שיווק בעת משבר: שיווק בימי קורונה

אחד באפריל היום.

ואם הייתי מספר לכם שוירוס קטלני עבר מוטציה מבעל חיים אל בנאדם אי-שם בסין הרחוקה, ואותו אדם, נשא את הווירוס והדביק עוד ועוד אנשים, בקצב שהולך ומתפשט בקצב מטורף ותוך זמן קצר, הווירוס הזה התפשט ברחבי העולם, אחוז התמותה ממנו גבוה ועדיין אין חיסון. הצבא משתלט על הגבולות ; הוטלו הגבלת תנועה, אנשים מסוגרים בבתים. אסור להיפגש, אנשים מרוקנים את מדפי המזון ומצטיידים בגלילי נייר טואלט כאילו הם הולכים לפתוח חוג פיסול בעיסת נייר – כנראה שהיתם אומרים לי – אההה אחד באפריל, אחד באפריל.

בתחילת חודש מרץ, הוירוס הזה לא נראה שזה משהו מטריד באמת. אבל מהר מאוד נוכחנו שאנחנו חיים בסרט והפעם בסרט אימים.

היום, פחות מחות שלושה שבועות אחר כך, אנחנו באופן ודאי במשבר עולמי עמוק.

תוך פחות מחודש, אחוז האבטלה זינק מ- 4% ליותר מ- 23%. כמיליון מובטלים נכון להיום וזה עוד לא נגמר.

90% מהמובטלים החדשים הם עובדים שהוצאו לחל"ת, כלומר חופשה ללא תשלום. שזה אומר שהמדינה תשלם להם דמי אבטלה. הרבה מאוד מעסיקים וחברות קפצו על המציאה ויצרו אפקט עדר. כמו שחבורה של ילדים הולכת יחד ופתאום מישהו צועק נחש!!! וכולם בורחים? אותו דבר פחות או יותר קרה כאן. לפי הערכה של רשות התעסוקה לחמישית מהם לא יהיה מקום עבודה לחזור אליו כשהמשבר הזה יגמר. ממש ברוך כלכלי.

עוד מעט אדבר עוד בעניין המשבר הכלכלי, ומה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב, אבל קודם לכן רציתי לספר לכם שיש לשינוי הפתאומי גם צדדים חיובים. למשל כדור הארץ מתחיל להחלים מפצעים שהאנושות יצרה ברגל גסה. כדור הארץ צועק ובוכה כמו חיה פצועה, אבל מנהיגי העולם לא עושים מספיק. אז החדשות הטובות הן ששכבת האוזון מתחילה להחלים וגם שאחוז פליטת הפחמן במקומות מוכי קורונה ירד ב-25%. ברמה שרואים את השינוי מהחלל.

האם ידעתם שבכל שנה נפטרים… תקשיבו טוב…  7 מיליון בני אדם ברחבי תבל כתוצאה ישירה מזיהום אוויר. צעדים דרסטיים לא קרו עד עכשיו. עד שהגיעה הקוררונה ולחצה על הברקסים וכדור הארץ לפחות מודה על כך.

פרט בונוס שכדאי להכיר, שזה לא רק בידיים של מנהיגים. אלא גם בידים שלנו. ליתר דיוק בבטן שלנו. כדאי לדעת שכל פליטות הפחמן (carbon) של כל התחבורה שנעצרה כעת – באוויר, בים וביבשה נמוכות מפליטות הפחמן של תעשיית המזון מהחי (בשר, חלב ומוצריו, ביצים ודגים).

תגידו, רציתם פעם לברוח לאי בודד? אתם בטח מכירים את השאלה "מהם שלושת הדברים שהייתם לוקחים איתכם לאי בודד". בריחה לאי בודד היא סוג של פנטזיה. הרפתקאה רומנטית שנראתה תמיד כהזדמנות שצריך לנסות פעם…

אולי לא ככה ראינו את זה בדימיון, אך החיים סידרו לנו לתקופה מסוימת סוג של "אי בודד". האי זה ממש קרוב לציוויליזציה, עם אינטרנט, מים זורמים וגישה לסופר-מרקט. אנחנו לא צרכים לצוד את המזון שלנו וככל הנראה לא נצטרך (אלא אם אנחנו ממש רוצים) להתחיל לגדל צנוניות, חסה ועגבניות באדניות כדי שיהיה לנו סלט לארוחת צהרים. אנחנו בבית והריחוק החברתי יצר מצב שאנחנו חיים כעת בסוג של אי בודד. אז ראו בזה אתגר. השבט אמר את דברו. Stay home.

שינוי פתאומי נוסף שנפל עלינו הוא מניעת דברים פשוטים שהיינו רגילים אליהם כל כך: חופש תנועה, פעילות ספורט בחוץ, להתחבק עם בני משפחה שלא שוהים איתנו באותו הבית. ללכת למסעדה, מסיבה או הופעה.

מזל שעולם היה נכנס לסגר "באי הבודד" עם אינטרנט, וסטרימינג של אינסוף סדרות וסרטים ו-  ZOOM  

טיפים להתנהלות בזמן משבר הקורונה: כאן

See omnystudio.com/listener for privacy information.