשלום על ידי הפלטפורמה.
לעומת זאת, חסויות ישירות נותנות ליוצרים שליטה מלאה על המחירים, תוכן הפרסום והתקשורת עם המפרסם, לרוב תוך שימוש בערכת מדיה (Media Kit) – מסמך שיווקי הכולל נתונים על הקהל, סטטיסטיקות, אפשרויות פרסום ופרטי יצירת קשר. שילוב נכון בין שתי השיטות יכול לאפשר מונטיזציה אפקטיבית ותחליף מסוים להגעת קהל חדש באמצעות מדיה אחרת – ניוזלטרים שונים.
בנוסף, ב- Beehiiv יש אפשרות ל-Co-Registration באמצעות פיצ’ר ה-Boosts, המאפשר ליוצרים לשלב המלצות על ניוזלטרים אחרים במסך ההרשמה ולהרוויח על כל מנוי חדש שיירשם דרכם. בפלטפורמת Kit (לשעבר ConvertKit), קיימת תכונה דומה הנקראת .Recommendations
למדיה החדשה ישנה הזו יש יתרון בהיותה ממוקדת מאוד ומותאמת פלטפורמה: יהיה קל לשכנע מישהו שכבר מנוי לניוזלטרים להצטרף לרשימת דיוור של ניוזלטרים אחרים.
יתרונות של ניוזלטר בעידן של אפס הקלקות
שליטה ישירה בקהל: רשימת תפוצה היא בבעלות פרטית של בעלי הניוזלטר. ניוזלטרים נשלחים ישירות לתיבת האימייל של המנויים, ללא תלות באלגוריתמים של גוגל או פייסבוק. כך, יוצרי התוכן שומרים על קשר ישיר עם הקוראים. ניוזלטר הוא ערוץ ישיר ובלתי תלוי כל עוד המדוור שומר על פרקטיקות דיוור נכונות ומקפיד לא להיקלע לבעיות עבירוּת.
בעלות על רשימת התפוצה: בעל הניוזלטר מחזיק ברשימת המנויים, שנתנו את הסכמתם לקבל דיוורים. גם החלפה של מערכת הדיוור מאפשרת להמשיך לתקשר עם הקה (לאחר תהליך חימום דומיין).
מוניטיזציה ישירה: גם יוצרי ניוזלטרים קטנים יכולים להציע ניוזלטרים בתשלום (תוכן אקסלוסיבי), חסויות, או פרסומות מבלי לחלוק רווחים עם פלטפורמות צד שלישי.
בניית קהילה: ניוזלטרים מאפשרים יצירת קהילה מעורבת, נאמנה ואקטיבית, שמגיבה, משתפת ותורמת תוכן.
ראו הרחבה במאמר מקהל לקהילה
רשתות פרסום בפודקאסטים
הופעות אורח בבלוגים אחרים ובפודקאסטים אחרים היא אסטרטגיה וותיקה להיחשף לקהל חדש.
חסויות (פרסומות) בפודקאסטים גם הן אינן דבר חדש. בשנים האחרונות קמו רשתות גדולות וקטנות לפרסום בפודקאסטים שיכולות להציע חבילות פרסום וחשיפה ממוקדת (לפי סוג הפודקאסט ופרמטרים אחרים) לקהל חדש.
למדיה החדשה-ישנה הזו יש פוטנציאל להוות תחליף לגוגל המתווכת הכל יכולה ששינתה את כללי המשחק לרעת יוצרי התוכן ובעלי האתרים.
האתגר ביישום מהלכים אלה הוא ביצירת מערכת פרסום חדשה שתאגד יוצרי בלוגים, ניוזלטרים ופודקאסטים עצמאיים, חלקם הם פאבלישרים השייכים לרשתות גדולות ואחרים הם יוצרים עצמאיים. זה יאפשר לבנות רשתות פרסום שאינן מתבססות עוד על מקורות תנועה מענקיות הטכנולוגיה, או על פרסום בערוצי מדיה מסורתית.
יתרונות:
פודקאסטים הם הרדיו החדש. חלקם מבוססי אודיו בלבד וחלקם גם בגירסאות מצולמות בוידאו.
קשר אישי וישיר: אודיו הוא מדיום אינטימי ופודקאסטים רבים יוצרים מערכת יחסים שמרגישה קרובה עם המאזינים, שמקדישים זמן להאזנה לתוכן ארוך ומעמיק.
פחות תלות באלגוריתמים: פודקאסטים מופצים בפלטפורמות ייעודיות כמו Spotify, Apple Podcasts . מאזינים נוטים לעקוב אחרי תכנים ויוצרים מסוימים די באדיקות, ולא רק אחרי המלצות האלגוריתם. השיווק מפה לאוזן (או מאוזן לאוזן) עובד פה חזק כאשר פודקאסטרים מראיינים פודקאסטרים אחרים וכך נחשפים לתוכניות חדשות.
גיוון בהכנסות: פודקאסטרים רבים אינם כוללים חסות או שעושים חסות עצמאית (כמו בפודקאסט שלי) . ישנן כמה אפשרויות למוניטיזציה וביניהן חסויות, מודעות, חשיפה בניוזלטר של הפודקאסט, מנויים בתשלום (האזנה לפודקאסט בתשלום).
ראו הרחבה במאמר על ניוזלטרים ויראליים
הפתרון החדשני של Cloudflare
קלאודפלייר (Cloudflare) היא חברה אמריקאית מובילה בתחום אבטחת האינטרנט ושיפור ביצועי אתרים. היא מספקת מגוון רחב של שירותי ענן הכוללים בין השאר רשת לאספקת תוכן (CDN), הגנה מפני התקפות DDoS, שירותי DNS מהירים ומאובטחים, חומת אש לאפליקציות (WAF), רשם דומיינים ועוד המון דברים.
נתח השוק שלה גדול ולכן מוטת ההשפעה שלה במהלך מסוג זה הוא מעניין.
קלאודפלייר השיקה לאחרונה פתרון חדשני Pay-Per-Crawl שמאפשר לבעלי אתרים לבחור האם לאפשר לזחלני AI כמו בוטים של ChatGPT גוגל ואחרים גישה לתוכן שלהם, לחסום את הגישה או לגבות תשלום עבור הגישה. בעלי האתר יכולים להגדיר באמצעות הדשבורד אילו זחלנים לאפשר.
המהלך של Cloudflare זכה לתמיכה ממגוון פאבלישרים, גופי מדיה ופלטפורמות תוכן, כולל The Atlantic, Stack Overflow, Associated Press, BuzzFeed, Time, ורבים אחרים. היוזמה מתוארת כצעד חשוב לקראת הגנה על תוכן מקורי והבטחת מודל כלכלי הוגן באינטרנט בין יוצרי ובעלי תוכן לבין חברות העוסקות בחיפוש.
המערכת מבוססת על סטנדרט טכני (HTTP 402) שמאפשר גביית תשלום אוטומטית מכל בוט שמבקש לגשת לתוכן, או לחסום אותו לחלוטין אם לא הוסדר תשלום.
ראיון עם מייסד ומנכ”ל Cloudflare על המהלך החדש של Pay-Per-Crawl.
בנוסף Cloudflare מציעה פתרון של “Content Credentials” תיוג דיגיטלי של תמונות ותוכן, שמאפשר מעקב אחרי מקור התוכן ומתן קרדיט ליוצר. הפתרון מבוסס על סטנדרטים גלובליים (C2PA) ומאפשר למו”לים להגן על זכויות היוצרים שלהם גם בעידן ה-AI תוך מתן אפשרות לפיצוי כספי על הירידה בהקלקות.
תארו לכם מה היה קורה אם היה פתרון כזה בזמן כניסת גוגל לשוק לפני כמה עשורים.
יהיה מעניין לעקוב על התפתחות המגמות הללו.
ראיונות בפודקאסט עם מומחי אימייל מרקטינג בינלאומיים
האזנה לפודקאסט
פודקאסט ובלוג מובילים בעברית בנושאי אימייל מרקטינג (email marketing) ועבירוּת אימיילים (deliverability).
הגעתם אל הבלוג והפודקאסט המובילים והמעודכנים ביותר בעברית בתחום אימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים, שיווק ודאטה. כאן תמצאו שפע מאמרים מפורטים ופודקאסטים מקצועיים למתחילים ולמתקדמים, המכסים את התחום בצורה מעמיקה.
חלק מהפרקים כוללים ראיונות עם מומחי אימייל מרקטינג בינלאומיים מובילים, המשולבים בעברית.
אימייל מרקטינג הוא ערוץ ותיק, אך דווקא בגלל שהוא “הסבא” של המדיה הדיגיטלית, הוא לא תמיד זוכה לתשומת לב והמקצועיות הראויה. היום הולך ונהיה קשה יותר להגיע לאינבוקס. כדי להצליח באימייל מרקטינג, יש להתמקצע ולא להסתמך רק על הפלטפורמה (מערכת הדיוור) שתעשה את הכל.
בבלוג ובפודקאסט תמצאו מידע מקיף ועדכני בנושאים כמו אימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים, סקירות מערכות דיוור, אוטומציה שיווקית, שיווק באמצעות תוכן, אימייל מרקטינג לאיקומרס, טיפים לשיווק במייל, דיוור בסטארטאפים ועוד.
יוצר הפודקאסט והבלוג, סלע יפה, הוא מומחה בינלאומי לעבירוּת אימיילים ושיווק באימייל. הוא מסייע למדוורים גלובליים, סטארטאפים, סוכנויות אימייל ומערכות דיוור (ESPs) בנושאי עבירוּת אימיילים, אימות אימייל (SPF, DKIM, DMARC, BIMI) ואסטרטגיית אימייל.
A blog and podcast (in Hebrew) about email marketing, email deliverability, marketing, and data.
חלק שני של הריאיון המרתק עם Jakub Olexa, מנכ”ל מערכת הדיוור Mailkit ושרת הדיוור הטרנזקציוני Omnivery, ומהמומחים הבולטים לתופעת האינטראקציות הלא אנושיות.
מדובר בבוטים “טובים” שפותחים ומקליקים על אימיילים כדי להגן על פרטיות המשתמשים או על מנת לבצע סריקה של הקישורים שבתוך האימייל לצורכי אבטחה.
זה יוצר שיבוש בעולם האימייל מרקטינג – חלק גדול מהפתיחות וגם חלק מסוים מההקלקות שאתם רואים במערכת הדיוור שלכם הם נתונים מנופחים של פתיחות והקלקות שווא, בדיוק בגלל התופעה הזו של אינטראקציות לא אנושיות.
אני מתכוון לערוך את הפרק ולתרגם אותו לעברית ואפרסם את הפרק בליווי תרגום סימולטני לעברית בהמשך כאן ב-crm.buzz
בינתיים אני מפרסם כאן את הפרק באנגלית, בשני חלקים. השבוע יובא החלק ראשון ובשבוע הבא אביא את החלק השני.
השבוע אשתתף ב- Deliverability Summit (וועידת עבירוּת) באמסטרדם ביומיים מרוכזים של מינגלינג ולמידה עם המומחים המובילים בעולם, גם את Jakub אפגוש שם. הוועידה מתמקדת בניהול עבירוּת במערכות דיוור, ניהול שרתי דיוור, ויחסי הגומלין בין מערכות דיוור, הלקוחות של מערכות הדיוור, ספקיות האימייל והגופים הנלחמים בספאם.
אני מתכוון לערוך ראיונות בשטח ואשזור אותם בפרקים הבאים של הפודקאסט.
הכרטיסים לוועידה עצמה אזלו, אבל אפשר לצפות בשידור הסטרימינג מהוועידה אונליין ואף קיבלתי ממארגני הועידה קוד הנחה למי שמעוניין לרכוש כרטיס.
קוד הנחה: SELLA
אני סלע יפה, מומחה אימייל מרקטינג ועבירוּת אימיילים. אני מזמין אותך לפגישת יעוץ ראשונית של 1/2 שעה ללא עלות בנושא עבירוּת אימיילים ואסטרטגיית אימייל מרקטינג. book an email deliverability discovery call.
לקריאה נוספת
הגנה מפני בוטים של AI ואפשרות למוניטיזציה באמצעות Cloudflare
משבר ה-zero clicks, בלוג AI Certs
גוגל וחברות ה-AI פוגעות בהכנסה של יוצרי תוכן
מטא מתחילה להציג פרסומות בווטסאפ, גיקטיים
Sella Yoffe
Email Deliverability & Email Marketing Expert
Helping global email senders, startups, digital agencies, and ESPs with email deliverability, email authentication (SPF, DKIM, DMARC, BIMI), and email & content strategy
Podcast creator & Blogger @ CRM.BUZZ & EmailGeeks.Show
