אמת או טוויטר?

אמת או טוויטר?

בכוחם של מנהיגים ליצור שינוי. לדוגמא, בתחילת משבר הקרונה, ראש הממשלה נתן דוגמא אישית והראה בעצמו מול מצלמות הטלוויזיה כיצד לעטות מסכה, כיצד להתעטש על מנת לפזר כמה שפחות רסס וכדומה. משהו שכל פרזנטור היה יכול לעשות, או שאפשר היה להעביר בסרטון הדרכה. הוא העדיף להציג זאת בעצמו וכך יצר אפקט מנהיגותי חיובי על הציבור. בערב פסח לעומת זאת הוא חזר לסורו ונתן דוגמא רעה כשנצפה סועד את ארוחת החג עם בנו, בעוד כלל בני ישראל בהסגר. דוגמא רעה דומה זכינו לראות גם אצל נשיא המדינה.

פתיחת המסעדות והבריכות והכרזה על הקלות נוספות ובליווי “צפירת ההרגעה” של ראש הממשלה שקרא לציבור “צאו לחגוג” אותתו שהמשבר חלף ויצרו תחושה של אופוריה ושאננות (כך לדברי מנכ”ל משרד הבריאות היוצא, מר סימן טוב). ואמנם אנשים יצאו לבלות וזנחו את כללי הבטיחות שהתחילו להתרגל אליהם. כך למשל אנשים שביקרו בשוק והיו עם מסכות דיווחו כי הסתכלו עליהם כאילו נפלו מהירח. יומיים שלמים חלפו וכשהתברר שחלה עליה בכמות החולים זכינו לנזיפות ממנו וממשרד הבריאות על התרופפות המשמעת. מבולבלים? גם אנחנו.

נראה שחגיגות סיום הקורונה היו מוקדמות מידי והתקופה הנראית לעין הולכת להיות של חיים בצֶל הקורונה, כלומר המשך החיים תוך נקיטת אמצעי זהירות וסגירה של מקומות בהן קיים פוטנציאל הדבקה גבוה, כגון בבתי ספר. מכון ויצמן שחקר את הנושא, מפרסם כי ללא ספק גל שני בדרך.

בצידו האחר של העולם, נשיא ארה”ב דונאלד טראמפ, פצח בהתנצחות עם הרשת החברתית טוויטר, שהוא מרבה לצייץ דרכה. הרקע למשבר בינו לבין הרשת הוא כי לראשונה טוויטר סימנה ציוצים שלו כחוטאים לאמת תוך שהיא מפנה בגוף הפוסט לקישור עם ריכוז עובדות בנושא (ראו צילום) לאחר שטראמפ טען כי הצבעה באמצעות הדואר היא פתח להונאות וזיופים.