מהפכה תעשייתית רביעית מתרחשת כעת לנגד עינינו. זו מהפכה מבוססת דאטה ויש לה אתגרים רבים הקשורים בדאטה.

אודות הכותב

סלע יֹפֶה

מנכ"ל , דאטה מדיה

מלווה חברות, עסקים, סטרטאפים ומערכות דיוור בארץ ובעולם בנושא עבירוּת אימיילים (email deliverability) ואסטרטגיית אימייל מרקטינג כדי שאימיילים שעסקים שולחים יגיעו ל-Inbox ולא אל ה-Spam.

יוצר הבלוג והפודקאסט crm.buzz

האזנה

האבולוציה האנושית היא נושא מרתק. מרתק לא פחות הוא הניסיון להבין מה גרם לכך שבמשך אלפי שנים האדם כמעט לא התקדם מבחינת חדשנות והתקדמות טכנולוגית. במשך כל אותן אלפי שנים ההתפתחויות הטכנולוגיות היו קטנות ואיטיות, למרות שלאורך ההיסטוריה היו גם מספר תרבויות קדומות מתקדמות מאוד שעד היום אנו מתקשים לפענח את הסודות שלהם, כגון האינקה ומצרים העתיקה.

במונחי זמן אבולוציוניים, עד לאחרונה החיים היו מאוד דומים לחיים בתקופת קדומות. התחבורה היבשתית התבססה על סוסים ועגלות, התחבורה הימית התבססה על סירות מפרש ומשוטים, התאורה התבססה על בערה של נרות ועששיות וכך הלאה.

מפתיע לגלות שרק לפני כ-150 שנים חל המפץ הגדול שכמעט בן לילה שינה את האנושות ואת כושר ההמצאה שלה. לעומת החידושים וההתפתחויות הטכנולוגיות שמוכרזות כיום חדשות לבקרים, הדבר דומה למעבר מנסיעה בסוס ועגלה לטיסה במהירות האור.

מי אמר ש"לא צריך להמציא את המנוע"?

הגלגל הומצא לפני כ- 10,000 שנה. ליאונרדו דה וינצ'י, שבין שאר הדברים שהוא חתום עליהם, צייר את "המונה ליזה", הציג רעיון משורטט לרכב המונע עצמאית כבר ב- 1495. ב-1551 הוצג דגם תיאורטי של מנוע מונע קיטור אך נדרשו עוד שנים ארוכות עד הצגת ההמצאה שאחראית למהפכה התעשייתית, מנוע הקיטור שפיתח תומס ניוקומן ב- 1771. ניוקומן נחשב לאבי המהפכה התעשייתית. את מנוע הקיטור שכללו במרוצת השנים ממציאים נוספים וביניהם הממציא הסקוטי תומס וואט שהמנוע שפיתח על בסיס המצאתו של ניוקומן הוכנס לשימוש ב-1774. על שמו של וואט קרויה יחידת ההספק Watt.

"המהפכה התעשייתית" הראשונה שהחלה במחצית הראשונה של המאה ה-18 באנגליה ובהמשך באירופה והתפשטה אחר כך גם לארה"ב, מיוחסת להצטברות של שינויים טכנולוגיים, חברתיים, אקולוגיים וכלכליים. מהפכה זו התאפיינה בשינויים כגון המעבר לעיר, עליה בתוחלת החיים וברמת החיים ומהפכה תחבורתית. לשאלה למה זה לקח כל כך הרבה זמן ניתן למצוא כמה הסברים, בין השאר ,שינויים חוקתיים ומשפטיים בבריטניה לגבי זכויות אדם, חוקי קניין פרטי וקניין רוחני שהובילו להתפתחות מסחר וחקלאות שאינה לצריכה עצמית. בנוסף, ההכנסה הפנויה של תושבי בריטניה גדלה והתפתח מעמד בורגני של אנשים אמידים שאינם אצילים או אנשי כנסיה. בנוסף נוצר מעמד פועלים. הפועלים נהרו אל הערים בהן התרכזו המפעלים החדשים שקמו (להרחבה ראו קישורים מטה). ייחודה של המהפכה התעשייתית הראשונה הוא מעבר מייצור ידני ליצור המוני באמצעות מיכון מונע בקיטור, מעבר מחקלאות לתעשייה והגירה המונית מהכפר אל הערים.

חולפות מאה שנים ו"המהפכה התעשייתית" השנייה מתחוללת. היא מתרחשת בין 1840-1860 עד לסוף מלחמת העולם הראשונה ומתאפיינת ביצור המוני של פלדה שמאפשר בניית גשרים וגורדי שחקים, התפתחות תחבורתית שכללה פריסת מסילות ברזל והתפתחויות טכנולוגיות כגון מנוע הבערה הפנימית, התפתחות התעופה והחשמל. בהמשך מתפתחים אמצעי תקשורת: הטלגרף, רדיו, והטלפון והחל ייצור המוני בפסי יצור במפעלים גדולים ועוד.

שוב חולפות מאה שנים ו"מהפכה תעשייתית" שלישית מתחילה סביב 1950 הודות להמצאת הטרנזיסטור, אותו מוליך למחצה שמחליף את השפופרות האלקטרוניות ואפשר פיתוחים חדישים, מעגלים אלקטרוניים, מחשבים, מזעור מוצרים (טרנזיסטור רדיו), התפתחותם של מוצרי צריכה חשמליים ואלקטרוניים, טלוויזיה, מחשבים ועוד. מהפכה זו אפשרה שילוב של אלקטרו-מכניקה – שילוב של אלקטרוניקה ומכניקה שאפשר הפיכתם של פסי הייצור במפעלים למבוססי רובוטיקה ואוטומציה מסוימת של תהליכי יצור ושרשרת האספקה.

מהפכה תעשייתית 4.0

חלפו להן כשבעים שנה וכעת מדברים על "מהפכה תעשייתית" רביעית שמה שמייחד אותה הוא מפעלים חכמים ושילוב של סייבר ופיזי. החזון הוא מפעלים מבוססי רשתות של רובוטים שיתקשרו ביניהם. שילוב של התקני IoT (Internet Of Things) כשהכוונה היא שכל חיישן או התקן המצוי בכל אחת מהמכונות הרובוטיות יספק שטף של דאטה – ומדובר על אינספור התקנים כאלה. אותה דאטה תנותח באמצעות כלי ביג דאטה ותובנות מבוססות AI/ML יחולצו ממנה. הדאטה השוטפת תאפשר למשל תחזוקה מונעת כאשר דאטה מהמכונות תנותח ושינויים קטנים בנורמה, יאפשרו לחזות מראש שבר או תקלה הצפויה להתרחש ולתכנן מראש את הזמנת חלקי החילוף והשבתת הקו לפרק הזמן המינימלי.

כל שרשרת הייצור והאספקה תהיה מחוברת ומקושרת כבר בשלבי תכנון היצור, הזמנת רכיבים ומעקב אחרי הגעתם למפעלים, מעקב אחרי תנועה בין יבשתית ומקומית של סחורות, חלפים ומוצרים ותכנון בהתאם. תהליכים אוטונומיים בתהליכי האספקה, כגון מחסנים אוטומטיים, תובלה, אספקה באמצעות רובוטים ורחפנים אוטונומיים ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם.

חיבור כל הדאטה הזו יתבסס על רשתות תקשורת מהירות ורשתות סלולריות מדור 5 המסוגלות להעביר נפחים אדירים במהירות עצומה.

האנושות שבמהפכה התעשייתית הראשונה יצאה לעבוד במפעלים, עומדת גם בפני אתגרים חברתיים רבים, כאשר המהפכה התעשייתית הרביעית מדברת על קו-בוטים, שותפות של עובדים בתפקידים מסוימים והרבה מאוד רובוטים שיחליפו את הידיים העובדות. מה שתואר בספרי המדע הבדיוני נמצא מעבר לפינה. חזון בו הרובוטים יעבדו והאנשים ישבו על שפת הים וישתו סנגרייה.

טרנספורמציה דיגיטלית?

Marketing Automation?

יאללה בלאגן בדאטה

המהפכה התעשייתית הרביעית יוצאת לדרך באווירה שהטכנולוגיה תפתור את כל הבעיות הקשורות בדאטה, אך זה רחוק מלהיות מציאותי. כידוע, פרויקטים לכאורה פשוטים משמעותית נכשלים: 1/3 מהפרויקטים של הטמעת CRM בארגונים נכשלים, בין השאר כתוצאה מבעיות דאטה. 2/3 מהפרויקטים בעולמות למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית, המהווים חלק מאבני הבניין בפרויקטי Industry 4.0, נכשלים או שאינם אפקטיביים כתוצאה מבעיות בדאטה.

המהפכה התעשייתית הרביעית היא מהפכה מבוססת דאטה. על מנת ש"כל העסק" ינגן כמו שצריך, הדאטה צריכה לזרום ממקום למקום (ממכונה למכונה), אך גם להיות תקינה, אמינה, שלמה, מדויקת ובזמן אמת. להסב ארגון יצרני קיים ל-Industry 4.0, משמעותו לבצע "מהלך קרקעי" נרחב סביב הדאטה הקיימת בארגון, למפות אותה, לאפיין את ייצרני הדאטה ומשתמשי הדאטה, לזהות ולטפל בבעיות שהתגלו, להדריך אנשי מפתח בארגון ולהפעיל כלים טכנולוגיים שיזהו ויאכפו משטר נתונים מתאים, כדי לצמצם למינימום הזנת מידע שגוי לתוך המערכות ולהמשיך לעשות זאת כל העת. זה לא פרויקט חד פעמי אלא מסע במסלול מעגלי. המיפוי יכלול את מערכות ה-ERP והייצור כגון: קטלוג מוצרים, קטלוג פריטים, קטלוג חלקי חילוף, ב-CRM כגון: פרטי לקוחות, פרטי ספקים, תנאי תשלום ובמערכות נוספות, חיצוניות ופנים ארגוניות.

בנוסף, זה אומר גם להפעיל בקרות על נתונים ולא לקבל אותם כפשוטן. לדוגמא: התקן IoT (חיישן כלשהו) שיצא מכיול, יציג מידע לא נכון. במקרים מסוימים המידע השגוי הזה יציף את המערכת בהתראות ויגרום לעצירת הייצור. במפעל טיפוסי יהיו אלפי חיישנים כאלה. ומה יקרה כשחיישני טמפרטורה בחלק מהמכונות ישדרו אינפורמציה בפרנהייט ואחרים בצלזיוס?

גם ארגון חיצוני שיש לו תפקיד קטן, למשל רק בשרשרת האספקה, יידרש להתאים את הדאטה שלו לתקנים, מבני נתונים וסטנדרטים של איכות נתונים על מנת שיוכל לספק שירותים בהתאם לסטנדרטים הנדרשים.

בארגון טיפוסי הדאטה פזורה בין החטיבות השונות במערכות שונות ולרוב אפילו כשמדובר בקבלת תמונת לקוח אחידה שכיח מאוד לגלות שלא כל המידע אודות הלקוח זמין ב-CRM והמידע המלא אודות הלקוח מפוזר ומבוזר במקומות שונים.

אני לא רואה סיבה לצפות לכך שפרויקטים מעולמות Industry 4.0 לא יזכו לגורל דומה לזה של פרויקטים אחרים בתחום מערכות המידע, ללא פיתוח מודעות, טיפול ייסודי בדאטה הקיים ובדאטה החדשה שתיווצר.