בארגונים יציאה מאזור הנוחות דורשת רצון והירתמות של כמה וכמה גורמים בכל הארגון, ויתור על אגו ופוליטיקה ארגונית ושזירת העובדים הנכונים בתפקידים הנכונים. אתגרים, רעיונות ופתרונות
תוכן עניינים
האזנה לפודקאסט
בספרו מ-1998 "מי הזיז את הגבינה שלי", כתב ד"ר ספנסר ג'ונסון על שני עכברים ושני גמדים (בתרגום העברי: רחרחן, רצרצן, חיבוט וליבוט) המייצגים טיפוסים שונים וכיצד הם מתמודדים עם שינוי. בחלק ניכר מהעלילה מסופר על התהליך הארוך שעברו הגיבורים בתהליך החיפוש שלהם ועד להכרה המיוחלת שלהם בכך שהם חייבים לבצע שינוי. או במילות הספר, הגבינה זזה ואין מה לחכות שהיא תחזור. מטאפורית, הסיפור מתייחס לשינוי אישי ולשינויים שניתן ליישם בחיים העסקיים. ספנסר נפטר אמנם ב-2017, אך ספר ההמשך שכתב "יציאה מהמבוך" המספר על עלילת ההמשך של ארבעת הטיפוסים, עשרים שנה אחרי העלילה הקודמת, יצא לאחרונה בעברית בהוצאת "מטר".
יציאה מאזור הנוחות
הקושי לצאת מאזור הנוחות מזכיר מחסום סופרים (writer's block). לצאת מאזור הנוחות זה ממש קשה, אך מי שאזרו אומץ ופרצו את המחסומים זוכים להזדמנויות חדשות. מרגע שיוצאים מאזור הנוחות אל הדרך, משהו משתחרר ומאפשר לדברים לקרות. כולנו מכירים מסביבנו אנשים שעשו טרנספורמציה בחיים האישיים, למשל, הסבה מקצועית, שינוי קריירה, או נטשו אורח חיים לא בריא, עברו לטבעונות, החלו לעסוק בספורט באופן קבוע (אני מכיר את זה מעצמי) ועוד. שינוי בא תוך כדי תנועה ולא תוך כדי רביצה על הספה הנוחה.
במאמר קודם, סקרנו את "המשבשים". אותם משבשים (ביניהם האינטרנט והסמארטפון) הם "באג 2020", שהפכו כלכלות וארגונים מהמסד לטפחות, מוטטו במהירות ובאכזריות כלכלות ששלטו בכתר והמליכו חדשות תחתם. הצורך להשתנות נוכח כאן ועכשיו יותר מתמיד.
לאורך השנים ארגונים, ממש כמו אנשים, מתקשים לצאת מאזור הנוחות שלהם. הֶֶרגלים, כבר אמרנו, הם כמו נעלי בית ישנות ומרופטות. אנחנו רגילים אליהן, מאוהבים בהן ומתקשים להחליף אותן. לחברות רבות, בינהן ותיקות ומובילות שוק, חוסר המוכנות להכיר בעובדה "שהגבינה זזה" ואפילו לזהות שדרוש שינוי, עלה בהובלת השוק או גרם להן לחדול מלהתקיים. הנה דוגמא מפורסמת אחת: צילום סטילס היה מבוסס על פילים (Film) ופיתוח התמונות נעשה בחנויות הצילום באמצעות פיתוח התשלילים (סרטי הצילום) והדפסתם על נייר מיוחד, בתהליכים כימיקליים. חברת קודאק (Kodak) שלטה בשוק הצילום רוב המאה ה-20.
ב-1975 מהנדס שלה, סטיבן ששון (Steven J. Sasson) המציא אב טיפוס של מצלמה דיגיטאלית. אך כשהציג את ההמצאה להנהלה הם אמרו לו: "זה נחמד, אך בוא לא נספר לאף אחד על זה". מבחינתה של קודאק זו היתה מצלמה ללא פילים והיא חששה שאנשים יפסיקו לקנות פילים (גם הנייר עליו "הודפסו" התמונות, המכונות לפיתוח ו"הדפסת" התמונות והכימיקלים היו מתוצרתה). קודאק יכלה להיות פורצת דרך ומובילת שוק בצילום דיגיטלי. במקום זאת היא העדיפה להישאר באזור הנוחות שלה. את ההיסטוריה כולנו מכירים: צילום דיגיטלי הפך להיות הסטנדרט.
קודאק הידרדרה ובסופו של דבר היא ביקשה הגנה בפני נושים ב-2012, מכרה חטיבות, מכרה פטנטים ופיטרה עובדים. כיום היא פעילה בעיקר בטכנולוגיות הדפסה עסקיות אך מנסה גם לחזור למשחק עם מוצרים אחדים ללקוחות פרטיים. אחד מהם הוא… מצלמה דיגיטלית איכותית המשולבת בטלפון סלולרי, שהצלחתו ובידולו לא ממש ברורים. דוגמאות לארגונים נוספים ש"נרדמו בשמירה" ישנן בשפע. ביניהן: נוקיה, בלוקבאסטר, זירוקס, סגווי ורבים אחרים (ראו מטה רשימה של כישלונות מפוארים נוספים).
לסובב את הספינה
לארגונים יציאה מאזור הנוחות מורכבת בהרבה. היא דורשת רצון של יותר מאדם אחד והירתמות של כמה וכמה גורמים בכל הארגון, ויתור על תועפות של אגו ופוליטיקה ארגונית ורתימה של העובדים הנכונים לתהליך. בהרבה מקרים הארגון זקוק לליווי מקצועי שיכוון אותו, יעצב אותו ויעזור לנווט בפוליטיקה הארגונית (יועץ). בספרו Good to Great מדמה ג'ים קולינס ארגון שרוצה לעבור שינוי לאוטובוס. המנהלים צריכים לדעת לא רק מי העובדים שהם רוצים שיהיו איתם באוטובוס, אלא גם לדעת באיזה מקומות (תפקידים) להושיב אותם. בהקשרים של טרנספורמציה חשוב לא פחות לזהות את מי שלא מסתגלים לשינוי וצריכים להוריד אותם (למקם אחרת בארגון או לפטר) מהאוטובוס.
מחקר של חברת הייעוץ מקינזי מצא כי רק כרבע מיוזמות השינוי מצליחות. המשותף לרוב היוזמות המצליחות הוא שינוי שמונהג ולא שינוי מאולץ. בהרווארד ביזנס ריוויו פורסם כי 60-80 אחוזים מהטרנספורמציות (לא רק הדיגיטליות) שארגונים מנסים לבצע נועדו לכישלון. נתוני פתיחה מייאשים קצת…
שינויים הקשורים בטרנספורמציה דיגיטלית בארגונים גדולים מצליחים אפילו פחות מטרנספורמציות רגילות.
בייבי סטפס ולא קפיצה קוונטית
נדמה שהדימוי השכיח בו מתארים ארגונים וכיצד הם מסוגלים לתמרן, משול לספינה גדולה המנסה לשנות נתיב בלב ים סוער. עד שמסובבים את הספינה אולי זה מאוחר מידי. לארגונים יש נטייה להתייחס אל טרנספורמציות כאלה כאל מהלך אסטרטגי גדול וכבד. אך מסתבר כי שינויים עדיף לעשות בגלים, במנות קטנות ולא בבת אחת. אמנם רצוי לתכנן מהלכים אסטרטגיים לטווח רחוק אך לבצע במנות שאפשר לבלוע.
בתכנון השינוי חובה לקבל משוב מהעובדים, לשתף אותם בתהליך, תוך מתן העצמה (מתן מנדט). שינויים מוצלחים התחוללו ביחד עם העובדים, כאשר הם מרגישים מונהגים ולא מובלים.
ארגונים מממעטים לתקשר ולנהל שיח עם לקוחות. לקוחות כ"אורחים לרגע" יכולים לסייע בתובנות חשובות. לצד כלים כמו שאלונים, האזנה ברשתות החברתיות, ניתוח תלונות של לקוחות, רצוי לקיים שיח פנים אל פנים (לא דרך תיווך של מכון מחקר) עם לקוחות, שיתוף לקוחות יאפשר לארגונים לשמוע ממקור ראשון מה לקוחות רוצים לראות באותו שינוי שאנו רוצים לעשות עבורם. זו הזדמנות למפות מסעות לקוח ולאפיין אותם באונליין ובאופליין. כדאי לזכור שלקוחות מצפים ל-hand-off חלק בין האונליין לאופליין.
התנועה לשחרור הדאטה
לטרנספורמציה דיגיטאלית יתרונות רבים, אך ארגונים רבים מידי יוצאים לתהליכי שינוי מבלי להתמודד עם בעיות הדאטה שלהם. דאטה נכונה, מדויקת, מתויגת (למודלים), זורמת – היא אבן בנין חיונית ביותר לטרנספורמציה דיגיטלית מוצלחת. כבר בשלב התכנון דאטה איכותית תאפשר קבלת החלטות נכונות יותר לזקק את התהליך ולכמת אותו בצורה מיטבית.
ארגונים ממשיכים לשאוף לראות אמת אחת על הלקוח, אך סילויים של אינפורמציה (Information Silo) מפריעים לדאטה אודות הלקוחות לזרום במערכות הארגון. Data liberation הוא מונח המתאר את התהליך שארגונים שואפים להגיע אליו על מנת לשחרר את הדאטה מאותם מחסומים.
מאמרים קשורים:
פאזל של 1000 חלקים
על מנת להיות תחרותי ולספק חווית לקוח מעולה, ארגון צריך שהדאטה שלו תהיה אמינה, מלאה, מדויקת ועדכנית והיא צריכה לזרום מכל הנקודות בארגון ולהתכנס ל"אמת אחת". אתגרים ופתרונות תוכן עניינים לפני מעבר דירה, בני זוג עשו שופינג באינטרנט לקראת קניית מוצרי חשמל
דאטה היא לא הנפט החדש
ההבטחה שדאטה היא הנפט החדש תישאר לא יותר מסיסמה ריקה מתוכן אם לא מסתכלים על "האותיות הקטנות" שבאות איתה. כפי שנפט צריך לזקק על מנת להשתמש בתוצריו, ככה גם עם דאטה. כדי להפיק ממנה תועלות היא צריכה להיות נקייה ומזוקקת. תוכן עניינים
זה דאטה, זה? – זה בררה!
בטח כבר שמעת איפשהו לפחות כמה פעמים את המשפט: “דאטה הוא הנפט החדש” (Data Is the new Oil). כפי שמכונית או מטוס מונעים בדלק, כך הדאטה היא הדלק שמניע עסקים מודרניים. מה קורה כשהדלק הזה אינו זורם כמו שצריך? או כשהדלק הזה
פודקאסט עם טליה שינדלר, CIO קרסו מוטורס, על טרנספורמציה דיגיטלית
ולסיום, דיוויד בואי שר על שינויים:
לקריאה נוספת
מאמר על שינוי ארגוני, הרווארד ביזנס רוויו (HBR)
ספר ההמשך של מי הזיז את הגבינה שלי, מטר
הטלפון-מצלמה של קודאק
דוגמאות ל-50 ארגונים שנכשלו בשינוי
155 כישלונות מפוארים
ניהול שינוי מונע-דאטה, HBR
מאמר של מכון הנדרסון על ניהול שינוי
מחקר מקינזי
המלצות של מקינזי לשינוי נכון
מאמר מקיף ומחקר על שינוי ארגוני
מאמר של E&Y על טרנספורמציה דיגיטלית
ספר: אנשים הם המפתח לשינוי ארגוני
ספר: "תזמור" שינוי
ספר: המתכון לשינוי, זהר אוריין (עברית)
מחקר של Experian מדוע איכות נתונים היא קריטית לטרנספורמציה דיגיטלית (22 עמודים), PDF
שיתוף
אודות הכותב
סלע יֹפֶה
מלווה חברות, עסקים, סטרטאפים ומערכות דיוור בארץ ובעולם בנושא עבירוּת אימיילים (email deliverability) ואסטרטגיית אימייל מרקטינג כדי שאימיילים שעסקים שולחים יגיעו ל-Inbox ולא אל ה-Spam.
יוצר הבלוג והפודקאסט crm.buzz
