אמת או טוויטר? -
פייק ניוז. פייק דאטה

אמת או טוויטר?

ראית סרטון עוצמתי שגרם לך לשנות את דעתך? חייך אכלת אותה! איך אפשר לדעת מה אמיתי ומה "דיפ פייק"? ואיך דאטה קשורה כל זה?

אודות המחבר

sella
סלע יֹפֶה
מומחה לאימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ואיכות דאטה. מנכ"ל , | אתר

מלווה עסקים בארץ ובעולם בפעילות אימייל מרקטינג ומסייע בשיפור עבירוּת אימיילים (email deliverability) כדי שאימיילים שעסקים שולחים יגיעו ל-Inbox ולא אל ה-Spam.

מסייע לעסקים למכור יותר ולחסוך בהוצאות תפעול באמצעות שיפור איכות הנתונים (data quality).

מנכ"ל חברת דאטה מדיה ועורך שותף של הבלוג והפודקאסט crm.buzz

תוכן עניינים

אמת או טוויטר?

בכוחם של מנהיגים ליצור שינוי. לדוגמא, בתחילת משבר הקרונה, ראש הממשלה נתן דוגמא אישית והראה בעצמו מול מצלמות הטלוויזיה כיצד לעטות מסכה, כיצד להתעטש על מנת לפזר כמה שפחות רסס וכדומה. משהו שכל פרזנטור היה יכול לעשות, או שאפשר היה להעביר בסרטון הדרכה. הוא העדיף להציג זאת בעצמו וכך יצר אפקט מנהיגותי חיובי על הציבור. בערב פסח לעומת זאת הוא חזר לסורו ונתן דוגמא רעה כשנצפה סועד את ארוחת החג עם בנו, בעוד כלל בני ישראל בהסגר. דוגמא רעה דומה זכינו לראות גם אצל נשיא המדינה.

פתיחת המסעדות והבריכות והכרזה על הקלות נוספות ובליווי "צפירת ההרגעה" של ראש הממשלה שקרא לציבור "צאו לחגוג" אותתו שהמשבר חלף ויצרו תחושה של אופוריה ושאננות (כך לדברי מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, מר סימן טוב). ואמנם אנשים יצאו לבלות וזנחו את כללי הבטיחות שהתחילו להתרגל אליהם. כך למשל אנשים שביקרו בשוק והיו עם מסכות דיווחו כי הסתכלו עליהם כאילו נפלו מהירח. יומיים שלמים חלפו וכשהתברר שחלה עליה בכמות החולים זכינו לנזיפות ממנו וממשרד הבריאות על התרופפות המשמעת. מבולבלים? גם אנחנו.

נראה שחגיגות סיום הקורונה היו מוקדמות מידי והתקופה הנראית לעין הולכת להיות של חיים בצֶל הקורונה, כלומר המשך החיים תוך נקיטת אמצעי זהירות וסגירה של מקומות בהן קיים פוטנציאל הדבקה גבוה, כגון בבתי ספר. מכון ויצמן שחקר את הנושא, מפרסם כי ללא ספק גל שני בדרך.

בסוף השבוע שעבר, בצידו האחר של העולם, נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, פצח בהתנצחות עם הרשת החברתית טוויטר, שהוא מרבה לצייץ דרכה. הרקע למשבר בינו לבין הרשת הוא כי לראשונה טוויטר סימנה ציוצים שלו כחוטאים לאמת תוך שהיא מפנה בגוף הפוסט לקישור עם ריכוז עובדות בנושא (ראו צילום) לאחר שטראמפ טען כי הצבעה באמצעות הדואר היא פתח להונאות וזיופים.

הציוץ של הנשיא טראמפ:

https://twitter.com/realDonaldTrump/status/1265255835124539392?s=20

 

בהמשך הרשת חסמה את אפשרות השיתוף (ריטוויט) של פוסט אחר של טראמפ שלדעתה "מאדיר אלימות". בתגובה טראמפ מאיים לסגור את הרשת החברתית וגרר רשתות חברתיות אחרות לדיון. להרחבה בנושא ראו קישורים לקריאה נוספת למטה.

הרשתות החברתיות מנהלות כבר שנים מאבק על זהותן, תפקידן וגבולות אחריותן. במקרים רבים הן היו מעדיפות לטעון לכך שהן בסה"כ צינור מתווך ולא אחראיות על התוכן שמפורסם באמצעותן, כי אין להן יכולת לנטר ולנטרל תוכן פוגעני או לא אמיתי (פייק ניוז) ולהסיר אותו. מצד שני מאחורי הקלעים הן מפעילות מערכי ניטור וצנזורה כבדים ומשמשות כצֶנזורים כשזה נוח להן.

כשציבור גדול צורך בשקיקה ידיעות שמועברות בערוצי המדיה החברתית מי מגן עליו מפני אי דיוקים קלים ושקרים גסים? הרשתות החברתיות הן כיכר העיר החדשה, לוח המודעות העכשווי ולרבים הן מהוות מקור בלעדי לצריכת תוכן, כולל תוכן חדשותי, כך שהרציונל לקיים פיקוח ולהסיר הגנות מעל הרשתות החברתיות הוא הגיוני. לעומת הרשתות החברתיות, כלי התקשורת המסורתיים עושים מאמצים לבדוק את העובדות לאשורן לפני פרסום ידיעות והם חשופים לתביעות בהקשר לתכנים שהם מפרסמים.

סיקור ההתנצחות בין טראמפ לטוויטר

דיפ פייק

קבלת דברים שאנחנו רואים ושומעים הופכת להיות מאתגרת יותר ויותר ודורשת מאיתנו הפעלת מסננות ושיקול דעת. כל אחד עם מקלדת יכול לכתוב מה שהוא רוצה. אנחנו יכולים להאמין לכתוב ולסייע בהפצה הוויראלית של  הפייק. לעיתים קל יחסית לרדת לחקר האמת. למשל האתר "לא רלוונטי" עוסק מאז 2002 בבדיקת שמועות שרצות ברשת וממליץ מה לעשות, כלומר האם כדאי להעביר הלאה או לא.

יכולת טכנולוגיות חדשות מאפשרות ליצור תמונות, סרטים וקול (וכמובן לשלב אותן לכדי יצירה אחת) בטכנולוגיה שזכתה לשֶם "דיפ פייק" – deepfakes. זו טכנולוגיה שהולכת ומשתכללת והופכת זמינה לציבור הרחב. סוג של סנאפצ'אט לתמונות שיכולות לשמש כנשק במלחמה על התודעה שלנו. בעולם בו אנו חשופים לכ-10,000 מסרים שיווקיים ביום, היכולת של האדם הבודד לבדוק את העובדות אינה מעשית ודורשת מערוצי התקשורת במדיות השונות להיות שומרות בשער.

איך יוצרים דיפ פייק?

הטכנולוגיה הזו יצרה שתי בעיות. הראשונה היא יכולת להפיץ מסרים שקריים כביכול בשם אומרם והשנייה היא יצירת סָפֶק, כך שפעם הבאה שתראו סרטון תחשבו פעמיים אם הוא אמין או לא ותפקפקו באמינות הדובר.

אם מחברים טכנולוגיות דיפ פייק לצבא של בוטים המנהלים פרופילים מזוייפים שמהדהדים את המסרים שלהם אז קיבלתם מערכת תעמולה שמסוגלת לגנוב את הבחירות, לקדם אג'נדות פוליטיות ואחרות.

אולי הדאטה שלכם היא פייק?

דאטה יכולה לעשות דברים מדהימים עבור עסקים. הכתירו לדאטה כתרים רבים והדביקו לה תג מחיר מוחשי "הנפט החדש". ארגונים עסקיים נוטים להתייחס אל הדאטה שלהם כתורה מסיני. ראה וקדש.

כפי שהפיד התקשורתי בסמרטפון שלכם הוא פייק בחלקו, כך גם הדאטה בסמרטפון שלכם היא פייק באופן חלקי. אולי כמה מה-"חברים" שהתחברתם אליהם, שאתם לא מכירים מהחיים האמיתיים, הם פרופילים מזוייפים?

אבל גם אם נבדוק דברים הרבה יותר פשוטים נגלה מדפדוף באנשי הקשר ששמורים לנו בסמארטפון שהדאטה שלנו, לפחות בחלקה, הוא פייק. דאטה לא רלוונטית וחסרת משמעות.

אנשים זזים, מחליפים מקומות עבודה, מחליפים מספרי טלפון וכתובות מייל. אנשים עוברים דירה, מתחתנים ואגב כך מחליפים שמות משפחה, אנשים הולכים לעולמם. אנשי קשר כפולים עם פרטי קשר שונים פזורים ברשומות הכפולות (לדוגמא: מייל שמור ברשומה אחת וטלפון סלולרי ברשומה אחרת). 

נשמע לכם מוכר?

הדאטה בסמארטפון שלכם היא מדגם מייצג של מערכת מידע ארגונית כגון מערכת ה- CRM. אתם בהחלט יכולים להניח שהכאוס שגיליתם בסמארטפון שלכם (שאתם במו עצמכם מתחזקים בו את הדאטה) הוא במצב טוב יחסית לדאטה ארגונית טיפוסית…

הגישה הנכונה היא לפקפק בנכונותה של הדאטה ולבדוק את נכונותה ואיכותה: data is wrong until proven otherwise.

איך מזהים דיפ פייק?

זיהוי התוכן הרלוונטי ובידול שלו מהפייק, הוא צורך חיוני שמטרתו לשמור על שיח ציבורי הוגן. מסרים ותכנים שאינם נכונים מוליכים את הציבור שולל (ראו למטה הרחבה במאמר של המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב)

זיהוי דאטה לא רלוונטית ובידול שלה מדאטה נכונה הוא צורך עסקי חיוני. דאטה שאינה נכונה מוליכה עסקים שולל ופוגעת להם בכיס בהוצאות תפעול שיכולות להגיע בקלות ל- 20% מהמחזור העסקי (מקור: HBR), במכירות לא ממומשות וגם בפגיעה בחווית הלקוח.

משבר הקורונה הוא הזדמנות לבחינת מה שאנחנו עושים, כאנשים, כמשפחות, כחברה, כעם וגם כבעלים או מנהלים בעסקים.

האם נמשיך להתנהל עם אותם הרגלים ישנים, חלקם פסולים? או שאולי הפעם כמו הפניקס (עוף החול) זו הזדמנות לקום לתחייה אחרי משבר הקורונה עם הרגלים חדשים?

קדימון לסרט The Social Dilemma ב-NETFLIX

לקריאה נוספת

טוויטר סימנה ציוצים של טראמפ, גלובס

טוויטר חסמה אפשרות לשתף פוסט של טראמפ שמעודד לאלימות, גלובס

טרמפ משיב אש ומאיים לסגור את טווטר (כאילו דָה), גלובס

קישור לעובדות שטוויטר פרסמה בהקשר לציוץ, טוויטר

פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט, על מלחמתו של טראמפ בטוויטר, ynet

על טכנולוגיות נגד דיפ פייק, המכון למחקרי ביטחון לאומי

מכון ויצמן: גל שני בדרך, ynet

אתר "לא רלוונטי"

למי שייך הקול של ג'יי. זי?, הארץ

מה לעשות בהתפרצות נוספת? פרשנות של עמוס הראל, הפרשן הצבאי של "הארץ"

האם רשתות בוטים משפיעות על השיח הציבורי?, גלובס

כלים מעולם איכות הנתונים משמשים לזיהוי דיפ פייק, מדיום

היזמים שהקימו עסקים בתקופת המשבר, כלכליסט

קישור לסרט The Social Dilemma, נטפליקס

שיתוף

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב pocket
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin

אודות המחבר

sella
סלע יֹפֶה
מומחה לאימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ואיכות דאטה. מנכ"ל , | אתר

מלווה עסקים בארץ ובעולם בפעילות אימייל מרקטינג ומסייע בשיפור עבירוּת אימיילים (email deliverability) כדי שאימיילים שעסקים שולחים יגיעו ל-Inbox ולא אל ה-Spam.

מסייע לעסקים למכור יותר ולחסוך בהוצאות תפעול באמצעות שיפור איכות הנתונים (data quality).

מנכ"ל חברת דאטה מדיה ועורך שותף של הבלוג והפודקאסט crm.buzz

היי. אני סלע

אני שולח ניוזלטר שבועי עם מאמרים איכותיים בנושא שיווק, אימייל מרקטינג ודאטה

אני מזמין אותך להצטרף למקצוענים כמוך שכבר מקבלים את הניוזלטר