מהי פרטיות? ולמה היא חשובה -
Privacy

מהי פרטיות? ולמה היא חשובה

פרטיות בעידן המודרני היא אתגר הנמצא בהתנגשות עם עולמות חווית הלקוח והפרסונליזציה. הפרטיות היא זכות יסוד אך נדמה כי היכולת של הפרט ליהנות ממנה הולכת ומצטמצמת. מהן הסכנות ואין ניתן לנסות להתמודד איתן? ומה הקשר בין פרטיות לאיכות מידע?

החיים המודרניים אינם מתאפשרים בלי פגיעה בפרטיותנו. אנחנו מנוטרים סביב השעון ומשאירים אחרינו הררי מידע המועבר, נאגר, נצבר, מעובד, מפוצל, מנותב, נמכר ומשפיע על מהלך חיינו.

במרחב הציבורי אנחנו מצולמים בלי הרף. אותן מצלמות הפזורות במאות אלפים בכל מקום על פני כדור הארץ, מנטרות את תוויי פנינו, את צורת ההליכה שלנו (זיהוי ביומטרי) ובשילוב AI יודעות לנטר "ולהסביר" את מעשינו במרחב הציבורי לפרטים. לדוגמא האם אנחנו נושאים נשק, משוחחים בטלפון הסלולרי בנהיגה, האם ההתנהגות שלנו "חשודה" ועוד.

נסענו ברכבת או באוטובוס, אנחנו מנוטרים (רב-קו אישי). נסענו ברכב, אנחנו והרכב שלנו מנוטרים (וויז, מצלמות דרכים, כבישי אגרה, כניסה ויציאה מחניונים, מיקום סלולרי, מיקום ממערכות הגנה על הרכב). השתמשנו בכרטיס אשראי, אפליקציה בנקאית, כרטיס מועדון, אנחנו מנוטרים. השתמשנו בטלפון החכם ובאינספור האפליקציות שמותקנות עליו, גלשנו באינטרנט, ראינו סדרה בנטפליקס, שמענו מוסיקה בספוטיפיי, אנחנו מנוטרים. במקרה הטוב המידע שנאסף אודותינו ישמש לטובתנו, כדי לשפר את חווית הלקוח שלנו ולספק לנו חוויה מותאמת אישית (פרסונליזציה), כפי שספוטיפיי או נטפליקס יציעו לנו תכנים שאנחנו עשויים לאהוב. 

במקרה הפחות טוב המידע אודותינו ישמש כדי לדחוף לנו בלי סוף פרסומות לעוד ועוד מוצרים ושירותים, יימכר לצדדים שלישיים באמצעות פלטפורמות הענק של ענקיות הטכנולוגיה והפרסום ויחזור אלינו כמו בומרנג במלחמה על התודעה שלנו.

 

ביתי הוא מבצרי?

נראה כי המעוז האחרון בו אנו יכולים להתהלך בידיעה כי לפחות בדלת אמותינו, בביתנו שלנו, פרטיותנו מוגנת נפרץ. גם בבית שלנו המודרניזציה, במסווה של נוחות וקידמה גורמת לכך שמידע אודותינו דולף החוצה במזיד או ביודעין. הטלוויזיה החכמה מעבירה מידע לגבי התוכן בו אנו צופים באמצעות טכנולוגיה שנקראת ACR: Automatic Content Recognition. מערכות "בית חכם" למיניהן (התקני IOT) שאינן מאובטחות די הצורך משמשות דלת כניסה להאקרים ולספקיות הציוד עצמן. מצלמות אבטחה בתוך הבית משמשות כדי להציץ ולרגל אחרינו ואפילו השואב הרובוטי כבר נתפס כמרגל אחרינו. ואם לא די בכך, רמקולים חכמים מאזינים לכל המתרחש בבית.

shutterstock 1148891087
השכן שלא ישן

האזנה לפודקאסט עם עו"ד חיים רביה, מומחה לפרטיות

האחות הגדולה

יצאנו לשתות בירה בפאב, השארנו אחרינו DNA וטביעות אצבע. ה-DNA יכול לקשר פושע לזירת פשע והוא יכול גם לנבא אם נהיה חולים במחלות תורשתיות כלשהן. האם נרצה שהמידע הזה יהיה זמין לחברת הביטוח שלנו? כנראה שלא. מצד שני, אם אנחנו חיים אורח חיים בריא ועוסקים בפעילות ספורטיבית מתונה באופן קבוע, אולי דווקא נהיה מעוניינים שחברת הביטוח שלנו תקבל גישה לאינפורמציה הזו ו"בתמורה" נקבל הנחה בפרמיה עבור ביטוח הבריאות שלנו. הגיוני שמי שמנהל אורח חיים בריא ישלם פחות ממי שלא. הגיוני שנהג זהיר ישלם פחות מנהג גרוע ופרוע. מתחילים לראות ניצנים לפעילות כזו בפוליסות ביטוח לנהגים צעירים המחייבות התקנת אמצעי ניטור ברכב וביוזמות Garmin Health של חברת שעוני הכושר גרמין שיאפשרו למשתמשי השעונים להעביר מידע לקופות החולים וחברות הביטוח על מנת לקבל הנחה בדמי הביטוח.

אין פעולה שאנו עושים, שלא משאירה אחריה שובל של דאטה שעובר לארגונים או לגופי ממשל, בין אם בהסכמה ובין אם שלא בהסכמה, במודע ושלא במודע. כל המידע הזה יוצר "ביג דאטה" שמאפשר לארגונים עסקיים ולממשלים ומשטרים (סין לדוגמא), למנוע מאיתנו חופש תנועה ולדעת מה אנו צפויים לעשות, אפילו לפני שאנחנו מודעים לכך (הסרט "דוח מיוחד". טריילר בהמשך). 

גם הדמוקרטיה הגדולה בעולם ארה"ב, מבצעת מעקב וניטור של מכשירי טלפון ותקשורת אינטרנטית בכל מקום בו היא יכולה באמצעות ארגוני ביון ובראשם ה- NSA, בתוך ומחוץ לארה"ב במטרה למנוע טרור.

השולטת ברשת

גוגל היא ללא ספק ה-שולטת ברשת והיא עושה זאת ביד חזקה ובזרוע נטויה. היא שולטת בשוק החיפוש ברשת. מנוע החיפוש שלה (google) הוא הפופולרי בעולם. נתח השוק העולמי שלו נכון להיום עומד על כ-93% ובישראל נתח השוק שלו הוא כ- 98%. הדפדפן שלה, "גוגל כרום" הוא הפופולרי ביותר ונתח השוק שלו בישראל נכון לסוף 2019 הוא כ- 75%. נתח השוק של גוגל כרום בעולם הוא 70%, כשהדפדפן הבא בתור, בפער עצום הוא פיירפוקס עם כ- 9.5%. 

באמצעות מערכת ההפעלה אנדרואיד גוגל שולטת בשוק מערכות ההפעלה לסמארטפונים. אנדרואיד גם משמשת כמערכת ההפעלה של טלוויזיות חכמות, סטרימרים, מערכות שמע לרכב ועוד. בנוסף יש לגוגל גם ערוץ טלוויזיה סופר פופולרי (יו-טיוב).  

האקו-סיסטם הזה גורם לכך שגוגל נכון להיום שולטת בשוק הפרסום אונליין ומשפיעה על מה שאנחנו מחפשים ברשת. יש לה יומרות שונות, כגון ביטול ה- URL דבר שיחזק את השליטה שלה באינפורמציה, כשהמשמעות היא שלא נדע באיזה דומיין אנחנו גולשים.

דיפ פייק ניוז

גוגל היא לא ענקית הטכנולוגית היחידה שמרכזת כוח עצום וכמויות בלתי נתפשות של מידע אודותינו. חברת קיימבריג' אנליטיקה עלתה לכותרות בגלל מעורבותה והשפעתה על הבחירות בארה"ב, ברוסיה ובמקומות נוספים בעולם, לרבות השפעה על ההצבעה של תושבי בריטניה שהובילה בסופו של דבר לאישור הברקזיט של בריטניה מהאיחוד האירופי. קיימברידג' אנליטיקה קיבלה מידע מפייסבוק ובאמצעות טכנולוגיות שהפעילה לאיסוף וניתוח מידע יצרה אלפי פרטי מידע שאפשרו לה לבצע מערך השפעה חסר תקדים על מרבית הבוחרים בארה"ב, להפעיל תעמולה מתוחכמת שמעלה את השאלה האם היו אלו בחירות חופשיות והוגנות (התשובה הקצרה – לא). החברה נסגרה ונפתחו נגדה ונגד פייסבוק חקירות שונות. עוד על הפרשה אפשר לראות בנטפליקס בסרט התיעודי The Great Hack.

האם קיימברידג' אנליטיקה הם הרשע המרושע בסיפור הזה? לא בטוח. מידע בהיקפים חסרי תקדים, שמנבאים כי יגיע לעשרות אלפי נקודות מידע אודות כל אדם, מצוי אצל ענקיות מידע נוספות, חלקן הן מונופולים בתחומן. אם קיימבריג' הצליחה ליצור כזה כאוס עם מידע חלקי, תארו לכם מה פייסבוק (המקור למידע שקיימברידג' עיבדה) מסוגלת לעשות. מידת ההשפעה שלה על קהלים בהיקפים חסרי תקדים, היא לא פחות מנשק בעל יכולות השמדה המונית. 

פייסבוק רכשה במרוצת השנים כ- 72 פלטפורמות. את חלקן היא מיזגה לתוך פייסבוק. היא שולטת באפליקציית המסרים הפופולרית בעולם – ווטס-אפ (שללא ספק מותקנת על הטלפונים של כל מי שקורא את המאמר הזה גם אם אין לו חשבון פייסבוק) וב-אינסטגרם ואף מעוניינת למזג את האפליקציות הללו, אך הרגולטורים לא כל כך נותנים לה בינתיים לעשות זאת מחשש לפגיעה חסרת תקדים בפרטיות ומחשש ליצירת מונופול על.

 

 

אתה המוצר

גוגל ופייסבוק אינן היחידות שמשחקות בשוק הפרסום ועיבוד המידע האישי. אמזון למשל, היא שחקנית מאוד גדולה בשוק הזה, באקו סיסטם שלה.

הכוח האדיר של מעצמות הטכנולוגיה הללו שנכנסו לנו לתוך הוורידים (לעיתים תרתי משמע), מוביל לדיון על כוחן הבלתי סביר ולאחרונה עולות קריאות לפרק אותן.

אנו סומכים על ארגונים שישמרו על המידע שלנו מוגן, אבל כמעט כל יום מתפרסם גילוי על מחדל נוסף של דליפת מידע ובלי סוף מקרים פשוט לא פורסמו עדיין. הפרטיות אולי עוד לא מתה, אבל אין ספק שהיא דורשת הגדרה מחדש, בעיקר על ידינו: ציבור המשתמשים.

חופש הבחירה נמצא אצל המשתמשים וניתן לראות ניצנים של העדפה של חברות שמעצבות את המוצרים והשירותים שלהם סביב פרטיות. המפורסמת שבהן היא אפל (Apple) שלוקחת מאוד ברצינות את נושא הפרטיות באופן בו היא מפתחת את המוצרים שלה ואופן הפעולה שלהם כדי לא לאסוף מידע שהיא לא צריכה. כמו כן, אפל שואפת שמידע שיכול להיות מעובד על המכשיר יעובד על המכשיר עצמו ולא יישלח לעיבוד בענן. היא בהחלט מציגה גישה מרעננת ושונה בנושא ומשתמשת בפרטיות כערך מוסף. אפל גם סרבה לבקשות של הממשל לסייע בפתיחת הנעילה של אייפונים. מנכ"ל אפל, טים קוק, פרסם מכתב ללקוחות בו הוא מסביר את כל השיקולים ומדוע היא נאבקת בממשל בנושא פרטיות.

נאום של טים קוק לכבוד יום הפרטיות פברואר 2021:

מגמה נוספת שמסתמנת לגבי הקשר בין ביצועים עסקיים לפרטיות, היא שחברות שאימצו את ה- GDPR (הרגולציה בתחום הפרטיות החלה על חברות באיחוד האירופי) מכרו יותר. שקיפות של חברות לגבי מה שהן עושות עם הנתונים האישיים שלנו ואיך הן מגינות על המידע יכול להיות ערך מוסף כלכלי לארגונים.

 

 

ומה המצב באומת הסטארט-אפ?

כאן בישראל הוקם והושק מאגר נתוני אשראי תוך פגיעה נרחבת בפרטיות (בחסות החוק) ועורר סביבו ביקורת רבה. ישראל הקימה מאגר ביומטרי, שאופן הקמתו ותפעולו מעלים חשש לפרטיותם של אזרחי המדינה. פעולות כמו חידוש תעודת זהות ודרכון כרוכות בהסכמה של האזרחים להיכלל במאגר, או להישאר עם תעודות שאינן ביומטריות שתוקפן קצר משמעותית. 

כמו כן, ישראל השיקה פרויקט של הנגשת רשומות רפואיות לשימושן של חברות עסקיות וסטארט-אפים כחלק מ"ישראל דיגיטלית". התכנית השאפתנית תוקצבה בנדיבות ויש לה יומרות חיוביות להשתמש בדאטה (של כולנו) שהמדינה תנגיש לצורכי מחקר לשיפור הבריאות. 

אולם מומחים מעלים חשש כבד לגבי הפגיעה האפשרית בפרטיות של כולנו ביישום התכנית (ראו קישורים למטה לקריאה נוספת).

 

יחסי תן וקח

לפי נתונים מסקר של PWC מספטמבר 2017, האמון של הלקוחות המקוונים בשוק הפרסום והשיווק נמצא בשפל חסר תקדים של 3%. גם נתונים עדכניים מצבעים על פער בין איסוף מידע מאסיבי של ארגונים ואמון הלקוחות.

לקוחות מעדיפים שהמידע אודותיהם כלל לא ייאסף ואם כן, בהיקף הנדרש על מנת לספק להם שירות טוב יותר.

כנראה שבעתיד לקוחות יוכלו למכור את המידע האישי שלהם ולא לתת אותו בחינם והתנגשות בין פרטיות לבין נוחות וקידמה תלך ותחריף.

shutterstock 1515837185
העתיד הרפואי. ניטור תמידי

הקשר בין איכות מידע לפרטיות

כאשר איכות המידע בנתוני הלקוחות אינה טובה, קשה לארגונים עסקיים, ציבוריים או מוסדיים לספק שירות איכותי, חוויתי, יעיל ומדויק ללקוחותיהם.

ארגונים מפסידים הון עתק המוערך בכ-20% מהמחזור העסקי שלהם כתוצאה מבעיות איכות מידע. בארה"ב לבדה מדובר על מעל 3 מליארד דולר לפי הרווארד ביזנס רוויו (HBR).

ישנו הבט נוסף הקשור במישרין לאיכות הנתונים בארגון והוא הקשר בין איכות נתונים לשמירה על פרטיות: כאשר מידע אודות לקוח, מטופל, אזרח וכדומה, פזור על פני רשומות שונות, במאגרי מידע שונים, במערכות מידע שונות, באיי מידע, הדבר מהווה סכנה לשלמות המידע וליכולת של הארגון לשמור על פרטיות הלקוח (נשוא המידע). 

הסיכון לפרטיות סביב איכות המידע הולך וצובר תאוצה ומקבל התייחסות בחקיקה האירופאית (Article 5 Compliance) של ה-GDPR, בחקיקה האוסטרלית, ובחוק הקליפורני (CCPA). 

פרקטיקות מעולם איכות הנתונים (data quality) וממשל הנתונים (data governance) מובנות בחקיקת הפרטיות המודרנית.

התיקון לחוק הגנת הפרטיות "אבטחת מידע" שנכנס לתוקף ב- 2018 דורש ממפעילי מאגרים מסוימים, בעלי רמת אבטחה גבוה (כמוגדר בחוק), כי תתקיים שמירה על שלמות המידע, בעיקר על מנת שניתן יהיה לשחזר את המידע במקרה של פגיעה בו סביב אירוע אבטחה. אולי בעתיד, כשהחוק הישראלי המיושן ישתנה, יתכן ויאומצו פרקטיקות איכות נתונים וממשל נתונים דומות לאלו המקובלות בעולם, גם בחוק הגנת הפרטיות הישראלי.

תרגילים בפרטיות. מתוך מאקו. למאמר במאקו

לקריאה נוספת

הזכות לפרטיות. ויקיפדיה

סרט תיעודי The Great Hack בנטפליקס

גוגל בוחנת ביטול ה-URL מתוצאות החיפוש

איך לצמצם את הריגול מהטלוויזיה החכמה

סיכונים מהבית החכם

סכנות פרטיות מ.. השואב הרובוטי

ספר "האח הקטן" בעברית. הספר עוסק בפרטיות

הספר 1984 שראה אור לפני 70 שנה, בתרגום חדש לעברית

חוות הדעת של "המכון הישראלי לדמוקרטיה" לגבי הנגשת הרשומות הרפואיות

דוח מבקר המדינה בנושא הגנה על פרטיות

מחקר של PWC, אמון צרכנים באיסוף מידע

השפעת ה-GDPR על העסקים

Law.co.il – הפורטל המשפטי לאינטרנט, סייבר וטכנולוגיית מידע

האם לקוחות יוכלו למכור את המידע האישי שלהם?

כתבה מעניינת על עתיד המידע האישי, הרווארד ביזנס רוויו

הכוח ללקוח: מגמות בנושא פרטיות ומידע אישי בשיווק

כתבה מה- ניו יורק טיימס על פרטיות בנתוני מיקום סלולריים

כתבה בגלובס על מאגר נתוני האשראי

כתבה בגלובס, גוגל פוגעת בפרטיות מטופלים בארה"ב

כתבה בגלובס, רשומות רפואיות בישראל מול פינלנד

כתבה בכלכליסט, ישראל דיגיטלית, הנגשת רשומות רפואיות

כתבה ב-YNET על הסכנות לפרטיות מהנגשת רשומות רפואיות

תסכימו לשים חיישן בחיתול של התינוק שלכם?

שיתוף

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב pocket
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin

אודות המחבר

sella
סלע יֹפֶה
מומחה לאימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ואיכות דאטה. מנכ"ל , | אתר

מלווה עסקים בארץ ובעולם בפעילות אימייל מרקטינג ומסייע בשיפור עבירוּת אימיילים (email deliverability) כדי שאימיילים שעסקים שולחים יגיעו ל-Inbox ולא אל ה-Spam.

מסייע לעסקים למכור יותר ולחסוך בהוצאות תפעול באמצעות שיפור איכות הנתונים (data quality).

מנכ"ל חברת דאטה מדיה ועורך שותף של הבלוג והפודקאסט crm.buzz

היי. אני סלע

אני שולח ניוזלטר שבועי עם מאמרים איכותיים בנושא שיווק, אימייל מרקטינג ודאטה

אני מזמין אותך להצטרף למקצוענים כמוך שכבר מקבלים את הניוזלטר