מייל הוא ערוץ תקשורת קריטי לעסקים. רבים מאמינים ש-email זה שגר ושכח. ניקח רשימה, נטען אותה למערכת דיוור ויאללה, בואו נפציץ. ידעתם ש-1 מכל 6 מיילים לגיטימיים יגיע לדואר זבל או לא יגיע כלל? * למה מיילים מגיעים לדואר זבל? * תשובות במאמר
תוכן עניינים
האזנה לפודקאסט
תעבורת המיילים העולמית – הרוב ספאם
למה המיילים ששלחתי מגיעים לדואר זבל? זו שאלה שבוודאי כל מי שעושה שימוש ב-email לצרכים שיווקיים ותפעוליים שואל את עצמו. ובינינו, מי לא משתמש במייל…
רק 14.99% מתעבורת המיילים העולמית היא לגיטימית וכל שאר המיילים מסווגים כספאם (spam = מייל שמסווג לא לגיטימי).
רוב תעבורת המיילים בעולם היא ספאם. 1 מ-6 מיילים לגיטימיים יגיע לדואר זבל
השקעתם בקמפיין מדהים, קריאטיב משובח, הצעה שיווקית הורסת? אבל מה כל זה שווה אם המיילים שלכם יגיעו לתיבת "דואר זבל"?
אם תהיו פזיזים ותעשו טעויות, המיילים שלכם עשויים להיות מסווגים כ-Phishing (דיוג), כלומר ככאלה שמנסים להונות את הנמען ואז מצבכם חמור הרבה יותר.
השורה התחתונה היא כי הפעילות השיווקית שלכם מבוזבזת. אם אתם שולחים מיילים כדי בסופו של דבר למכור ללקוחות והמיילים שלכם מגיעים לספאם – אתם מפסידים כסף!
על טעויות משלמים. ביוקר
גורמים שונים משפיעים על העבִירוּת (email deliverability) של המיילים שלכם.
יש לכם מושג האם המיילים בקמפיינים שאתם שולחים ללקוחות ולפוטנציאלים מסווגים כספאם?
ככלל אצבע, אחד מכל שישה מיילים לגיטימיים ששולחים עסקים ברחבי העולם מגיע לדואר זבל או שמתפספס ולא מגיע לנמען בכלל.
ישנן יותר מ- 20 סיבות במצטבר שצריך להקפיד עליהן. החל מבעיות איכות הדאטה, כלומר איכות רשימת התפוצה שלכם, דרך לא מעט הגדרות טכניות ועד איך פעלנו עד עכשיו בפעילות המייל (חטאי העבר).
חלק גדול ממי ששולח מיילים, אינו מודע לכך כי מאחורי הקלעים מתנהל מאבק אימתנים, ששותפים בו ספקיות האימייל הגדולות (שתכף נזכיר), אלגוריתמים ומסננים מתוחכמים והמון גורמים שצריך להקפיד עליהם במצטבר.
אימייל זה לא "שגר ושכח"
החגיגה נגמרה. נכון להיום היכולת של ה-email ששלחתם להגיע אל תיבות ה-Inbox של הנמענים, או אל הלקוחות שלכם היא אתגר הולך וגובר. ממש משחק חתול ועכבר והיום כבר ברור שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. דרך הפעולה שלכם בכל הקשור בפעילות משלוח דואר אלקטרוני (קמפיינים, ניוזלטרים וכו'), תשפיע על המוניטין שלכם כשולחי דוא"ל לגיטימי ויקבע אם המיילים שלכם יגיעו לתיבת "דואר זבל" או ל-inbox של הנמענים. כמו שכתבתי קודם, פעילות שיווקית לגיטימית עשויה גם לקבל סיווג כניסיון דיוג (phishing) ולפגוע בכם קשה.
אז למה מיילים מגיעים לדואר זבל?
המייל הוא השורד האחרון וכערוץ שיווקי הוא מלווה אותנו עוד מתחיל עידן האינטרנט המסחרי בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת ומנבאים כי ילווה אותנו עוד זמן רב. כיום כשרוב תעבורת המייל העולמית נחשבת ספאם, ברור כי משהו צריך לקרות.
ספקיות המייל הגדולות: מיקרוסופט (Hotmail, Live, office 365), יאהו (Yahoo), גוגל (G-suite, Gmail) ואחרות, מפעילות מסננים וכלים מתקדמים יותר ויותר כדי להקשות על ספאם מלהגיע לתיבות המייל של הלקוחות שלהם.
בין השיטות שספקיות אימייל ומסננות ספאם מפעילות הן ניטור מילות מפתח בשורת הנושא ובגוף המייל (שיטת סינון לפי מילות מפתח כמעט לא רלוונטית כיום בסינון ספאם מול Gmail וספקי אימייל אחרים ונפוצה בעיקר ב-B2B), ניתוח התוכן ובחינת מועדי המשלוח. הם יבדקו לא רק את כתובות ה- IP מהן שלחתם (הכתובת ביא כתובת IP שיתופית לרוב המוקצית על ידי מערכת הדיוור או מערכת ה-Marketing Automation), אלא גם מאיזה דומיין או סאב-דומיין, אילו הרשאות ניתנו לדומיין במערכות הדיוור השונות, כדי לשלוח בשם הדומיין של שלכם (אלו הגדרות שצריך לעשות ב-DNS), מה רמת ההיענות (engagement) שהמשלוח מקבל מהנמענים , ה-reputation של הקישורים שאליהם הדיוור מקשר ועוד פרמטרים הקובעים לכל שולח ניקוד הקובע את המוניטין ((sender reputation שלו, שיקבע אם המיילים שלו יגיעו לתיבת דואר זבל או לתיבת ה-INBOX.
רשימת התפוצה
בניתם קמפיין עם קריאטיב מדהים והצעה שיווקית מהממת ואתם (מן הסתם) רוצים למכור. יש לכם רשימת תפוצה ומערכת דיוור.
חושבים שאתם יכולים להקליק על Send?
בין אם אתם ארגון בינלאומי גדול או עסק קטן, אתם משחקים במגרש של הגדולים והיום זה לא מספיק כדי להבקיע גול ולהגיע לתיבת הנמען.
המייל משמש בארגונים רבים כערוץ תקשורת משמעותי עם לקוחות. אך זה שיש לנו בדאטה בייס של ה-CRM, מערכת הדיוור או מערכת Marketing Automation רשימות מיילים לא אומר שאנחנו יכולים "להפציץ" את הלקוחות והלידים האלה במיילים מתי שרק מתחשק לנו. יש לכך השלכות מרחיקות לכת.
דיוור מתחיל בדאטה. כל מייל שאנו שולחים מקבל דירוג שניתן לנו על ידי ספקיות המייל הגדולות וקובע אם המיילים שלנו יגיעו לנמענים או לתיבת "דואר זבל" או יחסם בדרך אחרת. זאת כמובן בהנחה שהמיילים שלנו תקינים.
אחוז פתיחה נמוך? מזיק או לא?
כתוצאה מכך, דירוג המוניטין Reputation)) של הארגון שלכם (בד"כ זה יהיה שילוב של דומיין וכתובת ה-IP) יורדים וגורם לכך שהמיילים הלגיטימיים שלכם מגיע לתיבת "דואר זבל".
משמעותו: הנמען שלכם לא יראה את המייל, או אם הוא מידי פעם בודק את תיבת דואר זבל, הוא עשוי לראות את המייל ששלחתם מאוחר מידי (אחרי שהמבצע נגמר). כתוצאה מכך – אתם מפסידים כסף. ההפסד הזה כפול כי הפעילות הכוללת שלכם סביב email marketing נפגעת.
קיבלתם רשימת לידים מדף נחיתה ושלחתם אליהם מייל לראשונה? אז כדאי לדעת שהמיילים החוזרים (bounced email) מורידים את המונטין שלכם ועדיף לתקף את המיילים הללו מראש (יש שיטות כיצד לעשות זאת) לפני שליחת מייל, אחרת המיילים החוזרים ישפיעו על המוניטין שלך לרעה. הדרך הנכונה עוד יותר היא למנוע מנתונים שגויים להגיע לבסיס הנתונים שלך מלכתחילה (יש שיטות וטכנולוגיות לאימות נתונים שיכולות לסייע בכך).
מה אחוזי פתיחת מיילים שיווקים?
כמובן שזה תלוי ענף וארץ, אך הממוצעים שניתן לראות נעים סביב 20%-15% אחוזי פתיחה. פחות מ-20% פתיחה מאותת לספקיות המייל שהתוכן שלכם לא רלוונטי לנמענים שלכם וזה משפיע לרעה על הדיוורים שלכם, כלומר יותר מיילים יגיעו לספאם.
מה זה CTR טוב? מה אחוזי ההקלקה שניתן לצפות (click through)?
אחוזי ההקלקה נעים סביב 7%-5% מכלל המיילים שנפתחים.
תרגיל חשבונאי לדוגמא: נניח ששלחנו ל-1,000 נמענים וכל המיילים שלנו הגיעו ל-inbox. אם היינו ממש טובים והגענו ל-40% פתיחה, 400 איש פתחו את המייל ו- 28 (לפי 7%) הקליקו על המייל.
צריך לקחת בחשבון שהנתון הכי מעניין הוא עבירוּת המיילים (email deliverability) וזה נתון שניתן לבדוק רק באמצעים חיצוניים ולא בתוך אף מערכת דיוור. מיילים שלא מגיעים אל הנמענים, לא נפתחים וגם אי אפשר להקליק עליהם…
פודקאסט עם עו"ד טל קפלן. כל מה שרציתם לדעת על "חוק הספאם"
רשימות מיילים קנויות. טוב או רע?
התשובה הקצרה היא – לא לקנות מיילים. בעיקר אם אלו רשימות שנאספו ממקורות שונים ברשת…
ספקיות המייל הגדולות (גוגל, מיקרוסופט וכמובן גם האחרות) יודעות להצליב 99% מהרשימות הקנויות שקרוב לוודאי כוללת גם את הקהל שקניתם ורשימות שאחרים קנו, להצליב אותן עם רשימות צדדי ג' ועם רשימות מיילים שידועות כמלכודות דבש (honeypots) ולקבוע כי המיילים ששלחתם משתייכים לרשימות ספאם. כתוצאה מכך המיילים שלכם יגיעו לזבל והמוניטין שלכם גם ברמת ה- IP וגם ברמת הדומיין יפגעו.
מלכודות דבש
מלכודות דבש נוצרות על ידי ספקיות המיילים הגדולות כחלק מהמלחמה בספאם וכוללות כמה רמות של מלכודות:
- מיילים ללא שיוך למשתמש: המלכודת החמורה ביותר הם מיילים שלא היו שייכים לאף אדם שמפורסמות ברשת במטרה שספאמרים ויצרני רשימות יקצרו אותם (scraped) על ידי רובוטים וזחלני רשת. כשהמיילים האלה נמכרים וידוורו אליהם, רשומות ביקורות (seed list) אלה יסמנו את השולחים כספאמרים. זו המלכודת החמורה ביותר.
- מיילים ישנים שאינם בשימוש: מלכודת ברמה נמוכה יותר הם מיילים ישנים "שהוחזרו" לספק המייל, אך ספק המייל ממשיך לנטר (נניח אם עברת מ-gmail ל-outlook). אם הרשימות שלך לא עדכניות, ספקיות המייל יודעות את זה ומורידה את המוניטין שלכם כשולח.
- מיילים עם טעויות כתיב: המלכודת ברמה השלישית היא מיילים שכוללים טעויות ברמת הדומיין. למשל gamil.com. משמעותו שהמיילים הוזנו עם שגיאות כתיב ולא עברו טיוב ובדיקת תקינות. ישנן כמה גישות לטיוב המיילים: double opt-in (אחרי הרשמה בדף נחיתה שולחים לנמען מייל עם בקשה לאישור ההרשמה. כך מוודאים שהמייל הזה תקין ויש מישהו מאחוריו) או תקנון דומיינים, טיוב ואימות (email validation) לפני משלוח, כלומר לבצע בדיקת תקינות של המיילים ולנתח את איכות כתובת המייל בפועל. אפשר לעשות צעד נוסף ולבדוק את המיילים בזמן אמת באמצעות API בעת הזנתם לטופס.
- Catch-All: מלכודת נוספת שרלוונטית מאוד לשולחים מיילים לעסקים (B2B) הן תיבות מיילים כלליות Catch-All שלמעשה אינן משויכות לאדם/משתמש ספציפי בארגון. בדיקה ותיקוף של המיילים מראש מציפה תיבות מייל כאלה ומציעה למי מתוכן אפשר לשלוח ולמי מתוכן עדיף לא לשלוח. במקרים רבים כשעובד עוזב את הארגון המייל שלו הופך להיות משיוך לתיבת Catch-All.
ברגע שמישהו ינסה לשלוח למיילים שמשמשים כמלכודות דבש, המוניטין שלו כשולח יפגע ובהתאם לכך יותר מיילים יגיעו לדואר זבל.
החלטתם בכל זאת לשלוח מיילים לרשימה קנויה: אתם חייבים להפריד את הפעילות מפעילויות אימייל אחרות שלכם. רצוי לבצע את ההפרדה הבאה לפחות:
- דיוור שיווקי.
- דיוור שיווקי שמטרתו reengagement לנמענים שלא מגיבים באופן תדיר לדיוורים.
- דיוורים טרנזקציוניים (כגון ecommerce, marketing automation).
- דיוורים לרשימות קנויות.
הפרדה נכונה תכלול שימוש בדומיינים (או תת דומיינים) נפרדים לכל פעילות והפרדת כתובות IP (שימוש במערכות שונות). אם החלטתם בכל זאת לדוור לרשימות קנויות (כאמור – לא מומלץ) כדאי להפריד לדומיין נפרד (לא תת דומיין) ולמערכת דיוור נפרדת.
אנחנו שולחים לכל הרשימה. טוב או רע?
אמרנו שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. אחד מהפרטים האלה הוא רמת ה- engagement שהמיילים שלכם מקבלים. אחוזי פתיחה נמוכים (מיילים ללא תגובה, מיילים שלא נפתחו, מיילים שהגיעו לדואר זבל) מורידים את המוניטין שלכם כשולח לגיטימי.
יותר גדול לא תמיד יותר טוב וכמובן שגודל רשימת התפוצה לא מצביע על איכותה.
שימו לב: "לפי הספר" מומלץ למחוק מיילים שלא נפתחו אחרי 6 חודשים של פניות אליהם, או לכל הפחות ליצור קמפיינים הכוללים הנעה לפעולה (re-engagment) המעודדים את הנמענים לבצע פעולה (לא שמענו ממך זמן רב. לחץ כאן על מנת להמשיך לקבל מאיתנו דיוורים). כצעד מניעתי נוסף, את המיילים שמטרתם להשיג re-engagment מנמענים "רדומים" כדאי לשלוח מתת-דומיין (sub-domain) ומכתובת IP שונה מזו של הארגון (מערכת דיוור שונה לצורך העניין). לדוגמא אם הדומיין של הארגון הוא datamedia.co.il, נרצה לשלוח מיילים כאלה מתת-דומיין sub.datamedia.co.il. או לפצל פעילויות דיוור לדומיין דומה ששיך לנו, לדוגמא data-media.co.il.
שכיח לראות שארגונים ממשיכים לשלוח מיילים לנמענים גם כשאחוזים משמעותיים מהם חוזרים או לא נפתחים. זה פוגע במוניטין של הארגון ופוגם בערוץ תקשורת העיקרי של הארגון לצרכים שיווקים ותפעוליים. במערכות דיוור ואוטומציה שיווקית רבות משלמים גם לפי גודל רשימה או לפי כמות דיוורים, כך שאתם יכולים לחסוך הרבה כסף מרשימה מצומצמת ואיכותית וגם לשפר אחוזי תגובה בשאר פעילות המייל שלכם.
המוניטין של השולח והמוניטין של הארגון
ארגונים ממשיכים לשלוח מיילים למרות שאחוז משמעותי מהם אינו תקין או רלוונטי, כי זה עשוי ליצור "רעש" בארגון. נניח שהייתם מגלים שאחוז משמעותי מהמיילים שלכם אינם תקינים או שאינם נפתחים. איך ההנהלה הייתה מקבלת אינפורמציה בסגנון: "היי, מצאנו ש-30% מהמיילים שלנו לא רלוונטיים וצריך למחוק אותם או להשקיע זמן וכסף כדי להחיות אותם"… פתאום צריך לתת הסברים איך חברה שמדווחת שיש לה 100,000 לקוחות, יש לה באמת רק 70,000 לקוחות. לעיתים מנהלים מעדיפים לטמון את הראש בחול כי הם חוששים שנתון כזה עשוי לקצץ את התקציב שלהם, או לגרום לאירוע משמעותי. למשל, חברות בורסאיות עשויות להיות נדרשות אפילו בדיווח לבורסה על "אירוע" כזה.
חשוב שהארגון יבין שהתעלמות מהבעיה גורמת לנזק לפעילות הכוללת של הארגון סביב email, כך שבפעם הבאה שתעלה אצלך השאלה למה המיילים ששלחתי מגיעים ל"דואר זבל", כדאי מאוד לנקוט פעולות מנע.
שם טוב = שֶמן טוב
החשיבות של כתובת ה-IP בשנים האחרונות לקביעת מוניטין השולח היא משמעותית, אך מאחר וכמות כתובות ה- IP היא עצומה, מומלץ לבודד משלוחים בעלי אופי שונה לתת דומיינים תחת הדומיין הראשי. לדוגמא משלוחים תפעוליים בעלי צורך להגיע לכמות מאוד גדולה של נמענים בפרק זמן מאוד קצר, לעומת משלוחים שיווקים שעדיף לעשות תחת תת דומיין נפרד או דומיין בעל שם דומה ובקצב נמוך יותר.
האם יש חשיבות למהירות המשלוח של כמויות גדולות של מיילים (מאות אלפים)?
אם זו הודעה שיש חשיבות למהירות בה היא תגיע לנמענים (לדוגמא הודעה תפעולית) סביר שנרצה לשלוח את כל ההודעות בבת אחת. ספק SMTP (ספק משלוחי מיילים) מתקדם יחלק משלוח גדול למנות ואחרי משלוח המנה הראשונה יקבל מספקיות המייל הגדולות אינדיקציות לגבי המיילים החוזרים, דבר שיאפשר לו לשנות את קצב המשלוח כדי לא לפגוע במוניטין של השולח. מערכות marketing automation מתקדמות, אמורות לאפשר לכם לבחור chunk sending, כלומר לפצל דיוור למנות.
הגדרות טכניות שחובה לבצע במערכת הדיוור ובשרת ה- DNS
מבלי להיכנס כרגע למה שקורה מאחורי הקלעים, אנו לא יכולים לשלוח מיילים במערכת הדיוור אם לא ניתנו הרשאות לדומיין במערכת הדיוור על מנת לשוח בשם הדומיין.
חלק מהערכות יסתפקו ב-SPF, אבל אם מערכת הדיוור שלכם מאפשר זאת, חברו את שלושת הפרמטרים לדומיין. זה אומר שצריכה להיות לכם גישה למערכת הדיוור ול-DNS. במקרים מסוימים ה-DNS יושב אצל רשם הדומיינים שבו רשמתם את הדומיין ובמקרים אחרים הוא מנוהל בשרתי DNS חיצוניים.
SPF
פרוטוקול אימות הדומיין השולח הנקרא: SPF – Sender Policy Framework. בכל קבלה של מייל מתבצעת שאילתא שבודקת ברשומות ה-DNS של המתחם (דומיין) השולח על מנת לוודא שהמייל המתקבל מגיע משרת המורשה לשלוח בשם הדומיין.
DKIM
פרוטוקול אימות הדומיין השולח נוסף, חדש יותר, הנקרא DomainKeys Identified Mail – DKIM שמשמש להצפנת חלק מהמייל בעת השליחה באמצעות מפתחות הצפנה פרטי וציבורי. השרת המקבל מבצע שאילתא בכל קבלת אימייל לרומות ה-DNS של הדומיין, על מנת לקבל את מפתח ההצפנה הציבורי באמצעותו הוא מפענח את החלק המוצפן בהודעה ומשווה אותו לחלק הגלוי שבהודעת המייל. אם התוכן זהה, זיהוי השולח הצליח והוא מתקבל כמייל לגיטימי. זה לא אומר שהמייל יגיע ל-Inbox, אך זה משפר את הסיכוי שהוא לא יחסם על ניסיון Phishing ויסמן את השולח ככזה.
DMARC
פרוטוקול DMARC – Domain-based Message Authentication, Reporting and Conformance הוא פרוטוקול שניתן ליישם לאחר שהוטמעו פרוטוקולי SPF ו- DKIM (רצוי להטמיע את שניהם לפני הטמעת DMARC), על מנת להורות לשרת מקבל מה המדיניות (פוליסי) שעליו לפעול לפיה, לגבי המיילים המתקבלים במקרה של אי התאמה בפרוטוקולי האימות. כלומר DMARC מגדיר מדיניות לשרת המקבל כיצד לטפל במיילים שנראים לו כניסיונות הונאה (Spoof), למי הוא אמור לדווח עליהם ובאיזה אופן.
האם כדאי לשלוח את כל המיילים בבת אחת? (רמז: התשובה כאן במאמר)
האם חייבים כתובת IP קבועה למשלוח מיילים?
בדרך כלל כמות שמתחת לכמה עשרות אלפי מיילים בחודש יכולה להיעשות תחת IP שאינו קבוע. מעל 70-100 אלף מיילים בחודש עדיף לשלוח תחת IP קבוע או לכל הפחות להיות מסוגלים לשלוט על המוניטין שלכם בדרכים אחרות. כמובן שאחרי שיש ברשותכם IP קבוע צריך להתחיל לבנות את המוניטין שלו ולא להתחיל "להפציץ" מיילים עם IP חדש שזה עתה הוקצה לנו. לתהליך הזה קוראים "חימום" (IP warming) וזה תהליך שחייבים לנהל אותו בקפידה (בחירת קהל המטרה, משלוחים קטנים לכל דומיין, מעקב אחר פרמטרים ועוד).
אגב, אחת הטעויות הנפוצות היא לנסות לפתור בעיית deliverability על ידי החלפת כתובת IP.
מה כדאי למתחילים לעשות?
להקדיש זמן וכסף (זה לא כל כך יקר…) בטיוב נתונים ובדיקה טכנית של תקינות המיילים לפני משלוח.
לעבוד עם מומחה עבירות מיילים (mail deliverability) כמוני. בתהליך בחינה אנו בודקים פרמטרים נוספים ומבצעים אופטימיזציה של התהליך כדי לשפר את העבירות של המיילים שלכם ולשפר את הביצועים העסקיים שלכם כתוצאה מכך. אנו יכולים לסייע לכם בשיפור איכות הדאטה של נתונים נוספים ולא רק של המייל (טלפונים, כתובות, סיגמנטציה ועוד).
לאחר הבדיקה, רצוי להתחיל בקטן: למשל, לשלוח 50 מיילים ביום הראשון לדגימה מבסיס הלקוחות שלכם. לבחון לאחר המשלוח את אחוז החוזרים ואת אחוז הפתיחה. אם אחוז הפתיחה גבוה במיוחד והמסר אינו מכירתי במיוחד, אפשר לנסות להגדיל את כמות המיילים במשלוח שלמחרת, וכך הלאה. לבצע משלוחים במנות קטנות, לבדוק אחוז חוזרים ואחוזי פתיחה ולהתקדם בהתאם.
סיכום ומבט צופה לעתיד
המלחמה בספאם הולכת וגוברת בכל הערוצים. הגבלות קיימות גם על ספאם שמגיע כ- SMS והודעות קוליות מוקלטות (IVR) וגם הלקוחות בעצמם "מתחמשים" באפליקציות שיודעות לנטר תקשורת נכנסת ולהחליט אם היא מתאימה להם או לא. כיום גם שיחות טלפון לגיטימיות ממוקדים גדולים עשויות להיות מזוהות כספאם טלפוני על ידי אפליקציות זיהוי מתקשר.
המייל הוא ערוץ תקשורת מאוד משמעותי עבור ארגונים. בהיותו ערוץ זול ועשיר מבחינת התכנים שניתן להעביר בו הוא ימשיך להיות דומיננטי בתמהיל הערוצים (omnichannel).
כדאי לדעת: כ- 33% מכתובת המייל בעולם הופכות ללא עדכניות (מקור: KissMetrics).
חשוב שארגונים יפנימו שהכלים שמפעילות ספקיות המייל ילכו ויהיו מתוחכמים וכוללים שימוש ב-AI ולמידת מכונה כדי להחליט מה לגיטימי ומה ספאם.
על ידי ביצוע פעולות פשוטות, חלקן טכניות וחלקן פרואקטיביות ארגונים יכולים לשפר את המוניטין שלהם ולהשפיע על כלל ביצועי המייל של הארגון.
זקוקים לעזרה בנושא? מוזמנים להתייעץ איתי. אני נותן 1/2 שעת ייעוץ לכל המעוניינ.ת.
רוצים להתייעץ איתי לגבי שיפור האימייל מרקטינג שלכם?
שיתוף
אודות המחבר
סלע יֹפֶה
מלווה עסקים בארץ ובעולם בפעילות אימייל מרקטינג ומסייע בשיפור עבירוּת אימיילים (email deliverability) כדי שאימיילים שעסקים שולחים יגיעו ל-Inbox ולא אל ה-Spam.
מסייע לעסקים למכור יותר ולחסוך בהוצאות תפעול באמצעות שיפור איכות הנתונים (data quality).
מנכ"ל חברת דאטה מדיה ועורך שותף של הבלוג והפודקאסט crm.buzz