האבולוציה האנושית היא נושא מרתק. מרתק לא פחות הוא הניסיון להבין מה גרם לכך שבמשך אלפי שנים האדם כמעט לא התקדם מבחינת חדשנות והתקדמות טכנולוגית. במשך כל אותן אלפי שנים ההתפתחויות הטכנולוגיות היו קטנות ואיטיות, למרות שלאורך ההיסטוריה היו גם מספר תרבויות קדומות מתקדמות מאוד שעד היום אנו מתקשים לפענח את הסודות שלהם, כגון האינקה ומצרים העתיקה.

במונחי זמן אבולוציוניים, עד לאחרונה החיים היו מאוד דומים לחיים בתקופת קדומות. התחבורה היבשתית התבססה על סוסים ועגלות, התחבורה הימית התבססה על סירות מפרש ומשוטים, התאורה התבססה על בערה של נרות ועששיות וכך הלאה.

מפתיע לגלות שרק לפני כ-150 שנים חל המפץ הגדול שכמעט בן לילה שינה את האנושות ואת כושר ההמצאה שלה. לעומת החידושים וההתפתחויות הטכנולוגיות שמוכרזות כיום חדשות לבקרים, הדבר דומה למעבר מנסיעה בסוס ועגלה לטיסה במהירות האור.

מי אמר ש”לא צריך להמציא את המנוע”?

הגלגל הומצא לפני כ- 10,000 שנה. ליאונרדו דה וינצ’י, שבין שאר הדברים שהוא חתום עליהם, צייר את “המונה ליזה”, הציג רעיון משורטט לרכב המונע עצמאית כבר ב- 1495. ב-1551 הוצג דגם תיאורטי של מנוע מונע קיטור אך נדרשו עוד שנים ארוכות עד הצגת ההמצאה שאחראית למהפכה התעשייתית, מנוע הקיטור שפיתח תומס ניוקומן ב- 1771. ניוקומן נחשב לאבי המהפכה התעשייתית. את מנוע הקיטור שכללו במרוצת השנים ממציאים נוספים וביניהם הממציא הסקוטי תומס וואט שהמנוע שפיתח על בסיס המצאתו של ניוקומן הוכנס לשימוש ב-1774. על שמו של וואט קרויה יחידת ההספק Watt.

“המהפכה התעשייתית” הראשונה שהחלה במחצית הראשונה של המאה ה-18 באנגליה ובהמשך באירופה והתפשטה אחר כך גם לארה”ב, מיוחסת להצטברות של שינויים טכנולוגיים, חברתיים, אקולוגיים וכלכליים. מהפכה זו התאפיינה בשינויים כגון המעבר לעיר, עליה בתוחלת החיים וברמת החיים ומהפכה תחבורתית. לשאלה למה זה לקח כל כך הרבה זמן ניתן למצוא כמה הסברים, בין השאר ,שינויים חוקתיים ומשפטיים בבריטניה לגבי זכויות אדם, חוקי קניין פרטי וקניין רוחני שהובילו להתפתחות מסחר וחקלאות שאינה לצריכה עצמית. בנוסף, ההכנסה הפנויה של תושבי בריטניה גדלה והתפתח מעמד בורגני של אנשים אמידים שאינם אצילים או אנשי כנסיה. בנוסף נוצר מעמד פועלים. הפועלים נהרו אל הערים בהן התרכזו המפעלים החדשים שקמו (להרחבה ראו קישורים מטה). ייחודה של המהפכה התעשייתית הראשונה הוא מעבר מייצור ידני ליצור המוני באמצעות מיכון מונע בקיטור, מעבר מחקלאות לתעשייה והגירה המונית מהכפר אל הערים.

חולפות מאה שנים ו”המהפכה התעשייתית” השנייה מתחוללת. היא מתרחשת בין 1840-1860 עד לסוף מלחמת העולם הראשונה ומתאפיינת ביצור המוני של פלדה שמאפשר בניית גשרים וגורדי שחקים, התפתחות תחבורתית שכללה פריסת מסילות ברזל והתפתחויות טכנולוגיות כגון מנוע הבערה הפנימית, התפתחות התעופה והחשמל. בהמשך מתפתחים אמצעי תקשורת: הטלגרף, רדיו, והטלפון והחל ייצור המוני בפסי יצור במפעלים גדולים ועוד.

שוב חולפות מאה שנים ו”מהפכה תעשייתית” שלישית מתחילה סביב 1950 הודות להמצאת הטרנזיסטור, אותו מוליך למחצה שמחליף את השפופרות האלקטרוניות ואפשר פיתוחים חדישים, מעגלים אלקטרוניים, מחשבים, מזעור מוצרים (טרנזיסטור רדיו), התפתחותם של מוצרי צריכה חשמליים ואלקטרוניים, טלוויזיה, מחשבים ועוד. מהפכה זו אפשרה שילוב של אלקטרו-מכניקה – שילוב של אלקטרוניקה ומכניקה שאפשר הפיכתם של פסי הייצור במפעלים למבוססי רובוטיקה ואוטומציה מסוימת של תהליכי יצור ושרשרת האספקה.