המהפכה התעשייתית החמישית. כמעט | crm.buzz

המהפכה התעשייתית החמישית. כמעט

Society 5.0

המהפכה התעשייתית החמישית קרובה מתמיד והיא בכלל מהפכה חברתית. לקורונה יש תפקיד כפול כמשבשת ומאיצת תהליכים בעיצוב המהפכה החדשה

תוכן עניינים

האזנה לפודקאסט

מהפכות תעשייתיות מאומצות באופן שונה באזורים שונים בעולם. באזורים המתקדמים ובחלק גדול מהעולם המערבי מאומצת המהפכה הרביעית. בישראל אנחנו נמצאים בתפר שבין המהפכה התעשייתית השלישית לרביעית.

המהפכה הרביעית עוד לא ממשה את מלא הפוטנציאל שלה וכבר העולם מתקדם לחזון והגדרה של מהפכה תעשייתית חמישית (Fifth Industrial Revolution): 

זו מהפכה שתשלב עובדים בני אנוש ו"עובדים" רובוטיים. בתחומים מסוימים אפשר לומר כי ישנם ניצנים ראשונים למהפכה החמישית בכלים מבוססי AI/ML המממשים (או לכל הפחות מנסים לממש) את החזון של המהפכה החמישית.

המהפכה התעשייתית הרביעית הביאה איתה איום על מקומו של האדם ומקור פרנסתו – שרשרת יצור ואספקה בה זקוקים לפחות ופחות עובדים הוביל לחשש הטבעי כי הרובוטים יתפשו את מקומם של בני האנוש. הדבר הוביל אולי לכך שהמהפכה התעשייתית החמישית באה לנסות לתקן את העיוות הזה מתוך שאיפה למהפכה חברתית. המובילה העולמית בתחום הזה היא יפן שהגדילה לעשות ובמקום לקרוא לזה Industry 5.0 מיתגה את המהפכה החמישית כ- Society 5.0.

על מנת להבין מדוע המהפכה החמישית חייבת לקחת בראש סדר העדיפויות את האדם, בואו נחזור לרגע אחורה בזמן, אל המהפכות הקודמות:

מהפכה תעשייתית חמישית
המהפכה החמישית הואצה בעקבות משבר הקורונה

סרטון קצר הסוקר את המפכות התעשייתיות:

המהפכה התעשייתית הראשונה פורצת סביב 1760 הודות לשינויים אקולוגיים, חברתיים וטכנולוגיים כשהחשוב והמשמעותי ביותר הוא המצאת מנוע הקיטור המסחרי הראשון. המהפכה התפשטה תחילה בבריטניה ובהמשך גם בארה"ב. עד המהפכה התעשייתית הראשונה הנורמה היתה שאנשים עבדו מהבתים או בקרבת הבית, משקי הבית היו רב-דוריים בד"כ והמלאכות בהן עבדו אנשים היו בחקלאות או שהם היו בעלי מלאכה שהציעו את מרכולתם ליד הבית, בחצר הבית או מתחת לבית (בקומת הקרקע היה בית המלאכה או החנות ובמקומה מעל גרה המשפחה). סנדלרים, רצענים, אופים, קרמיקאים, נפחים ומסגרים, נפחי זכוכית, מבשלי בירה, חייטים, טווי ואורגי בדים ועוד מלאכות בהם עסקו נשים וגברים כאחד. המהפכה התעשייתית הראשונה הוציאה עוד ועוד אנשים מהבתים והעבודה החלה להתרכז במפעלים בערים. באותה תקופה הילדים שעד אותה עת למדו במסגרת חינוך ביתי או שלא למדו כלל (המקצועות עברו מאב לבנו והמעמדות הגבוהים הם אלו שיכלו להרשות לעצמם רכישת השכלה) עברו למסגרות לימודיות מסודרות בבתי ספר. אוכלוסיות החלו להגר מהכפרים אל הערים, על מנת להתגורר בסמוך למקום העבודה במפעלים.

כמאה שנים מאוחר יותר מתרחשת המהפכה התעשייתית השנייה (בין 1840-1860 עד לסוף מלחמת העולם הראשונה) ומתאפיינת ביצור המוני של פלדה שמאפשרת לבנות גורדי שחקים וגשרים. כמו כן, חלה התפתחות תחבורתית שכללה סלילת מסילות ברזל והתפתחות מנוע הבערה הפנימית. החל ייצור המוני בפסי יצור במפעלים גדולים. כמו כן, חלה התפתחות והמצאות בתחום התעופה והחשמל ובהמשך המצאתם של אמצעי תקשורת: הטלגרף, הרדיו, והטלפון.

שוב חולפות כמאה שנים והמהפכה התעשייתית השלישית מתחוללת סביב 1950 הודות להמצאת הטרנזיסטור, שהחליף את השפופרות האלקטרוניות, שאפשרה לפתח מעגלים קטנים ואף ניידים. מחשבים, מזעור מוצרים (כגון טרנזיסטור רדיו), התפתחותם של מוצרי צריכה חשמליים ואלקטרוניים, טלוויזיה, מחשבים ועוד. מהפכה זו אפשרה שילוב של אלקטרו-מכניקה – שילוב של אלקטרוניקה ומכניקה בפסי הייצור במפעלים למבוססי רובוטיקה ואוטומציה מסוימת של תהליכי יצור ושרשרת האספקה. מהפכה זו התאפיינה בשינויים כגון עליה בתוחלת החיים וברמת החיים ובמהפכה תחבורתית.

חלפו להן כשבעים שנה וכעת מתחוללת מהפכה תעשייתית רביעית, אשר מה שמייחד אותה הוא מפעלים חכמים ושילוב של סייבר ופיזי. החזון הוא מפעלים מבוססי רשתות של רובוטים שיתקשרו ביניהם. שילוב של התקני (IoT-Internet Of Things) כשהכוונה היא שכל חיישן או התקן המצוי בכל אחת מהמכונות הרובוטיות יספק שטף של דאטה – ומדובר על אינספור התקנים כאלה. אותה דאטה תנותח באמצעות כלי ביג דאטה ותובנות מבוססות AI/ML יחולצו ממנה. הדאטה השוטפת תאפשר למשל תחזוקה מונעת כאשר דאטה מהמכונות תנותח ושינויים קטנים בנורמה, יאפשרו לחזות מראש שבר או תקלה הצפויה להתרחש ולתכנן מראש את הזמנת חלקי החילוף והשבתת הקו לפרק הזמן המינימלי. 

מגמה זו של "הכל מחובר" ומהפכת דאטה מאינסוף התקנים, זלגה לכיוון הערים החכמות, המחשוב הלביש ועוד.

המשמעות של המהפכה הזו היא צורך הולך ופחות בכוח אדם לביצוע מלאכות פיזיות יצרניות.

המהפכה התעשייתית החמישית. Industry 5.0

ובנתיים ביפן: מהפכה תעשייתית שתהיה מהפכה חברתית Society 5.0

אבל אז באה הקורונה…

הקורונה אפשרה האצת תהליכים וביצוע ניסיונות בקנה מידה גלובליים. היא אפשרה לעשות שינויים שהיו לוקחים עשרות שנים ולבצע אותם (כי אין ברירה) בתוך חודשים אחדים. אם המהפכה הרביעית איימה לקחת לרבים מאיתנו את העבודה, המהפכה החמישית חייבת להיות מהפכה חברתית. עובדים רבים לא רוצים לחזור לעבוד במשרדים. עובדים שיצאו מהעיר הבינו שאפשר להיות נָוודים דיגיטליים ולעבוד מכל מקום. אם טרום המהפכה הראשונה האדם עבד בסמוך מאוד למקום מגוריו, אולי הגיעה השעה לנסות להחזיר את הגלגל לאחור לפחות במובן זה. המחיר שכדור הארץ משלם והמחיר האישי שמשלמים עובדים ובני משפחותיהם כתוצאה  מההשתעבדות למקומות עבודה חייב להשתנות.

כמה שינויים ומגמות שהקורונה האיצה:

איכות אויר ותלות באנרגיה מזהמת

עצירת תנועת המטוסים והמכוניות חסכה כסף לחברות שהיו רגילות "לקפוץ" במטוסים לפגישות מכירה חובקות עולם. זה שיפר לחברות רבות את השורה התחתונה ונתן לגיטימציה לעשות פגישות מכירה וירטואליות. 

זה גם שיפר… את איכות האוויר. פליטת המזהמים שמקורם בתחבורה ירד לדרגות שלא נראו מזה שנים רבות. העצירה בביקוש גרמה לעצירת יצור הנפט. כשאזל המקום לאחסן אותו, שווי הנפט אפילו ירד לתקופה קצרה לשווי שלילי…  הזדמנות לאימוץ תעשיה ירוקה ואנרגיה ירוקה שמתחשבת בסביבה.

 

שינוי פני העיר

הערים שהפכו לשוממות בעקבות סגירת עסקים והעדר אירועי תרבות, הפסיקו להיות אטרקציה וגרמו לאנשים רבים לעזוב את העיר לטובת אזורים כפריים ולמרחבים שמחוץ לעיר. הסגרים והגבלות התנועה יצרו מצב שאנשים החלו לעסוק בשפצור הבית ובגינון ביתי, כל אחד בהתאם ליכולות שלו, מי באדניות ועציצים ומי בשטח אדמה קטן צמוד לבית או על גגות הבתים.  בערים מסוימות בעולם, כבישים הוסבו לשבילי אופניים ואפילו נוצר מחסור באופניים. 

יש הטוענים שהשינוי הזה עושה טוב לערים ומרחיק את המכוניות ממרכזי הערים. ראו הרחבה ב"לקריאה נוספת".

עבודה מהבית

במקצועות וענפים שמבחינה טכנולוגית הדבר מתאפשר, אפשרו לעובדים להמשיך לעבוד מהבית

חברות שונות הגדילו לעשות ומאפשרות עבודה מהבית לטווח ארוך ואחרות אף עברו למודל שמאפשר לעובדים לעבוד מהבית לצמיתות תוך שהן משלמות לעובדים מענקים כדי לקנות ציוד מתאים למשרד הביתי ולשלם עלויות שנובעות מהעבודה מהבית (חשמל, אוכל וכיו"ב). העבודה מהבית הפכה מהכרח לנורמה חדשה ומאפשרת לאנשים להיות יותר זמן עם המשפחה ופחות בדרכים.

המשרד הביתי הפך למוצר מבוקש והעלה ביקוש לאמצעים משלימים כגון מחשבים ניידים ונייחים, מצלמות רשת (כולם בפגישות מקוונות), מיקרופונים איכותיים, תשתיות לאינטרנט מהיר וקישוריות Wi-Fi Indoors. 

שינוי סביבת העבודה יצר צורך לחשב מסלול מחדש בכל הקשור לבנייה חדשה. עלו רעינות מעניינים כגון שבכל בנין מגורים יהיה סוג של WeWork – חלל עבודה משותף שמאפשר לדיירים לבוא ולעבוד בסביבה משרדית נוחה כמעט בלי לצאת מהבית. חדרי כושר ובריכות שחיה כבר ראינו בבתים משותפים. אולי בקרוב נראה גם חללי עבודה. חברות רבות מאפשרות לעובדים מודל של עבודה הברידית, כלומר שילוב בין עבודה מהבית למשרד.

מה שחייב להשתנות הוא מודל התגמול שדורש להחתים שעון, או לכל הפחות לשנות את שיטת המדידה לפיה מתוגמלים עובדים.

אפילו גופי התקשורת הגדולים ויתרו (לפחות לעת עתה) על אולפנים מפוארים ויקרים ולא רק Late Night Show משדרת מהבית, אפילו חדשות משדרים מהבית.

אבל בעצם אפשר לעשות כמעט הכל מהבית. אפילו.. לנתח.

כלים של מציאות רבודה יסייעו למומחים להיות "שם" גם כשהם פיזית נמצאים הרחק ממקום ההתרחשות. זה יאפשר למומחים לספק יעוץ ללקוחות, לספק שירות מומחים ש"מגיע" לשטח באמצעות משקפי מציאות רבודה (Augmented Reality). הדור החמישי בסלולר יוכל לעביר וידאו באיכות גבוה מהשטח וציוד קצה המאפשר לבצע פעולות מרוחקות, מסיוע לטכנאים בשטח ועד סילוק פצצות וניתוחים רפואיים מרוחקים.

משדרים חדשות... מהבית

יצירתיות ומנהיגות מחודשת

לאורך השנים היו מי שטענו שאין תחליף לקריאטיביות שמתרחשת כאשר אנשים שוהים באותו חדר ויוצרים יחד, שאין כמו שיחות מסדרון כדי לעודד יצירתיות ולפתח מנהיגות. אבל הקורונה והמעבר החד לעבודה מרחוק אילץ אותנו להתרגל למציאות חדשה. זה לא שלא למדנו שפות חדשות והיי, לפי 13 שנה (2007) לאף אחד לא היה אייפון. אז כנראה שאפשר ואפילו בקלות, ללמוד לעבוד עם כלים חדשים והתרגל למציאות חדשה ושונה, בתקווה שזו תהיה הנורמה החדשה (זה תלוי בעיקר במעסיקים). אחרי שהמגפה תעבור (ובסוף היא תעבור) אסור לחזור למה שהיה. צריך לאפשר לאנשים לעבוד בצורה היברידית מאיפה שהם רוצים. עבודה בזום ובפגישות מקוונות דורשת מאיתנו ללמוד לקרוא אחרת את שפת הגוף ואינטונציות, אך אנו לומדים לאמץ הרגלים חדשים.  

אפל בסרטון (פרסומת?) ארוך. פרודיה על יצירתיות בימי קורונה כשכולם עובדים מהבית … ואיך לא: משתמשים במוצרים הנפלאים של אפל תוך כדי. 

חינוך מסלול מחדש

אנו נמצאים כמה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים כאשר מערכת החינוך בכאוס. ההורים לא בדיוק יודעים איך זה הולך לעבוד. קפסולות, כן או לא?  בלאגן אחד גדול ואף אחד לא יודע בינתיים מה באמת יהיה.   

מכרז לקניית מחשבים יצא לפועל רק אחרי פתיחת שנת הלימודים (ובמאמר מוסגר, הוביל כמו באינסוף מקרים אחרים שהמדינה לא פורעת את חובה לציבור, להתגייסות אנשים טובים לאסוף ולהשמיש מחשבים משומשים שנתרמו על ידי אנשים פרטיים לטובת משפחות של תלמידים שזקוקים למחשב). 

כשעוסקים במהפכות התעשייתיות כדאי לדבר על הפיל בחדר: מערכת החינוך מכיתות א'-י"ב כבר לא ממש רלוונטיות. הן מוצג מוזיאוני שדורש רענון והתאמה. תקופת הקורונה והסגרים הקודמים הראו לנו עד כמה מערכת החינוך לא מוכנה ללמוד מקוון כשברור לגמרי שלימוד מקוון הוא העתיד. אבל, ככה לא בונים חומה. נקודת אור אחת אפשר בכל זאת למצוא בלימוד מקצועות עתיד שמותאמים למהפכה הרביעית בואך החמישית, כגון לימודי רובוטיקה. 

יש הטוענים (פרופסור סקוט גאלווי למשל) שגם האוניברסיטאות חייבות להמציא את עצמן מחדש. 

הרצאת TEDx של סֶת גוֹדין. איך בי"ס קשור למהפכה התעשייתית?

שינויים בהרגלי המכירה

שינוי אחד כבר הזכרנו – פגישות מכירה עברו מהעולם הפיזי לשיחות וידאו. למדנו לראות שזה עובד מצוין, חוסך כסף וזמן וכלי עזר עוטפים מאפשרים לנהל פגישה יעילה, להציג, להנחות, לבצע חשיבה לחלק משימות ועוד. 

שינוי נוסף הוא שהקורונה גרמה לכולם להבין שאם נעדרים מהנוכחות הפיזית, חייבים להיות באונליין והאיצה עסקים, מגדולים ועד קטנים, להקים נוכחות eCommerce ולמכור ברשת לקהל מקומי וגם לקהל הרחב.

הגדלת קהל הלקוחות והזדמנות למכירה חוזרת ללקוחות מציבה הזדמנויות ואתגרים כאחד, ובעיקר לעסקים קטנים.  

לקריאה נוספת:

מאמר של דלויט

האם אנחנו צריכים להתרגל ל"מעצרי בית"?

גינה לי חביבה, כלכליסט

כך שיפרה הקורונה את רחובות הערים, גלובס

קורונה, חג האופניים, גלובס

חברות שמאפשרות לעבוד מהבית עד קיץ 2021, או עד בכלל? , CNN

איך לנהל את העבודה מהבית כהורים, John Hall

סרטון: סיוע מרחוק עם Team Viewer ומציאות רבודה

ראיון עם סת גודין על חינוך

שיתוף

אודות הכותב

sella
סלע יֹפֶה

מלווה חברות, עסקים, סטרטאפים ומערכות דיוור בארץ ובעולם בנושא עבירוּת אימיילים (email deliverability) ואסטרטגיית אימייל מרקטינג כדי שאימיילים שעסקים שולחים יגיעו ל-Inbox ולא אל ה-Spam.

יוצר הבלוג והפודקאסט crm.buzz

רוצה להתמקצע

באימייל מרקטינג?

הי אני סלע יפה. יוצר הבלוג והפודקאסט המובילים בעברית על אימייל מרקטינג.

בכל יום שישי אני שולח ניוזלטר עם כל מה שמעניין וחשוב לדעת על אימייל מרקטינג.

אני מזמין אותך להצטרף ולקבל גישה לתכנים בלעדיים למנויי הניוזלטר

הרשמה לניוזלטר פופ
דילוג לתוכן