ט טכ טכנ טכנו טכנולוגיה. אני מאמין בה | crm.buzz

ט טכ טכנ טכנו טכנולוגיה. אני מאמין בה

אמונה עיוורת בטכנולוגיה

ארגונים מאמינים באמונה עיוורת שהתחמשות בעוד טכנולוגיות תפתור להם בעיות עסקיות ותייצר יתרון תחרותי. העלייה האקספוננציאלית בכמות הדאטה ואינסוף הטכנולוגיות שמבטיחות לפתוח לארגונים את הצ'אקרה ולגלות את האור מגיעה לנקודת רתיחה

תוכן עניינים

האזנה לפודקאסט

בתקופות פרה-היסטוריות האדם שלמד לתקשר, יצר "מערכת מידע" לתיעוד אינפורמציה בציורי קיר, בהם צייר נתונים שונים, על מנת לספר סיפורים, לתאר את הסביבה ולתעד כמויות של בעלי חיים שברשותו. קיים תיעוד ארכאולוגי שמוכיח כי האדם הקדמון ידע לספור עצמים ואת הזמן שחלף בעזרת השמש (יממה), הירח (חודשים) ועונות השנה (שנים). התפתחות השפה מתוארכת לתקופה של 50,000-150,000 שנה, אולם עדויות לשימוש בחשבונאות בסיסית נתגלו רק לפני כ- 5,000 שנה (כ- 3,000 שנה לפנה"ס) במצרים, באימפריה האכדית ובאינקה. השיטה המספרית פותחה והומצא המחשבון הראשון – החשבונייה.

שנים רבות אחר כך הומצא מחשב מכני על ידי מתמטיקאי צרפתי רב פעלים בשם בלז פסקל. מכונת החישוב שפיתח (בתמונה) הוצגה ב- 1645 ויכלה לבצע פעולות של חיבור, חיסור, חילוק וכפל של שני מספרים.

Pascaline-CnAM 823-1-IMG 1506-black

המהפכה התעשייתית הראשונה והשנייה עליהן כתבנו במאמר קודם, העלו צורך במיכון לשימושם של עסקים ומפעלים. מיזוג של חברות שיצרו שעוני נוכחות וכרטיסי ניקוב (כרטיסי נייר ששימשו כסוג של אמצעי זיכרון בעבר) הוביל בסופו של דבר ליצירת חברת International Business Machines הידועה כ- IBM. נשיא החברה היה תומס ג'ון ווטסון (שעל שמו קרוי מחשב העל של IBM – ווטסון). הוא גם זה שטבע ב-1914 את הביטוי Think המזוהה איתה עד היום (חטיבת המחשבים של IBM נמכרה ללנובו). מאתיים שנה חלפו בין המצאת המחשבון של פסקל ועד להצגתו של מחשב אלקטרוני יישומי ראשון Harvard Mark 1 שפותח על ידי IBM ב- 1945 והופעל באוניברסיטת הרווארד. זה היה מחשב ענק בגודלו ובמשקלו ומכני בעיקרו. אחר כך המחשבים האלקטרוניים הופעלו על ידי שפורפות אלקטרוניות ומאוחר יותר, לאחר המצאת הטרנזיסטור ב- 1950, המחשבים עברו לפעול על טרנזיסטורים (מוליכים למחצה).

מד-מן

בסדרות הטלוויזיה המתארות את עולם העסקים בשנות החמישים והשישים, ניתן לראות את התפתחות של מוצרי החשמל הביתיים. במשרדים של פעם שרואים בסדרה מד-מן למשל, שיא הטכנולוגיה העסקית היו מכשירי טלפון ופקסימיליה (פקס), אינטרקום, מקרן שקפים ומיקרו-פילם.

השנים חלפו וב- 1981 אותה IBM הציגה את המחשב האישי הראשון (PC – Personal Computer). תהליך מזעור הרכיבים האלקטרוניים הוביל לכך שעלות אמצעי המחשוב הלכה ופחתה ועלותם של אמצעי האחסון הלכה ופחתה. ההארד דיסק הראשון שהוצג ב-1956 היה בנפח של פחות מ- 4 מגה בייט, עלה כ- 35,000 דולר ותפס נפח פיזי עצום. עשר שנים אחרי ש-IBM הציגה את המחשב האישי הראשון, נולד האינטרנט עם המצאת ה- WWW וב-2007 סטיב ג'ובס הציג לעולם את האייפון.

share image

share image

share image

WP in tech we trust3
חשבונייה. המחשבון הנפוץ הראשון

ביג דאטה. סמול גלסנוסט

המחשבים האישיים נכנסו תחילה לשימוש בעסקים וככל שהם הפכו לזולים יותר, כך תפוצתם התרחבה. המזעור, הוזלת אמצעי האחסון והמחשוב ותפוצתם ההולכת וגדלה יוצרים מצב בו האנושות מפיקה כמויות עצומות של דאטה והאנושות סובלת כיום מהתפוצצות מידע. למרבה האבסורד כל האינפורמציה שהאנושות יצרה עד היום נוצרת כיום בשנה אחת. אולי קצת קשה להשוות בין תמונות "המונה ליזה" וה-"הצעקה" לתמונות של החתולים שלנו, אך כמות יצרני הדאטה בעולם הולכת וגדלה ולא רק מ"צייצנים" אנושיים אלא גם מאמצעים פיזיים כגון התקני IoT.

מד-ביזנס

תהליכים עסקיים שרלוונטיים גם היום הוצגו עוד לפני שדון דרייפר היה בשא"ש (בבטן של אימא שלו). ביטויים עכשוויים כגון "מסע לקוח" (Customer Journey) ומשפך שיווקי (funnel) הוצגו לראשונה על ידי אלמו לואיס ב- 1898 ומתארים עקרונות שיווקיים שמשתמשים בהם עד היום. מתקופתו של דון דרייפר ועד לפני שנים אחדות נראה כי מקבלי החלטות בארגונים ועסקים היו אולי מסוגלים לקבל החלטה מושכלת לגבי בחירה של טכנולוגיות. אך היום יש אינפלציה מטורפת של טכנולוגיות לעולמות השיווק. לדוגמא: ב- 2011 היו בעולם כ- 150 טכנולוגיות לעולם השיווק  (Mar-tech), ב- 2012 כ- 350 טכנולוגיות, ב- 2014 כ- 1,000, ב- 2015 כ- 2,000, ב- 2016 כ- 3,500, ב-2017 כ- 5,000, ב- 2018 כ- 6,800 וב- 2019 כ- 7,040 (נכון לאפריל 19).

עדכון: נכון לאפריל 2020 – מעל 8,000 טכנולוגיות מרטק. סביר שנראה המשק ואפילו האצה של המגמה בעקבות נגיף הקורונה.

martech map may 2022
מפת טכנולוגיות שיווק (MARTECH) לשנת 2022. מקור: chiefmartec.com לחצו על התמונה להגדלה

מבולבלים? גם אנחנו

איך ארגון יכול לקבל החלטה או לבצע השוואה בין טכנולוגיות עם מבחר כזה מטורף? ההערכות הן שארגון ממוצע משתמש כיום לפחות ב- 7 כלים שיווקיים שונים. סקרים מראים שמספר הכלים בהם ארגונים משתמשים במקביל בעולמות השיווק אף מגיע לכמה עשרות כלים, על מנת לנסות להדביק את הפערים במרוץ החימוש של עוד ועוד טכנולוגיות שמתיימרות לייצר יתרון תחרותי, להפיק תובנות מכל הדאטה שהארגון והלקוחות של הארגון מייצרים.

כל הכלים האלה יוצרים עוד ועוד סילויים של אינפורמציה וארגונים מתחילים להבין שמרוב עצים לא רואים את היער. ביג דאטה זה יופי, אך יש לה גם צד פחות מואר והוא הקושי והאתגר לברור את המוץ מן התבן וליצר תובנות עסקיות מריבוי של כלים שבעצמם מתיימרים לייצר תובנות, לעיתים תובנות שנמצאות בסתירה בין הכלים השונים, מתוך מידע המבוזר על פני עוד ועוד מערכות, עם מדדים שאין להם הגדרה מונחית אחידה.

ארגונים סומכים על טכנולוגיה באמונה כמעט עיוורת בציפייה כי היא תפתור להם את האתגרים העסקיים. בדרך הם איבדו את המגע האישי עם הלקוח. קברניטי הארגונים תקועים כיום עם העיניים במסכים בוהים בהר של נתונים ושכחו שבצד השני יש לקוח בשר ודם. כל מי שהיה אצל הרופא לאחרונה מבין על מה אני מדבר. ריבוי הכלים, סילו הנתונים וריבוי מדדים גם מאתגרים יצירה של חווית לקוח טובה.

בסקר של חברת Experian דיווחו 89% מהמנהלים כי בעיות באיכות נתונים מפריעות להם לייצר חווית לקוח טובה ולפי סקר אחר ארגונים מנצלים פחות מ-50% מהדאטה שיש להם.

ג'נרל אלקטריק

תופעה נוספת היא השימושיות הנמוכה בכלים הטכנולוגיים. ארגונים קונים כלים יקרים ומתוחכמים ועושים בהם שימוש חלקי אם בכלל. כל כלי דורש את ההתמחויות הספציפיות על מנת להפיק ממנו את המקסימום ובארגונים רבים חסרים ה"גנרלים" שמבינים את האסטרטגיה ולא רק את הצד הטכנולוגי של הכלים ומסוגלים להסתכל על התמונה הגדולה של הובלת הארגון תוך שימוש בכלים הנכונים, במינון הנכון. שכיח לראות ארגונים שקונים למשל מערכת Marketing Automation יקרה ומשתמשים בה רק ככלי לדיוור מיילים. לא חראם?

אנחנו רואים שארגונים מתקשים להטמיע טכנולוגיות פשוטות ובסיסיות כגון CRM. כתבנו בעבר ששליש מהפרויקטים הללו נכשלים. כמו כן, שני שליש מפרויקטים של למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית (AI/ML) נכשלים.

האתגר של ארגונים כיום הוא לא ללכת שבי אחרי באזז-וורדס וטכנולוגיות שצצות חדשות לבקרים מבלי לבחון את הנושא לעומק והבין עד הסוף מה התועלת שהארגון עשוי לקבל כתוצאה מהוספה של טכנולוגיה.

כדאי לארגונים גם להבין אילו השפעות שליליות יהיו לטכנולוגיה ואיך היא משתלבת עם שאר הכלים שהארגון כבר מפעיל. האם היא באה להחליף טכנולוגיה קיימת ובאילו מדדים הארגון בוחן את הכלי החדש. לבחון איך הטכנולוגיה הזו משתלבת עם שאר הטכנולוגיות, איך הדאטה זורמת אל ומהמערכת החדשה לשאר המערכות כדי לא ליצור סילו נוסף.

VR לפרה ולסוס:

רוצה להתייעץ איתי לגבי שיפור האימייל מרקטינג או עבירוּת המיילים שלך? אני מזמין אותך לפגישת ייעוץ ראשונית של 1/2 שעה, ללא עלות. book a 1/2 email deliverability discovery call.

לקריאה נוספת:

ההיסטוריה של IBM

Think של IBM

ההיסטוריה של המחשוב, בריטניקה

ההיסטוריה של מכונות החישוב ועד המחשב, בריטניקה

היסטוריה של החשבון, ויקיפדיה

העלות למגה לאורך השנים

המשפך השיווקי, ויקיפדיה

למה ריבוי טכנולוגיות רע לאסטרטגיה

פרסונליזציה נכשלת בגלל בעיות דאטה, כתבה

שיתוף

אודות הכותב

sella
סלע יֹפֶה

מלווה חברות, עסקים, סטרטאפים ומערכות דיוור בארץ ובעולם בנושא עבירוּת אימיילים (email deliverability) ואסטרטגיית אימייל מרקטינג כדי שאימיילים שעסקים שולחים יגיעו ל-Inbox ולא אל ה-Spam.

יוצר הבלוג והפודקאסט crm.buzz

רוצה להתמקצע

באימייל מרקטינג?

הי אני סלע יפה. יוצר הבלוג והפודקאסט המובילים בעברית על אימייל מרקטינג.

בכל יום שישי אני שולח ניוזלטר עם כל מה שמעניין וחשוב לדעת על אימייל מרקטינג.

אני מזמין אותך להצטרף ולקבל גישה לתכנים בלעדיים למנויי הניוזלטר

הרשמה לניוזלטר פופ
דילוג לתוכן