צריך לומר את האמת: הסגר השני יהיה ארוך! ישראל הכריזה על סגר שני בגלל חוסר יכולת לקבל החלטות המבוססות על דאטה, אפס תכנון, החלטות פזיזות (ע"ע פתיחת מערכת החינוך), תועפות של פוליטיקה ("צאו לבלות") ועוד משהו: ספק אופטימיזם, ספק יהירות ואני מתכוון לגישת ה"יהיה בסדר"
פורסם בספטמבר 2020
תוכן עניינים
האזנה לפודקאסט
פודקאסט ובלוג העוסקים בנושאי אימייל מרקטינג, שיווק, ודאטה
הגעתם אל הבלוג והפודקאסט המובילים והמעודכנים ביותר בעברית בנושא אימייל מרקטינג ועבירוּת מיילים (email deliverability) הכולל עשרות מאמרים עומק ופודקאסטים בנושא אימייל מרקטינג למתחילים ומתקדמים ומכסה את התחום בצורה מקצועית.
אימייל מרקטינג הוא ערוץ ותיק, אבל אולי דווקא בגלל שהוא ”הסבא” של המדיה הדיגיטלית הוא לא מקבל את תשומת הלב וההתמקצעות הראויה.
אבל זה הולך ונהיה קשה… כדי להצליח באימייל מרקטינג צריך להתמקצע ולא לסמוך רק על כך שהפלטפורמה (מערכת הדיוור) תעשה את הכל.
אפשר למצוא כאן עשרות מאמרים ופודקאסטים מקצועיים ומפורטים בנושא אימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים, סקירת מערכות דיוור, אוטומציה שיווקית, שיווק באמצעות תוכן, אימייל מרקטינג עבור איקומרס, טיפים לשיווק במייל ועוד.
a blog and a podcast (in Hebrew) about email marketing email deliverability, marketing and data.
צריך לומר את האמת: הסגר השני יהיה ארוך! ישראל הכריזה על סגר שני בגלל חוסר יכולת לקבל החלטות המבוססות על דאטה, אפס תכנון, החלטות פזיזות (ע"ע פתיחת מערכת החינוך), תועפות של פוליטיקה ("צאו לבלות") ועוד משהו: ספק אופטימיזם, ספק יהירות ואני מתכוון לגישת ה"יהיה בסדר"
במשפט חכם אחד, סיכמה פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא בתל השומר, את מצב האומה: "אין ארץ בעולם עם שיח כה סוער ועם כל כך הרבה קבוצות שנוקטות עמדות כה קיצוניות, ממשלה שכל רגע משנה את דעתה או פשוט לא עושה כלום וציבור כל כך לא ממושמע".
מהם הגורמים שתרמו לכך שעם ישראל ב"מעצר בית"?
See omnystudio.com/listener for privacy information.
בין השנים 1918 ל- 1920 התחוללה מגפת השפעת הספרדית. הכלים שעמדו אז לרשות מקבלי ההחלטות להתמודדות עם המגיפה דומים מאוד לאלו שנוקטים בהם כיום. ציטוט מאחד העיתונים שפורסמו אז: "להיזהר מאספות צפופות במקום מסוגר, ולא לתת יד בשעת אמירת שלום. מי שנדבק הושם בחדר מיוחד. הומלץ להעבירו לבית חולים למחלות מידבקות, ואם בלתי אפשרי להשגיח עליו בבית על ידי אחות רחמנייה מנוסה".
והנה חלפו 100 שנה וכיום ברחבי תבל נלחמים במגפת הקורונה כמעט עם אותם כלים! איך זה יתכן? עם כל הדאטה הקיימת עלינו בקופות החולים, דאטה שמתקבלת מהתקנים לבישים כגון שעונים חכמים, עם "מחשב על" שיש לכל אחד מאיתנו בכיס, עם יכולות ניטור וולונטריות (כגון האפליקציות שפיתחו אפל וגוגל) וביכולות כפויות (איכוני שב"כ) – ניהול המשבר מסתמן ככאוס אחד גדול. יותר מידי נתונים ומעט מידי תובנות נכונות.
אמרו שהמגפה שאנו חווים עכשיו היא אירוע של פעם במאה שנים וכי ההשלכות של המגיפה הנוכחית תהינה מיתון בקנה מידה תנכ"י ורבבות רבות של נפטרים. כמו רבבות אנשים אחרים העברתי את הימים האחרונים מאז ההכרזה כי סגר בישראל נוסף, שקוע בשרעפים. מעט בדכדוך אפילו. הייאוש לא נעשה יותר נוח…
בתקשורת (בלומברג) מדגישים כי "ישראל היא היחידה מבין המדינות המפותחות שיוצאת לסגר מלא בפעם השנייה", אך זה תיאור שחוטא לאמת. גם בבריטניה, ספרד וגרמניה המצב מדרדר והוטלו הגבלות התקהלות. כך גם באוסטרליה. אלא, למקרה ששכחנו, גודלה הפיזי של ישראל (המכוּנה מדינה) הוא פירור לֶחם לעומת בריטניה ובוודאי מול אוסטרליה. הפגנות וזעם של הציבור כלפי התנהלות הממשלה מתרחשות לא רק בישראל.
סרט של אונ' קיימבריד'ג. כמעט שנתיים לפני פרוץ הקורונה
נרדמו בשמירה
שנתיים לפני פרוץ המגיפה, עסקו בארגון הבריאות העולמי במחלה X שלימים תהפוך ל-Covid-19, בתרחיש דומה להחריד לזה שאנו חווים כיום: מגפה קטלנית שמתפשטת מבעלי חיים לבני אדם בתהליך שנקרא "גלישה" (spillover). במפתיע או שלא, 75% מהמחלות החדשות שפגעו בבני אדם מאז 1960 התחילו בבעלי חיים. ** ב-2008 הוצגה לרוה"מ דאז, אריק שרון, תוכנית להתמודדות עם פנדמיה גלובלית. עוד תכנית שנדחפה לאחר הצגתה עמוק למגירה.
מדינת ויקטוריה באוסטרליה היא דוגמא שכדאי לשים אליה לב: המדינה משתרעת על שטח הגדול פי 10 משטחה של ישראל וגרים בה כ-7 מיליון תושבים. כ-5 מיליון מהם בעיר מלבורן, השנייה בגודלה באוסטרליה. ממקור ראשון שמתגורר שם שמעתי כי הם נמצאים שם בסגר כבר כחצי שנה. עד תחילת ספטמבר היציאה מהבית הותרה לשעה אחת ביום למרחק של עד 5 ק"מ. כיום מותר להם לצאת לשעתיים ביום ובשעות הלילה יש עוצר מלא בין 9 בערב ל-5 בבוקר. לקניות יכול לצאת רק אדם אחד מעל גיל 18. אין טיסות ובמשך תקופה מסוימת לא ניתן היה לעבור בין המדינות בתוך אוסטרליה. מי שאינו יכול לעבוד, גם עצמאיים וגם שכירים מקבלים קצבה מהמדינה.
בעיר מלבורן אפידמיולוגים עוקבים אחרי התנהגות הווירוס כשמזג האויר קר (13.5 מעלות ביום) והחשש הוא ממה שיקרה בחורף יחד עם התפרצות השפעת העונתית.
דאטה? שִיט
מנקודת המבט שלי, ישראל היתה חייבת להכריז על סגר קורונה שני בגלל חוסר יכולת לקבל החלטות המבוססות על דאטה, אפס תכנון, החלטות פזיזות (ע"ע פתיחת מערכת החינוך), תועפות של פוליטיקה ("צאו לבלות") ועוד משהו: ספק אופטימיזם, ספק יהירות ואני מתכוון לגישת ה"יהיה בסדר" שכל כך מאפיינת את ה"ישראליזם". ברור שאם נתבונן פנימה נראה כי אותו ישראליזם שהופך אותנו הישראלים לכל כך מוצלחים בדברים מסוימים הופך אותנו (מתנצל מראש על ההכללה) למקבלי החלטות גרועים.
בשנה החולפת הבאנו כאן את סיפורה של הדאטה ב"משקפיים" של איכות הדאטה. סביב משבר הקורונה כמעט כל ישראלי חווה על בשרו ממש, עד כמה נתונים הם לא תורה מסיני ועד כמה בעיות הקשורות בנתונים משתקות ומשבשות את החיים ואת היכולת לקבל החלטות נכונות. תוסיפו לזה את הברדק השורר כאן ותקבלו חשק עז לצעוק.
במשפט חכם אחד, סיכמה פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא בתל השומר, את מצב האומה: "אין ארץ בעולם עם שיח כה סוער ועם כל כך הרבה קבוצות שנוקטות עמדות כה קיצוניות, ממשלה שכל רגע משנה את דעתה או פשוט לא עושה כלום וציבור כל כך לא ממושמע".
הנה כמה מהגורמים (אך לא כולם) שתרמו לכך שעם ישראל ב"מעצר בית":
אמינות נתונים
נתוני בדיקות קורונה
אמינות הבדיקות היא מכשול ראשון בניהול המשבר ובקבלת החלטות. בתחילת המשבר (מרץ 20) כמות הבדיקות היומיות היתה מועטה – כמה אלפי בדיקות ביום. כמות הבדיקות כיום (אמצע ספטמבר 20) עומדת על כמעט 60,000 בדיקות ביום. ראו למטה קישור לדשבורד באתר משרד הבריאות.
כמות הבדיקות העלו את כמות המאומתים אך לאורך כל הדרך עולות טענות על מהימנות נתוני בדיקות קורונה שאינן אמינות לשון המעטה. ההערכה היא כי ה-false positive, כלומר אחוז השגיאה עומד על 20% בתלות במועד הביצע הבדיקה ביחס למועד ההדבקה. זו גם הסיבה שנדרשות במקרים מסוימים בדיקות חוזרות ונשנות למי שהם א-סימפטומים. עוד אמרה פרופ' רהב כי נבדקת אפשרות לשנות את מערך הבדיקות כי הם מזהים מצב שא-סימפטומטיים מפתחים תסמינים אחרי שבועיים (אחרי שיצאו מבידוד)
נקודה נוספת שכדאי להעלות היא שבניגוד למקדמי הביטחון שננקטו בגרמניה או בארה"ב, ישראל מסיבה כלשהי (אולי כי זה משרת אינטרס כלשהו?) אימצה מקדם ביטחון גבוה לפיו מכוילים מכשירי ה-PCR באמצעותם מבוצעות בדיקות המעבדה, דבר שמעלה את כמות החיוביים בעשרות אחוזים.
נתוני נפטרים
בעיית דאטה נוספת שגורמת לניפוח מספרים קשור ברישום סיבות הפטירה. זו בעיה שמתמודדים איתה ברחבי העולם ולא רק פה בישראל. מי שנפטר ונמצא כחולה קורונה מקוטלג כנפטר מקורונה.
זה מזכיר לי מערכון ישן נושן של שייקה אופיר (לצערי לא מצליח להיזכר בשם המערכון) שבו הוא מגלם בלש משטרה שנכנס לבית עם שוטר נוסף ומוצא גופה שוכבת על הרצפה, עם שלושה כדורים בראש, סכין תקוע בָּלֶב וחבל כרוך סביב צווארה. הוא פונה אל השוטר ושואל: "מי אתה חושב הרעיל אותו"?
בארגון הבריאות העולמי (WHO) ובארגונים שמרכזים את הנתונים ממקורות המידע המתקבלים ממדינות שונות (כגון Johns Hopkins) צריכים להתחשב בבעיות אלו הנובעות מסיווג מדויק של סיבות הפטירה ולהתאים את הנתונים לשיטת מדידה אחידה.
כמה מובטלים יש בישראל?
שלושה גופים רשמיים בישראל, חוסר אחידות בהגדרת מושגים ופערים עצומים במענה לשאלה פשוטה. בסוף יולי 20 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה כי אחוז האבטלה הוא 5.2% בלבד. לעומת זאת הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה הציגו תמונה קודרת בהרבה שעברה את ה-20%. פער של כ- 700,000 איש!!! מי צודק? מומלץ לקרוא את הכתבה המפרטת בהרחבה בגלובס. קישור למטה ***
איכוני שב"כ
שימוש בשירות הביטחון הכללי (שב"כ) לביצוע איכון טלפוני הכפוי בחוק, הכניס מאז יולי כמיליון ישראלים לבידוד. רבים מהם בגלל איכוני שווא. הטכנולוגיה המשמשת את השב"כ מתבססת על איכון בין מספר אתרים סלולריים שאולי טובים כדי לכוון כוחות אל מפָגע או מחבל, אבל אינן מגיעות לרזולוציות של מגע לפי כללי הריחוק החברתי של שני מטר. הם אינם יודעים להבדיל בין אנשים השוהים בדיוק באותו בניין שלא היה ביניהם כל מפגש או מגע. במקרה הטוב במרכזי הערים בהן יש צפיפות של אתרים סלולריים ההצלבה בין אתרים (טריאנגולציה) תגיע לרזולוציה של 200 מטר.
בתחילת המשבר המדינה פיתחה את יישומון (אפליקציה) "המגן" וכדי להסיר חששות מפגיעה בפרטיות הפיתוח בוצע בקוד פתוח, מה שאפשר לגורמים בלתי תלויים לבדוק את הקוד ולוודא שהוא מקיים את ההבטחות. אימוץ האפליקציה היה יפה כשלמעלה ממיליון ישראלים התקינו אותו. אך השדרוג לאפליקציה: "המגן 2" (לא ברור למה הושק כאפליקציה נפרדת ולא כשדרוג) נראה כמו כישלון חרוץ. רק כ-48 אלף התקינו אותו וכמעט 84% הסירו אותה לאחר ההתקנה. ממש כישלון מהדהד, נוכח העלות בפיתוח האפליקציה וקמפיינים שנשפכו בהשקעה של מאות אלפי שקלים לקידומה. יש הטוענים כי חוסר האמון בשלטון (נדבר עליו מיד) מחלחל גם לאפליקציה. ראו הרחבה במסמך ה-pdf בהמשך.
לעומת מה שנראה ככישלון "המגן 2", פתרון שפותח בשיתוף פעולה נדיר בין אפל וגוגל שפיתחו את יישומון Exposure Notifications. הייחוד של היישומון הוא בשמירה על פרטיות ואפשרות להפעיל בלוטוס (blue-tooth) בעצמה מאוד נמוכה כדי לאתר מגעים. הן מאפשרות גישה ל-API שלהן רק ליישום אחד בכל מדינה והוא מובנה בעדכוני מערכת ההפעלה. צריך רק לקוות שממשלת ישראל לא תגרור רגלים ותאמץ את היישום כתחליף לשב"כ ול"המגן". מישהו כבר המציא את המנוע.
ד"ר רעיה לייבוביץ, קול אחר בוועדת הקורונה. מתוך ערוץ הכנסת.
פוסט בפייסבוק של פרופ' שרון עינב, מנהלת טיפול נמרץ בבי"ח שערי צדק
מתוך "כאן", חדשות השבת, 26.09.2020:
איבוד אמון בשלטון
נאה דורש נאה מקיים? במקום לתת דוגמא אישית, ראש הממשלה, נשיא המדינה, ושר הבריאות החדש פעלו בניגוד להנחיות באירוח בחגים והשתתפות במסיבות בעוד הם דורשים מהציבור לעמוד בהנחיות.
נבחרי ציבור זוכים לבידוד VIP מקוצר. תוסיפו לזה את הזיגזוג בהחלטות שמשדר שאולי יש נהג מאחורי ההגה אבל הוא קצת מבולבל… לחלק לא מבוטל מהציבור זה פשוט נמאס.
משענת קנה רצוץ
לסגר השני הובטח שתוגש תכנית כלכלית (למה לא עשו זאת לפני הסגר?). אני מנחש שזה יהיה סיוע כלכלי מעט מידי, מאוחר מידי, לאו דווקא למי שצריך אותו באמת. המלצה שלי למי שמנהל עסק ולבעלי עסקים לתכנן את התכניות שלהם תוך הנחת העבודה ש"סירת החילוץ" לא תגיע. אתם לבד בלב ים סוער וצריכים לשחות בעצמכם. עבור עסקים רבים מענפי התרבות, הבידור, הפנאי, הסעדה ועוד, סגר משמעותו עסק סגור. אפס הכנסות.
לפי ההערכות הסגר השני עומד להיות ארוך. אמרו 3 שבועות אך ככל הנראה הדבר הנכון הוא להיערך לתקופה ארוכה בהרבה.
עבור עסקים רבים זה אומר להמשיך לעבוד מהבתים (בהתאם לאופי העסק) ולהיות נוכחים באונליין, עם חנות eCommerce, צ'ט בוט להפחתת עומסים וטיפול בבעיות פשוטות, ותקשורת ישירה עם לקוחות באמצעות אימייל או באמצעות הטלפון.
שיר השנה
כמה רעיונות להמשכיות עסקית אפשר למצוא במאמר כאן:
שיווק בעת משבר: שיווק בימי קורונה
האם יש הצדקה למשבר הכלכלי העמוק שנוצר סביב משבר נגיף הקורונה (covid-19)? אפקט העדר יצר נבואת יום הדין שמגשימה את עצמה. חל"ת? עובדים מהבית? מובטלים? בעלי עסקים? זה מה שכדאי לכם לעשות כבר עכשיו תוכן עניינים זמן רב לפני פרוץ משבר הקורונה, בטח שאלו אתכם כבר בכמה הזדמנויות "מה הייתם
פודקאסט ובלוג העוסקים בנושאי אימייל מרקטינג, שיווק, ודאטה
הגעתם אל הבלוג והפודקאסט המובילים והמעודכנים ביותר בעברית בנושא אימייל מרקטינג ועבירוּת מיילים (email deliverability) הכולל עשרות מאמרים עומק ופודקאסטים בנושא אימייל מרקטינג למתחילים ומתקדמים ומכסה את התחום בצורה מקצועית.
אימייל מרקטינג הוא ערוץ ותיק, אבל אולי דווקא בגלל שהוא ”הסבא” של המדיה הדיגיטלית הוא לא מקבל את תשומת הלב וההתמקצעות הראויה.
אבל זה הולך ונהיה קשה… כדי להצליח באימייל מרקטינג צריך להתמקצע ולא לסמוך רק על כך שהפלטפורמה (מערכת הדיוור) תעשה את הכל.
אפשר למצוא כאן עשרות מאמרים ופודקאסטים מקצועיים ומפורטים בנושא אימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים, סקירת מערכות דיוור, אוטומציה שיווקית, שיווק באמצעות תוכן, אימייל מרקטינג עבור איקומרס, טיפים לשיווק במייל ועוד.
a blog and a podcast (in Hebrew) about email marketing email deliverability, marketing and data.
כאוס הדאטה
866,871 או 502,530 או 480,500 כמה מובטלים יש באמת בישראל. זו היתה הכותרת של גלובס בסופשבוע האחרון.
שלושה גופים רשמיים שהציגו למקבלי ההחלטות נתונים רשמיים שונים בפערים עצומים. הגופים הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה.
למי להאמין? שואלים בגלובס וסוקרים בכתבתם את הסיבות לפערים.
אותו סיפור היה גם עם הבדיקות. אנשים שנבדקו וקיבלו תוצאות שהם מאומתים לקורונה, קיבלו תשובה שלילית בבדיקה חוזרת. אז למי להאמין? לבדיקה הראשונה או לשנייה?
ומה עם איכוני השב"כ? פגיעה בפרטיות של כולנו היא אולי רָע הכרחי לפרק זמן מסוים, אך גם פה במקום להשתמש בכלי בתבונה כדי להאיר אזורים שבהם צריך לרדת לרזולוציה גבוהה יותר ולבדוק ברחל בתך הקטנה האם האנשים באמת נחשפו לחולי קורונה לפני ששולחים להם SMS ומכניסים אותם לבידוד, או שרק במקרה הם גרים באותו בנין ולא נפגשו כלל. ואלו רק כמה דוגמאות.
סביב משבר הקורונה נחשפנו כולנו לאמת העירומה: בכל מקום שבו יש דאטה. יש כאוס בדאטה.
אז זה שיש המון דאטה זה יופי, אבל הדאטה סובלת מבעיות איכות שכוללות בין השאר פערים של מידע, נתונים שגויים, נתונים כפולים, נתונים סותרים, נתונים חסרים, נתונים שלא זורמים, נתונים שלא מתקבלים בזמן, פערים בתקנון הדאטה ואלו רק כמה דוגמאות.
אנחנו בפרק 54 של crm.buzz וחשבתי שזו תהיה הזדמנות מצוינת לשוב לקטעים מתוך חלק מהראיונות שערכתי במסגרת הפודקאסט, עם אנשים מעניינים שמספרים על אתגרי הדאטה בעולם העסקי בתקווה שזה יעשה לכם חשק לשמוע את הראיונות המלאים. את כל הפרקים של הפודקאסט ורשימה מתעדכנת של הראיונות הקרובים וכמובן גם מאמרים איכותיים, אנחנו הרי גם בלוג ולא רק פודקאסט, תוכלו למצוא בדף הפודקאסט בבלוג שלנו או באפליקציית הפודקאסטים שלכם.
בלקט של היום תוכלו לשמוע את עידו ביגר ה-chiff data officer של אל-על, ד"ר גיא יוגב, מומחה לניהול חווית לקוח, ד"ר גיל דוד, דודי צפון, פרופסור רון קנת, טוני כהן – ראש אגף שירות ושיווק במכבי שירותי בריאות, טליה שינדלר מנהלת מערכות המידע של קרסו מוטורס, דנה פרידמן ואייל בירן מחברת דאטה טאפס, מיכל בורנשטיין, מנהלת טכנולוגיות הדיגיטל והדאטה של אוסם, וזמיר שמר מנכ"ל פוינטס מיפוי עסקי.
See omnystudio.com/listener for privacy information.
לקריאה נוספת
השפעת הספרדית, ויקפדיה בעברית
ישראל יוצאת לסגר מלא בפעם השנייה, כלכליסט ו-דה מרקר
אף אחד, לא הממשלה ולא הציבור מאמינים בסגר השני, הארץ
כמעט מיליון אזרחים בבידוד מאז יולי 20, כאן
גל שני באוסטרליה, דה-מרקר
הקורונה באוסטרליה, גלובס
מחקר של אונ' אוקספורד: בדיקות חיוביות עשויות להתבסס על שרידי נגיף מת, מאקו
תוצאות בדיקות קורונה שגויות לפחות בחמישית מהמקרים, אינפורמד
פרופ' גליה רהב: צריך לבדוק א-סימפטומיים, N12
הכשלים שהובילו את ישראל לסגר שני, כלכליסט
בעולם דווקא מקצרים את תקופת הבידוד. ובישראל?, הארץ
94% מהאנשים יצייתו להנחיות הבידוד, אם יפוצו כלכלית, דבר
אולי בקרוב? בדיקת קורונה אישית מהירה, כלכליסט
דשבורד תמונת מצב כללית קורונה, משרד הבריאות
למה הממשלה מתעקשת שהשב"כ יעקוב אחרינו? דה מרקר
למה כל כך הרבה אנשים מסירים את הישומון "המגן 2"?, כלכליסט
למה איכוני השב"כ לא מדויקים?, Walla
דוח ביניים של מבקר המדינה על בעיות בנתוני אבטלה, כלכליסט
הספר "ישראליזם", ויקיציטוט
איך עושים בדיקות קורונה, מדעת
** המחלה X ומוכנות העולם. למה חיכיתם שנתיים?, גלובס
*** כמה מבוטלים יש בישראל?, גלובס
שיתוף
אודות הכותב
סלע יֹפֶה
מלווה חברות, עסקים, סטרטאפים ומערכות דיוור בארץ ובעולם בנושא עבירוּת אימיילים (email deliverability) ואסטרטגיית אימייל מרקטינג כדי שאימיילים שעסקים שולחים יגיעו ל-Inbox ולא אל ה-Spam.
יוצר הבלוג והפודקאסט crm.buzz
