"יש תהליך טיוב של הנתונים. זו לא טעות ולא שיקרנו לכם. אנחנו כל הזמן עובדים... יש גם טעויות, יש דברים שאנחנו מגלים. אנחנו לומדים ומתקנים את זה. עשינו טיוב לכל המאגרים ולכן עצרנו כדי לטייב את הנתונים. לכן לא פרסמנו את נתוני הערים במשך יומיים".
האזנה לפודקאסט
תוכן עניינים
הנפט החדש?
לראשונה בהיסטוריה הנפט ירד לשווי שלילי. עוד קורבן (זמני) של הקורונה. עכשיו כשמתחילים לדבר על אסטרטגיית יציאה מהמשבר, ועל חזרה מדורגת לפעילות עסקית, כדאי להבין איך “הנפט החדש” – דאטה – יהיה פקטור קריטי עבור עסקים בחזרה לפעילות. זו הזדמנות טובה להעיף מבט בנתונים ובאמוציות שעל פיהם מתנהל המשבר ולגזור מהם מה כדאי לעסקים לעשות.
כל כך הרבה דאטה מעורבת בכאוס הזה עד כי מי שאינו עוסק בדאטה ביום יום, עשוי לקבל סחרחורת. מסתבר שגם מתמטיקה היא ממש לא מדע מדויק, בעיקר כי אין מספיק נתונים מתוקפים, למשל בדיקות איכותיות ובהיקף משמעותי. מספר הבדיקות חצה אולי את רף ה-10,000 ביום פעם אחת או פעמיים ועשה כותרות בעיתון, אך בפועל כמות הבדיקות נמוכה משמעותית (ככל הנראה סביב 3,000-4,000 ביום), בין אם כתוצאה ממחסור במטושים או מסיבות לוגיסטיות אחרות (כגון של איכות ערכות הבדיקה שנקנו).
בתוך כך, כמעט כל נתון, כל מודל, כל גרף שפורסם, לרבות על ידי גופים בעלי סמכא, התברר ככזה שניתן לתקוף ולסתור. מה בטוח לעשות? מה נכון? מה לא נכון? מה כדאי? ומה לא כדאי? – לכל הצעה שעלתה הועלתה הצעה סותרת וכולן חתומות על ידי שורה של פרופסורים ומדענים בעלי שם. אז למי להאמין?
כפי שכתבתנו במאמר קודם (ראו למטה), יש בלי סוף בעיות באיכות הנתונים סביב נתוני בדיקות הקורונה. כך למשל צוטט ב-23/4/20 מוריס דורפמן, ראש חטיבת רגולציה, מחשוב ובריאות דיגיטלית במשרד הבריאות: “יש תהליך טיוב של הנתונים. זו לא טעות ולא שיקרנו לכם. אנחנו כל הזמן עובדים”, אמר דורפמן וציין כי “יש גם טעויות, יש דברים שאנחנו מגלים. אנחנו לומדים ומתקנים את זה. עשינו טיוב לכל המאגרים ולכן עצרנו כדי לטייב את הנתונים. לכן לא פרסמנו את נתוני הערים במשך יומיים” (הרחבה למטה).
כפי שנפט צריך לזקק, לנקות ולטייב לפני השימוש בו, כך גם עם הנפט החדש – הדאטה.
ביג דאטה? אסטרטגיית יציאה כמו לפני 100 שנה
איפה כל הדאטה בניהול היציאה מהמשבר? התנהלות המדינה בהקלת הסגר מתנהלת כמו ב- 1910, מועד סיום תקופת מגיפת השפעת הספרדית. עברו 100 שנים, כל כך הרבה דאטה מעורכת בתהליך אך כל כך מעט תובנות (data literacy) מהדאטה מעורבת ביציאה מהמשבר.
הייתי מצפה שמאה שנים אחרי תום מגיפת השפעת הספרדית, עם כל הדאטה שהמדינה (לא רק כאן בישראל) אוגרת ומנהלת כעת על חולים והמסלולים שעברו, על אזרחים באמצעות ניטור סלולרי חודרני ובאמצעות אפליקציית “המגן” ונתונים נוספים כגון אלה שבידי שירותי הבריאות (קופות החולים), היציאה מהמשבר הייתה נבנית בצורה הרבה יותר כירורגית, הרבה יותר פרסונלית ותיקח בחשבון גורמי סיכון פרסונליים. מקדם ההידבקות של כל אדם הוא שונה, אז למה על כולם חל אותו דבר? כפי שבהכללה ניתן לומר שאוכלוסייה מבוגרת היא בעלת פוטנציאל הידבקות גבוה יותר מאוכלוסייה צעירה ניתן לבנות קבוצות סיכון ברזולוציה הרבה יותר גבוה עד לרמת ההמלצה האישית. נשמע עתידני, אך אפשרי. רעיון למגיפה הבאה או לכל הפחות לגל השני של ההדבקות שיבוא. ואין ספק שהוא יבוא, כפי שקרה במדינות אחרות (סינגפור למשל) שנראה שהמשבר חלף בהן ולאחר שחזרו לשגרה הן חטפו גל שני קשה יותר. גם המומחים בארץ תמימי דעים שתרחיש זה יקרה.
פרופ’ סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמרה בראיון בכאן רשת ב כי היא חוששת מגל שני של תחלואה בנגיף קורונה בחודש מאי, לדבריה, אם לא תהיה הקפדה על כללי הריחוק החברתי. “הכול תלוי במה שנעשה עכשיו ובמה תהיה האווירה הציבורית”, אמרה פרופ’ סדצקי. להאזנה:
פירמידה הפוכה
דמיינו לעצמכם שביום בהיר ונעים אתם יוצאים לריצה קלה לאורך הטיילת ותוך כדי ריצה במהירות שיוט מהרהרים לעצמכם בדאגות היום יום: מה כדאי לעשות על מנת להתקדם לתפקיד נחשק בעבודה? האם לצאת לחופשה בתאילנד או באמסטרדם? להחליף לאוטו כזה או אחר?… לפתע פתאום מזווית העין כלב ענק רץ לעברכם בנהמות וחושף שיניים. לבכם מחסיר פעימה והדאגות הופכות לפתע לדאגות קיומיות הישרדותיות. בדיוק כך קורה סביב משבר הקורונה.
מגיפת הקורונה, שינתה אצל רובנו את פירמידת הצרכים של מאסלו. סדרי העדיפויות השתנו והדאגות הפכו כמעט בן-לילה לבסיסיות וקיומיות ביותר. בעיקר דאגות בריאותיות, כלכליות ברמה הבסיסית של להיות או לחדול.
בארץ ובעולם ראינו אנשים אוגרים מזון ונייר טואלט. יֶצֶר האגרנות הבלתי מוסבר השתלט על כל חלקה טובה וגרם לאנשים לעשות דברים שאינם בהכרח הגיוניים או חיוניים להישרדותם. אנשים וארגונים עסקיים נדרשו להתאים עצמם לפירמידת צרכים שונה. ברמה הקיומית, עסקים שיכלו לקצץ מיד בהוצאות הוציאו לחל”ת עובדים (ככה הגענו תוך פחות מחדש לכמות מובטלים שחצתה את המיליון), לבצע התאמות מהירות למציאות החדשה (כגון להכשיר את הקרקע שתאפשר לעובדים להמשיך לתפקד מהבית, להתחיל לבצע מכירה אונליין או לתגבר את האונליין, להתאים שירותים לצרכים החדשים של הלקוחות שלהם וכדומה).
הטלטלה שמביא וירוס הקורונה לעולם תיזכר ותירשם בספרי ההיסטוריה לטוב ולרע. לטוב: כי כדור הארץ קיבל הפוגה קלה מהאויב הכי גדול שלו – אנחנו, בני האדם, שמזהמים ומטנפים אותו וסוחטים אותו עד דק, אולי עד שלא יוכל עוד. לרע: הייאוש לא נעשה יותר נוח. בארץ אנחנו מתקרבים למילון ומאה אלף מובטלים ועסקים רבים שנותרו ללא פרנסה.
הסגר והריחוק השיגו פחות או יותר את מטרתם – לשטח את העקומה ואפשרו לקברניטי המשק לנסות לנהל את המשבר בסיטואציה מורכבת והרוויחו עבור מערכת הבריאות זמן יקר שנדרש כדי להיערך למציאות החדשה.
אחרי תקופה ארוכה של הסתגרות בבתים, אנו עומדים בפני מציאות חדשה. מצד אחד כמעט כולנו כבר רוצים לחזור לנורמה, מצד שני הנורמה החדשה, לפחות בזמן הנראה לעין, תראה אחרת לגמרי מהנורמה שהיכרנו לפני הקורונה.
מציאות מדומה
במציאות החדשה, לא נוגעים ושומרים על ריחוק פיזי, מקפידים על היגיינה מוגברת ומתנהלים בחשש. ייקח זמן עד שאנשים יהיו בטוחים לטוס ולחזור למקומות בילוי הומי אדם.
יש כאן מלכוד 22: ככל שינתנו יותר הקלות, תהיה עליה בהידבקות. ככל שיהיו יותר הקלות על המשק הנטל הכלכלי על קופת המדינה יקטן ועסקים יוכלו לנסות להביא אוכל הביתה. אולם, צריך לומר באומץ כי הסנונית הראשונות לשחרור המשק שהתחילה השבוע (26/4/20) היא ניסוי רווי אינטרסים בבני אדם. זה התחיל בקרקס פתיחת חנות איקאה בה אנשים הצטופפו באין משגיח ללא הקפדה על ההנחיות שהותוו על ידי משרד הבריאות מצד שני, פורסם סרטון של מסוק משטרתי רודף אחרי גולש בודד בחוף הים, או הכרזה על איסור ביקור נופלים בבתי העלמין ביום הזיכרון הקָרֶב והבא.
ממש כמו בקרב, לעיתים פורצים קדימה ולעיתים צריך לסגת לשוחות. פתיחת המשק עשויה בהחלט ליצור מצב בו נראה גלים נוספים של הידבקויות מה שיוביל לסגירת המשק והטלת הגבלות נוספות.
פודקאסט עם דורית שר מנכ"ל Experity על טרנספורמציה עסקית ממוקדת לקוח
בואו נדבר על ערך
די ברור שהרגלים שסיגלנו לעצמנו במהלך המשבר הולכים להישאר איתנו. אם התרגלנו לקנות בתקופת המשבר באונליין זה הולך להישאר איתנו. עסקים שיחזרו לפעילות יחוו נטישת לקוחות וחילופי לקוחות עקב שינוי ההרגלים שלקוחותיהם סיגלו לעצמם בתקופת המשבר. טרנספורמציה דיגיטלית ומסחר מקוון שתוכננו ל”כשיהיה זמן” או “בעתיד” – קורים כאן ועכשיו וגם הערך ללקוח הולך להשתנות בהתאם.
פרופ’ סקוט גאלווי, סיפר בפודקאסט של James Altucher שתוכלו לשמוע כאן, כי אוניברסיטאות ומוסדות לימוד בארה”ב שעברו ללמד באמצעות הוראה מקוונת, יצטרכו להמציא את עצמן מחדש אחרי המשבר. אם אפשר להשיג את אותו תואר בלי להגיע למוסד הלימודי (ובואו נשים לרגע בצד את חיי החברה והריגושים של להיות סטודנט), איזו סיבה תהיה לסטודנטים לשלם כל כך הרבה כסף בשביל העונג ללמוד במוסד לימודי זה או אחר? איזה ערך מוסדות לימוד יוכלו לתת? לדעתו זה יפגע בעיקר באוניברסיטאות פחות מוכרות וקולג’ים קטנים. אגב, גם לפרופ’ גאלווי עצמו יש פודקאסט חדש ומצליח.
אולי הצעת הערך שלנו כעסקים צריכה לעבור תכנון מחודש ואולי אף תמחור מחודש בעקבות מעבר לדיגיטל.
לפחות כדור הארץ מודה לקורונה. אולי הגיעה העת לחישוב מסלול מחדש? לעבוד יותר מהבתים במקום לזהם את הכדור בתחבורה עודפת? לעבור לאנרגיות ירוקות ותכנון מרחבי מחיה חדשים ופחות זוללי אנרגיה? בתקווה שזה לא מאוחר מידי. הזדמנות להיזכר בקטע הזה מתוך “חדר חדשות”.
לקריאה נוספת
לא שיקרנו לכם, עשינו טיוב נתונים, ynet
משבר הקורונה: החלטות מבוססות על רגש או נתונים?
פירמידת הצרכים של מאסלו, ויקיפדיה
צרות בצרורות. צעירים שחוו תסימיני קורונה קלים, לקו בשבץ, ynet
איך יראו חיינו אחרי הסגר, דלוייט, גלובס
מיתון בקנה מידה תנכ”י, כלכליסט
הנה בא עוד גל גדול, חשש מגלי הידבקות נוספים, YNET
הצלחה או כישלון הלמידה מרחוק, YNET
מנכ”ל מכבי שירותי בריאות: המשבר הכלכלי יהרוג יותר מהנגיף, כלכליסט
שלושה פרופסורים חושבים שהסגר בישראל בכלל מיותר, כלכליסט
איקאה – כן! התייחדות עם הנופלים – לא! מתכננים עוד הקלות, כלכליסט
צייד הברבורים השחורים, ראיון עם פרופ’ יניר בר-ים, כלכליסט
מה גורם לקיטון המתמשך בכמות החולים היומית? ראיון עם פרופ’ דורון לנצט, גלובס
מה ישראל צריכה לעשות ולא עושה, פרופ’ רן בליצר, YNET
תכונות שעובדים צריכים לפתח, כלכליסט
מקצועות פוסט קורונה, ברנרד מר, Linkedin
ירידה בכמות הבדיקות, ערוץ 13
השפעת הספרדית, ויקיפדיה
למידה מרחוק. צל”ש או טר”ש?, YNET
תובנות לגבי COVID-19, ד”ר מייקל גרגר
שיתוף
Sella Yoffe
Email Deliverability & Email Marketing Expert
working with global email senders, startups, and ESPs to improve their deliverability and email authentication
Podcast host & Blogger @ CRM.BUZZ & EmailGeeks.Show
