מחקרים שנעשו ע"י ספקיות מערכות דיוור שונות ניתחו דאטה לגבי הימים והשעות המומלצים לשליחת ניוזלטר ללקוחות וגיבשו המלצות בנושא לפי פרמטרים שונים שהם בדקו. העניין הוא שהתובנות שלהם לגבי הימים בהם כדאי לשלוח דיוור ללקוחות אינן רלוונטיות לשבוע העבודה בישראל...
תוכן עניינים
האזנה לפודקאסט
פודקאסט ובלוג העוסקים בנושאי שיווק, דאטה, אימייל מרקטינג, ניהול קשרי לקוחות, חווית לקוח, שימור לקוחות.
אחד הנושאים המרכזיים בהם הפודקאסט והבלוג עוסקים הוא אימייל מרקטינג ועבירות אימיילים (email deliverability).
למרות שאימייל מרקטינג אינה המצאה חדשה, עסקים עושים טעויות רבות ביישומו וכך מפספסים הזדמנות עסקית אדירה.
הדעה הרווחת בקרב מדוורים היא שמערכת הדיוור אחראית על עבירוּת האימיילים (email deliverability).
הצרה עם בעיות עבירוּת שהן אינן פצע מדמם ומה שלא רואים אולי לא כואב… מאחר ואין במערכות דיוור סטטיסטיקה לגבי עבירוּת (deliverability), מאוד שכיח שבעיות העבירוּת הקיימות סמויות מהעין.
אך בעיות עבירוּת, גם אם אינן נראות לעין בצבע אדום מדם, צריכות לגרום לאפקט כזה אצל עסקים מאחר והן גורמות להם לדמם כסף מבלי שהן מודעים לכך שיש להם בעיה.
אומרים ש“דאטה הוא הנפט החדש. עכשיו כשדאטה היא ה”דבר” והדלק שיניע עסקים מודרניים, אנו שואפים לדבר על הצד הפחות זוהר של הדאטה. ארגונים מפסידים הון עתק כתוצאה מבעיות בדאטה. בעיות אלה כוללות בין השאר ירידה בשביעות רצון לקוחות, נטישת לקוחות, כישלון בפרויקטים שאפתניים מבוססי דאטה כגון למידת מכונה ובינה מלאכותית, כישלון בהטמעת מערכות מידע ארגוניות, בעיות בשרשרת האספקה, ניהול ביקושים, עצירת תהליכי יצור ועוד. רוב הבעיות הללו אינן מיוחסות כקשורות לבעיות בדאטה ואינן זוכות לטיפול כלל. אנו שואפים להעלות את הנושא על סדר היום של מקבלי החלטות וכל מי שעוסק או משתמש בדאטה ולעורר דיון בנושא.
אנו שואפים להיות מקור ההשראה בישראל למשתמשי הדאטה ולסובלים מבעיות הדאטה ולהיות מקור אינפורמטיבי מקצועי שיסייע לכל המעוניין, להתעדכן בחידושים, טכנולוגיות, תפישות ושיטות עבודה מומלצות. לא ניתן להיות ארגון “דאטה-דריבן” ללא מתן דגש חזק על איכות הדאטה. לא ניתן ליצור חווית לקוח שלמה ומלאה ללא שימוש בדאטה איכותית. לא ניתן לבצע מהפכה בתהליכי היצור האוטומטי מעולם ה-Industry 4.0 ללא טיפול בדאטה.
a blog and a podcast (in Hebrew) about marketing, data, email marketing, customer experience (CX), customer relation management (CRM), data quality, technologies, and more.
מחקרים שנעשו ע”י ספקיות מערכות דיוור שונות ניתחו דאטה לגבי הימים והשעות המומלצים לשליחת ניוזלטר ללקוחות וגיבשו המלצות בנושא לפי פרמטרים שונים שהם בדקו. העניין הוא שהתובנות שלהם לגבי הימים בהם כדאי לשלוח דיוור ללקוחות אינן רלוונטיות לשבוע העבודה בישראל…
אז מה כדאי לעשות?
See omnystudio.com/listener for privacy information.
במאמר קודם עסקתי בתדירות הדיוור המומלצת באימייל מרקטינג, כלומר כל כמה זמן נכון לשלוח אימיילים.
שאלה נוספת החוזרת על עצמה שוב ושוב היא מתי לשלוח ניוזלטר ללקוחות? כלומר באילו ימים ושעות כדאי לשלוח דיוור ללקוחות.
אנליזות ומחקרים שנעשו על ידי ספקיות מערכות דיוור שונות (לא ישראליות) ניתחו דאטה בהיקף רחב לגבי הימים והשעות המומלצים לשליחת דיוורים וגיבשו המלצות בנושא לפי פרמטרים שונים שהם בדקו.
העניין הוא שהתובנות שלהם לגבי הימים המומלצים לדיוור כלל אינן רלוונטיות לשבוע העבודה בישראל…
באמייל מרקטינג ישנם דברים שכדאי לעשות “לפי הספר” וישנם דברים שדווקא בהם ה- “best practice” עשוי לגרום יותר נזק מתועלת. בהקשר הזה, למשל יוצרים מצב שבו כול המדוורים מתחרים על אותו “חלון זמן” מה שגורם לאפקט הפוך מול נמענים שמקבלים מתקפת אימיילים בפרק זמן קצר.
אז מתי כדאי למדוורים ישראלים לשלוח דיוורים ללקוחות?
אם בכלל לאמץ משהו מתוך אותם מחקרים ואנליזות, כדאי אולי לבחון אם ההמלצות לגבי שעות הדיוור המומלצות ביממה משפרות משהו בדיוורים שלכם. לא הייתי מסתמך על ההמלצות לגבי הימים שבהם כדאי לשלוח דיוורים.
הדרך לקבל את התשובה הנכונה שמתאימה עבורכם היא להבין אילו משתנים (דאטה) יש ברשותכם כדי לקבל החלטה מושכלת בנושא (ארחיב בנושא בהמשך) ו…לעשות את הניסיונות בעצמכם.
מה המדדים להצלחת אימייל מרקטינג?
פתיחות והקלקות הם מדדי engagement ולכן לא תמיד קיימת קורלציה בין פתיחות והקלקות למדדים העסקיים לפיהם נכון למדוד את ההצלחה העסקית של פעילות האימייל מרקטינג. לדוגמא: יתכן שיותר נמענים יפתחו אימיילים ב-8 בבוקר (כמודגם בתמונה) אבל תשומת הלב שלהם אינה מאפשרת להם להתעמק באימייל ולבצע פעולה ולכן אולי דווקא נראה פחות המרות סביב שעה זו.
במקרה כזה אולי נכון יותר לשלוח סדרת מסרים: במייל הראשון נשאף ליצור מודעות (טיזר) ובמייל השני נכוון לשעות פנויות יותר ותוכן של המייל שיכוון להמרות.
Send Time Optimization (STO)
במערכות דיוור רבות ניתן להפעיל תכונת STO (send time optimization) שבמקום לשגר קמפיין דיוור בבת אחת הקמפיין מתפזר על משך יממה כשכל נמען יקבל את האימייל בהתאם למועד “הנכון” עבורו. כלומר במועד שבו הנמען צפוי לראות את האימייל.
תוכנה זו השתבשה בעקבות עדכון הפרטיות של אפל ודרשה התאמה של מנגנוני STO במערכות דיוור לבחון הקלקלות ופחות להסתמך על פתיחות (לכל הפחות פתיחות המזוהות כפתיחות על ידי מכשירי אפל).
מנגנון STO עשוי לשפר מדדי פתיחת אימיילים (שוב כדאי לשאול האם מדדי פתיחה הם המדדים העסקיים שלכם) והוא מותאם בדיוק רב יותר לרשימת הדיוור שלכם.
ראו הרחבה על שינוי הפרטיות של אפל והאם הוא רלוונטי בישראל
מתי לשלוח דיוורים ללקוחות?
על מנת לקבל נתונים שיעזרו לגבש תשובה לשאלה מתי לשלוח ניוזלטר או דיוור ללקוחות, כדאי להיעזר בדאטה שקיימת במערכת הדיוור שלכם ולהשוות ככל שניתן קמפיינים בעלי אופי דומה מבחינת הטבות, הנחות, מוצרים וכדומה. רצוי לייצא את הדאטה לאקסל לצורך אנליזה.
פרמטרים נוספים שניתן להיעזר בהם כדי לבחון את הימים והשעות שבהם כדאי לשלוח דיוור ללקוחות הם מאפיינים של קהל המטרה כגון האם אלו לקוחות עסקיים (B2B) ומאיזה מגזר עסקי או וורטיקל הם, האם אלו לקוחות פרטיים (B2C) ולפי אילו נתונים סוציודמוגרפיים ניתן לפלח (כגון גיל, סגנון חיים וכו’), אזורי זמן (אם אלו לקוחות מחוץ לישראל כדאי להתחשב ב-Time Zones שלהם), ציוד הקצה שבו הם משתמשים (מכשירים ניידים לעומת מחשבים שולחנים).
כדאי לקחת בחשבון גם נתונים הקשורים בכם כגון שעות פעילות של חנויות פיזיות ומוקדים טלפוניים.
השפעת הקורונה
מגפת הקורונה הובילה לקפיצה מטאורית בכמות האימיילים הנשלחים וגם לשינוי בהרגלי השימוש של נמענים באימייל. מעבר לעבודה מהבית ושעות עגולות בהן אנשים “נכנסים” ל-Zoom מחייבות התאמה של הרגלי הדיוור של מדוורים. ובעת החזרה ההדרגתית לעבודה מהמשרדים או לעבודה היברידית (גם מהמשרד וגם מהבית) קיים קושי רב יותר בהתאמת מועדי הדיוורים. היום אפשר להגיד שאנחנו כבר אחרי הקורונה אבל הרבה מאוד עובדים ממשיכים לעבוד מהבית או בצורה היברידית.
עבודה מהבית ועבודה היברידית גם הם יוצרים שיבוש בהרגלים של אנשים, למשל בימים מסוימים, ולאו דווקא קבועים עשויים להימצא בתחבורה ציבורית בדרך לעבודה ובימים אחרים יעבדו מהבית בשעות האלה.
תיאום ציפיות ודיאלוג
דווקא בתקופה כזו הניסיון למצוא נוסחת קסם או לבצע חקר נתונים עצמאי לגבי מועדים ושעות הטובות ביותר לשלוח דיוור ללקוחות עשוי להיות אגוז קשה לפיצוח.
במקביל לניסיונות שכדאי לכם לבצע כדי לנסות למצוא את ה-sweet spot שלכם, הדרך הנכונה למצוא את היום הטוב ביותר לשלוח אימיילים ללקוחות שלכם היא ליצור ציפיות לגבי מועדי ותדירות הדיוור מול נמענים עוד לפני ההרשמה, בדף התודה (אליו נמענים יגיעו ב-redirect מיד לאחר ההרשמה) ובסדרת דיוורי ה-welcome / onboarding שתשלחו ללקוחות לאחר ההרשמה. בכל אלה תוכלו להכריז על מועד הדיוור הקבוע שלכם, מה שיסייע ליצור אצל לקוחות שמחכים לדיוורים שלכם (שהרי זו השאיפה) את הציפייה לקבל את הדיוורים במועדים קבועים.
כדאי גם להציע ללקוחות לבחור באמצעות ה- Preference centers (טופס העדפות) את העדפות התכנים, התדירות ומועדי הדיוור זה יעזור לכם לדייק את עצמכם.
רוצה להתייעץ איתי לגבי שיפור האימייל מרקטינג או עבירוּת המיילים שלך? אני מזמין אותך לפגישת ייעוץ ראשונית של 1/2 שעה, ללא עלות.
לקריאה נוספת
מתי כדאי לשלוח אימיילים ללקוחות?, בלוג Sendinblue
המועדים בהם הכי כדאי לשלוח ניוזלטר ללקוחות, Adobe Cloud
מתי הכי כדאי לדוור ללקוחות?, moosend
מתי הכי טוב לדוור ללקוחות, בלוג Oracle
אודות מחבר המאמר
סלע יֹפֶה
מלווה חברות, עסקים, סטרטאפים ומערכות דיוור בארץ ובעולם בנושא עבירוּת אימיילים (email deliverability) ואסטרטגיית אימייל מרקטינג כדי שאימיילים שעסקים שולחים יגיעו ל-Inbox ולא אל ה-Spam.
יוצר הבלוג והפודקאסט crm.buzz
