קול קורא למדוד למדוד

אינטליגנציה רגשית

ארגונים משקיעים כיום המון אנרגיה במדידה. למעשה ארגונים נמצאים במצב של overdose, במדידת יתר, ועסוקים בבהייה במסכים עמוסי גרפים ומספרים. המדידה והמספרים שמאחוריה אמורים לספר לארגון סיפור בשאיפה להוביל אותו לקבלת החלטות נכונות. כך לדוגמא חטיבת השיווק תמדוד KPI של צפיות בפוסטים ממומנים ברשתות החברתיות, אחוזי פתיחת מיילים ואחוזי המרה, חטיבת המכירות תמדוד כמה לידים היא קיבלה מהשיווק ולכמה מהם היא הצליחה למכור, חטיבת השירות תמדוד זמני המתנה במוקד ובכמה פניות היא טיפלה, חטיבת התפעול תמדוד זמני אספקה קבלה של סחורה, חטיבת הייצור תבדוק תפוקות יצור וחטיבת הכספים תמדוד כמה כסף כולם הוציאו ועד כמה החברה מרוויחה ותרצה להציג שיעורי רווחיות והתייעלות כמה שיותר יפים. ואלו רק כמה דוגמאות.

ישנם דברים שארגונים לא מודדים ודווקא בהם טמון הכסף הגדול שמונח על השולחן. הזדמנויות לקצור הצלחה ולבצע Growth Hacking.

ישנם דברים שאי אפשר או שקשה מאוד למדוד. למשל, איך מודדים איזה תיק טוב יותר?  אפשר להשוות בין תיקים ולמדוד איזה תיק יקר יותר. אפשר למדוד איזה תיק מכיל נפח גדול יותר, אפשר למדוד את חוזקם הפיזי של החומרים מהם עשוי התיק ואולי פרמטרים נוספים. אך סביר שהבחירה של לקוחה זו או אחרת בתיק כפריט אופנה לאו דווקא תהיה מבוססת על הפרמטרים הללו. אולי היא תהיה מבוססת על פרמטרים כמו “אופנתי”, סטייליסטי”, “סמל סטטוס” – כולם פרמטרים שמתבססים על רגש, אותו ממש קשה למדוד.