איקומרס שובר שיאים הודות למשבר הקורונה. הקורונה האיצה וקיצרה תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית. מהן המגמות הבולטות שהואצו בזכות הקורונה בעולם ה-ecommerce, הריטייל והאימייל מרקטינג, שילוו אותנו ב-2021 ואילך?
האזנה לפודקאסט
תוכן עניינים
למרות שהחיסון כבר כאן, חזרה לשיגרה כנראה לא תהיה לפני 2024 כך העריך פרופ’ ניקולס כריסטאקיס, רופא וסוציולוג בעל שם מאוניברסיטת ייל (ראו הרחבה למטה). התחזית שלו אפילו מעט יותר אופטימית מזו של פירמת הייעוץ מקינזי שלהערכתה ההתאוששות עשויה לקחת גם חמש שנים. כמובן שלענפים מסוימים ולמדינות מסוימות יש יתרונות, חסרונות ומאפיינים יחודיים שישפיעו על קצב יציאתן מהמשבר.
משמעות הדבר היא שצמד המילים “עסקים כרגיל” או “חזרה לשגרה” מקבלים משמעות אחרת. איטית יותר. רבים מסכימים כי שנת 2021 צפויה להיות שנה של התאוששות, שנה של החלמה, שנה בה מדינות, חברות ואנשים יעשו גישושים זהירים בדרך איטית לשיקום הכלכלה, הגוף והנפש.
נקודת המפנה
בספרו The Tipping Point (נקודת המפנה) הסופר מלקולם גלדוול (Malcolm Gladwell) חקר איך נוצרות מגפות. לא רק מגיפות כמו שפעת וקורונה, אלא גם מגפות שיווקיות, התפתחות של טרנדים אופנתיים, שינויים חברתיים ואחרים.
שינויים (טובים או רעים) יכולים להתחולל הודות לקומץ אנשים בעלי תכונות או פרופיל התנהגותי-חברתי ספציפי, עד ל”נקודת המפנה” שגורמת לאותו ניצוץ שמצית את השינוי וגורם לו להתפשט כמו אש בשדה קוצים. את כל זה הוא כתב הרבה לפני מהפכת הרשתות החברתיות שמעצימות ומקצרות אותן התנהגויות כיום.
ישראל התברכה בתנאים אידאליים להשתלטות מהירה על מגפת הקורנה. מערכת בריאות מעולה (ישראל היתה שדה ניסוי בגלל יכולת הדיווח מהשטח המצוינת של קופות החולים. ראו הרחבה למטה), יכולות לוגיסטיות משובחות. ארץ קטנה (עם שפם) שאפשר לסגור את התנועה אליה וממנה ממדינות אחרות בקלות יחסית.
אך בשל האופי בהתפשטותן של מגפות, היתרון הזה בטל בשישים כשנוצרה נקודת מפנה בהתנהגות האוכלוסייה: חוסר משמעת וזלזול של אנשים בהנחיות הפשוטות – כולל דוגמא אישית רעה של נבחרי ציבור – הפכה חלקים גדולים של הציבור שהיה ממושמע בסגר הראשון, לציבור מתמרד בסגר השלישי, התנהגות זו היא האיטה את מיתון עקומות ההדבקות.
נקודת המפנה הקמעונאית
שינויים מתרחשים כאשר האיזון מופר ומסה קריטית מסוימת עוברת את נקודת המפנה. כך קורה גם בטרנספורמציה הדיגיטלית המאסיבית שעסקים וחברות מאמצים על מנת להמשיך לתפקד ולהקטין את הפגיעה בעסקיהם הפיזיים.
השינוי היה כה דרמטי: ב-8 שבועות בלבד האיקומרס נתן קפיצה של למעלה מעשור! ראו גרף בהמשך.
עסקים רבים גילו שאתר איקומרס מרחיב את העסקים שלהם מהעסק הביתי או הפינתי, לנוכחות ארצית ואפילו גלובלית (Local > National > Global).
משבר הקורונה קיצר תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, האיץ מעבר של עסקים ללא נוכחות קודמת באונליין לפתח אתרי ecommerce ודרבן עסקים עם נוכחות קיימת באונליין לשפר את הכלים, הידע והיכולות שלהם באונליין.
גם הלקוחות הסתגלו לשינויים ורבים מהם עברו התנסות ראשונה ברכישה אונליין. שינויים אלה משפיעים על הרגלי הצריכה שלהם מעתה ועד עולם.
המגמות שהעתיד צופן לנו משלבות שלושה מעמודי הבניין בהן עוסק הבלוג שלנו: דאטה, חווית לקוח ואימייל מרקטינג.
פופ אפ דה ווליום
עבור עסקים רבים איסור ההתקהלות במרחבים סגורים הוביל לגסיסה איטית או למכת מוות. רבים מהם עסקי מזון ואירועים. עבור עסקים עם כיסים עמוקים זה הוביל להתנסות בחשיבה “מחוץ לקופסא” ובמקרה זה מחוץ לקניון, ולעשות שינוי בייעוד של חנויות שניתן היה לראות רק בקניונים. חנויות דגל “יצאו” אל המרחב האורבני ופתחו חנויות רחוב, חנויות במודל pop-up, “חנויות ראווה” שתומכות במכירה אונליין (בסיוע AR-Augmented Reality), משמשות כנקודות איסוף ושירות.
מגמה נוספת היא שעסקים עם נוכחות מובהקת באונליין פותחים כעת נוכחות פיזית וניתן גם לראות שיתופי פעולה בין מותגים שונים סביב חנויות פופאפ.
ריטייל ללא מגע
על מנת לגשר על חווית הרכישה הפיזית שמתנהגת אחרת לגמרי באונליין, קמעונאים מנסים לגשר על הפערים עם טכנולוגיות ללא מגע שמנסות לפצות על חווית קניה פיזית כגון מישוש, מדידה ולפצות על העדר קנייה אימפולסיבית שמאפיינת קניה בחנות באמצעות שיטוט העיניים. חלק מהגישור בא לידי ביטוי באמצעות הדגמה ויזואלית באמצעות טכנולוגיות XR (Extended Reality) המשלבות AR עם VR (Virtual Reality).
אונליין ואופליין במיקס
טכנולוגיות XR שהזכרתי קודם יבואו לידי ביטוי גם במודל נוסף של חנויות ללא מוכרנים. אחת המפורסמות היא Amazon GO, חנות ללא מוכרנים או קופות. בעתיד סביר שנראה רובוטים סייענים בתוך חנויות.
עוד מגמה שהתחילה בניסיונות עוד טרום הקורונה ותתגבר גם בלי קשר אליה, היא משלוחים אוטונומיים באמצעות רובוטים ורחפנים.
השימושים של המרחב הקמעונאי יהיו יעילים יותר ויתנו מענה לרצונות הצרכנים. אחד השימושים הוא קניה אונליין ואיסוף בנקודת מכירה (BOPIS – Buy Online and Pick up In Store).
תחרות ישראלית מול ענקי ה-ecommerce מחו”ל
צמצום תנועת המטוסים הובילה לעצירה או לצמצום משלוחים מאתרי סחר מחו”ל ואפשרה לאתרי איקומרס מקומיים ליהנות מתור הזהב שלהם. אתרי איקומרס ישראלים שרוצים להיות רלוונטיים חייבים לתת חוויה טובה יותר מאתרי סחר ענקיים מחו”ל. זה יכול להתבטא במחירי שוק סבירים, שירות לקוחות מעולה (ע”ע זאפוס), חווית לקוח מעולה מקצה לקצה, כזו שתדביק את מסע הלקוח השבור שיכול להיות שכיח באתרים בחו”ל. דווקא עכשיו יכול להיות יתרון לקמעונאי איקומרס מקומיים להתחרות על ליבו של הלקוח בשירות מעולה, חוויות לקוח מדהימה ומסע לקוח שמתקתק מקצה לקצה, הכולל טיפול יעיל ואדיב בתקלות, החזרות ובעיות אחרות שטבעי שיהיו.
ערוץ הקניות
המסך הגדול (הטלוויזיה) נהדר בלייצר עבורנו חווית והוא עומד להיות זירת מסחר חדשה ומרתקת. למרות שהרעיון הזה קיים על הנייר עוד משנות השמונים, כעת גם הטכנולוגיה בשלה לדבר הבא המשלב פרסום, חווית קנייה (שכל כך חסרה עכשיו), המון דאטה ומסחר מקוון.
מה ש”שאזאם” עשה לזיהוי שירים, הולך לקרות עכשיו בטלוויזיה. דמיינו לכם שאתם רואים סרט או סידרה בנטפליקס וממש בא לכם לקנות את השמלה המדהימה שלובשת השחקנית הראשית. נגמרו הניחושים ושעות של חיפושים ברשת. לחיצה על השלט ויופיעו לכם הפריטים לקניה שמופיעים בסצנה שאתם צופים בה, בהינף סלולר קצר אתם סורקים את המסך. “מדידה” והתאמת צבעים ומידות עם AR, קליק פה וקליק שם והמוצר בדרך אליכם.
זה לא יעצור פה. הטכנולוגיה בשלה לשילוב של סרט מצולם עם מציאות רבודה בה ישולבו פריטים (כמו במסך ירוק) בגוף הסרט במוצרים שאתם תעדיפו לקנות. כלומר גיבורי הסרט או הסדרה שאתם צופים בה ישתמשו במותגים שאתם תעדיפו לקנות. נשמע קריפי?
אמזון, עם ערוץ הסטרימינג שלה “פריים” נראית כמי שהכי מוכנה למשחק הזה, אך כל ערוצי התוכן והסטימינג ירצו להשתתף בחגיגה ובשנים הבאות חלק גדול מהסחר המקוון יתחיל במסך הטלוויזיה ובמשחקי המחשב.
Direct To Consumers – DTC
מגמת ה-DTC התחילה לבצבץ בעדינות ובזהירות הרבה טרום הקורנה בקרב חברות יצרניות או יבואניות בעיקר של מזון. מגמה זו תמשיך לצבור תאוצה כשיצרנים שעד עתה לא היה להם קשר ישיר עם צרכני קצה יתאימו מוצרים וחבילות מוצרים ללקוחות קצה, ככל שניתן מבלי “לדרוך” לקמעונאיות על האצבעות.
תפישת ה-CRM (סוף סוף) מקבלת מקום חשוב
כשלקוח מבצע את הקניה הראשונה זו תחילתה של ידידות נפלאה בין לקוחות לעסקים. בפרט באונליין זו יכולה להיות תחילתה של מערכת יחסים עסקית ארוכת טווח. בתנאי שהעסקים ישימו דגש על לקוחות קיימים.
אני מניח שאני לא מחדש לאף אחד כי לרכוש לקוח חדש יקר פי 6-10 מאשר לשמר וטפח מערכת יחסית עם לקוח קיים.
אם ללמוד מענקית האיקומרס אמזון, מערכת היחסית הרווחית שהיא מייצרת עם לקוחותיה לאורך מחזור חיי הלקוח היא זו שחשובה לה ולאו דווקא הקנייה הראשונה.
נ.ב: גמישות קניה
אופס. נזכרתי בדבר… לא מזמן קמעונאי מסוים הפסיד אותי כלקוח כשלא יכולתי לשנות הזמנה שביצעתי, רציתי להוסיף להזמנה מוצרים נוספים אחרי ביצוע הקנייה. היה יותר נוח לבטל את ההזמנה ולנסות להזמין שוב. אך הניסיון להזמין שנית לא היה מוצלח. מערכת המלאי לא מסונכרנת כמו שצריך עם ההזמנות וכך נוצר כביכול חוסר במלאי של המוצרים שרציתי להזמין, כשרק דקה קודם לכן “החזרתי” אותם לחנות כשביטלתי את ההזמנה. בסוף את הרכישה ביצעתי באתר אחר.
כולנו בני אדם ולפעמים אחרי שכבר ביצענו הזמנה, חויבנו וקיבלנו במייל אישור הזמנה, נזכרנו בדבר מה ששכחנו ואנחנו רוצים לבצע שינויים בהזמנה. באתרי סחר רבים מחו”ל אפשר לערוך שינויים בהזמנה במשך כמה שעות עד מועד הטיפול בהזמנה. זה מאפשר לנו לערוך שינויים או להוסיף דברים ששכחנו וזה נוח ומשתלם ללקוחות ולקמעונאים גם יחד.
Mobile First?
אם תבדקו מהם מקורות התנועה אל האתר שלכם סביר שתראו שכמחצית מהתנועה מגיעה מגולשים במובייל (פחות או יותר וכמובן תלוי בכל עסק ועסק). בהתאמה הסמארטפון הופך למכשיר שיותר ויותר קניות נעשות באמצעותו. זה אומר לפתח גישת mobile first בפיתוח אתרים והתאמת חנויות לקניה נוחה במובייל.
זה אומר שיותר חיפושים נעשים בנייד ובאופן דומה, כמחצית מהלקוחות שלכם יפתחו אימיילים מכם בטלפון הנייד שלהם. לכן כדאי לבדוק את הנראות של האימיילים שלכם במכשירים ניידים שונים. כלומר איך האימייל “יורד” (rendered) אל המכשיר הנייד. במערכות דיוור מסוימות ניתן לקבל סימולציה של התצוגה במכשירי קצה שונים וישנם שירותים חיצוניים שמאפשרים לבדוק זאת לפני משלוח קמפיין.
קניות באמצעות קול
שיחה טבעית היא “ממשק המשתמש” הכי טבעי עבורנו, גם עבור פעולות כגון חיפוש ברשת. ההערכה שנעשתה ב-2019 היא כי ב-2020 כ-50% מהחיפושים באנגלית ברשת יהיו קוליים וכ- 30% מהחיפושים יבוצעו ממכשירים ללא מסך, כלומר מרמקולים חכמים.
ההערכה היא כי עד 2022 כ- 18% מהרכישות ברשת יבוצעו קולית. אחוז החדירה של רמקולים חכמים בארה”ב צפוי לקפוץ מ- 18% אחוזים ב-2018 ל- 55% ב- 2022. הקול יעשה עבורנו הכול, גם חיפושים ברשת, קניות שיבוצעו באמצעות פקודות קוליות וגם ניהול של סידורים ותיאומים שונים.
העוזרות הקוליות מסוגלות להקריא לנו את האימיילים וההודעות הכתובות האחרות ואנחנו יכולים להשיב למיילים ולהודעות באמצעות קולנו (עדיין לא עובד כל כך בעברית).
ראו הרחבה במאמר נפרד בנושא.
כשהמקרר מזמין את עצמו לבירה
מגמת סחר מקוון נוספת שתמשיך לצבור תאוצה בשנים הקרובות היא מסחר בין “דברים” (iOT). מסחר שיתקיים ללא מגע יד אדם וללא התערבות אנשים בתהליך כך שהוא משיג גם מטרה של ריחוק חברתי וגם נעשה ללא צורך בהתערבות אנושית.
במחקר שפרסמה חברת המחקר גרטנר בשנת 2017, העריכו שב-2020, כ- 5% מהמסחר יבוצע על ידי “דברים” (things) ולא על ידי צרכנים בשר ודם. כלומר רכיבים או רשתות של רכיבים שיבצעו רכישות אונליין ולא אנשים.
מדפסות שיזמינו בעצמן דיו אחרי שיבצעו שופינג בין אתרי סחר מקוון שונים ומקררים שיזמינו מצרכים הביתה בהתאם לתאריכי תפוגה ומתכונים שבני המשפחה חיפשו.
ראו הרחבה במאמר נפרד בנושא
קניות ברשתות חברתיות
כמו פינקי והמוח (שעשו קאמבק אחרי עשרים שנה מחוץ למסך), פייסבוק, שהיא גם הבעלים של Instagram ו-WhatsApp, רוצה להשתלט על העולם ועל העסקים של כולם.
בדרך היא מתנהגת כמו פיל בחנות חרסינה וחוסמת חשבונות פרסום של לקוחות וסוכנויות פרסום תוך גרימת נזק בלתי הפיך, בלי להסביר מדוע ובלי אפשרות לערער. ההתנהלות הברוטלית שלה יכולה להוות רמז לעתיד לכל עסק שחושב לשים “את כל הביצים” בפלטפורמות הנוספות שפייסבוק רוצה להציע לעסקים: חנות מקוונת, מערכת דיוור ואפילו שירותי אירוח אתרים. כשאתה המוצר, ככה זה נגמר.
ראו הרחבה במאמר נפרד בנושא
אימייל שובר שיאים
לא ניתן לדמיין סחר מקוון ללא אימייל.
פעילות ecommerce נשענת על אימייל ולאימייל ישנם תפקידים רבים בשרשרת הערך שבין לקוחות לסחר מקוון. אימיילים טרנזקציוניים לאישור הזמנה, עדכונים ואינטראקציה עם הלקוחות לגבי מועד ומיקום האספקה וגם תקשורת עם לקוחות אחרי האספקה. אימיילים אוטומטיים (אוטומציות) תזכורות לנטישת סל, מיילים שיווקיים ועוד.
בעקבות משבר הקורונה ב-2020 נשלחו הרבה הרבה יותר אימיילים. המשבר השפיע גם על מעורבות הלקוחות עם האימיילים שהם מקבלים, כשערוץ האימייל נחשב בעיניהם כערוץ אמין.
חווית לקוח (CX) גם באימייל
אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. חווית לקוח שלא מקפידה על הפרטים הקטנים יכולה למחוק כהרף עין את כל המאמץ שהושקע בלקוח. חווית לקוח טובה יכולה לבוא לידי ביטוי גם בתקשורת עם הלקוח בערוץ המייל באמצעות הסרת חסמים, טון כתיבה אישי, אמפתיה, שימוש נכון בדאטה ליצירת פרסונליזציה. המשך בקישורים חיוניים כגון FAQ, צ’אט עם שירות, עדכונים לגבי צפי למשלוח ועוד, אשר יקלו על הלקוחות להתמצא ולהיות בקשר דו כיווני עם החברה לאחר הקניה. כדאי שיהיה קל ללקוחות לחפש בתכנת האימייל שלהם מיילים מכם.
ראו הרחבה במאמר נפרד בנושא
אימיילים דינאמיים
טכנולוגיה חדשה שנקראת AMP שנמצאת בחיתוליה עתידה להביא כמה עדכונים מסעירים לעולם האימייל מרקטינג. AMP (AMPHTML – Accelerated Mobile Pages) נועדה ליצור חווית משתמש מעולה באתרי אינטרנט מהירים שיטענו מיידית, תאפשר יצירת Stories עשירים במיוחד ופרסומות אינטראקטיביות וגם מביאה בשורה לעולם האימייל: חווית inbox עשירה ודינמית, אפשרות להשלמת פעולה בתוך המייל מבלי להקליק על קישור, הצגת תוכן דינאמי בתוך האימייל ממקורות מידע שונים ועוד.
ראו הרחבה במאמר נפרד בנושא
אימיילים טקסטואליים
לצד אימייל בעלי תוכן עשיר ודינאמי, דווקא בהפוך על הפוך, אימייל טקסטואליים, ללא תמונות, שנראים כמו אימייל שאנשים שולחים אחד אל השני מאפשרים להשיג תוצאות טובות מבחינת עבירות ואחוזי פתיחה.
אציין כי אימיילים טקסטואליים אינם כוללים תמונות ולכן גם tracking pixel שבאמצעותו עוקבים אחרי פתיחה של מיילים לא יהיה פעיל במייל טקסטואלי.
הערה: מיילים הכוללים תמונות שנמענים קיבלו וצפו בהם, אך לא הורידו תמונות (ב-Outlook למשל) לא ירשמו כפתיחה במערכת הדיוור.
ועוד טיפ קטן: בכל קמפיין הכולל תמונות, צריך לבדוק ולעצב את הגירסה הטקסטואלית של המייל.
אימיילים טרנזקציוניים
אין דבר יותר מתסכל מאימייל תפעולי (למשל דיוור נטישת סל קניות, או אישור קנייה) שלא הגיע אל הנמען. אימיילים תפעוליים צריכים להגיע מהר אל ה-Inbox. לכן, דיוורים טרנזקציונים צריך לבצע מכתובת מייל נפרדת (מ-sub-domain נפרד מה-domain הראשי או מ-domain אחר של הארגון) ומכתובת IP נפרדת.
מיילים תפעוליים וטרנזקציונים צפויים לקבל רמת engagement גבוה כי הלקוחות מחכים להם (אישור קנייה, עדכונים לגבי הקנייה, עדכונים לגבי המשלוח וכו’).
ישנן מערכות דיוור שמבצעות הפרדת דיוורים תפעוליים מדיוורים שיווקים וכך מאפשרות לעבוד עם מערכת דיוור אחת גם לצרכים התפעוליים וגם לשיווקים.
מערכת דיוור המותאמת ל-ecommerce תשמור על ה-reputation של המדוור ותגביל את כמות הדיוורים הטרנזקציוניים (Quota) בצורה דינאמית.
ראו הרחבה במאמר נפרד בנושא
יותר אוטומציה שיווקית (אבל עם ידיים על ההגה)
אוטומציה שיווקית יכולה לפשט תהליכים שיווקים מורכבים המלווים את הלקוח לאורך “מסע הלקוח” במעיין דיאלוג המתבסס על תזמון ופעולות שהתרחשו מצידו של הלקוח. חלק ממערכות האוטומציה השיווקית (Marketing Automation) “מסמנות” (צובעות) את הלקוח בשלב שהוא עוד לא מזוהה (אין לנו את פרטי הקשר שלו).
לדוגמא: לקוח פוטנציאלי מגיע למאמר בבלוג וקורא תוכן. בשלב זה הוא “מסומן” במערכת האוטומציה וניתן להפעיל תהליכים באתר שינסו להמיר אותו. בשלב זה אפשר לטרגט אותו (על ידי סימון אחר שגוגל מצמיד לליד) באמצעות מודעות ממומנות ולנסות להחזיר אותו לאתר. בפעם הבאה שיגיע לאתר, אפשר להציג לו תוכן אחר שמתבסס על התנהגות קודמת שלו וכו’ וכו’ כיד הדימיון הטובה.
כיום, במכירה שתתרחש אופליין 70% ויותר מהחלטות הקניה שלנו מתרחשות בשלב לטנטי (סמוי) ללא תיווך איש מכירות ומבלי שיזמו פניה לחברה. קניה שתתרחש אונליין יכולה לקרות גם 100% ללא מעורבות החברה או המותג. זה מחזק את הצורך בשימוש בתהליכי אוטומציה שיווקית שתתמוך את תהליך החיפוש, הנגשת התוכן וקבלת ההחלטות של הלקוח.
מייל מאוטומציה שיווקית הוא מייל טרנזקציוני ולכן כדאי לבחור במערכת דיוור שמפרידה את המיילים הטרנזקציוניים מהמיילים השיווקים.
ראו הרחבה במאמר נפרד בנושא
שפה אחידה
לאחרונה גילו המשווקים ישראלים את נפלאות ה-דרופשיפינג (drop-shipping): חנויות איקומרס שמציעות מוצרים שאינם בבעלותם. אותם אתרי איקומרס אינם מחזיקים מחסנים ואינם מנהלים שום מלאי. הם קולטים הזמנות שמתקבלות בחנות שלהם ולמעשה מעבירות ליצרן או הסוחר בחו”ל, את פרטי המזמינים. ההזמנות ישלחו ישירות ללקוחות על ידי אותם יצרנים או סוחרים.
כאן עולה צורך בתרגום שמות הלקוחות מעברית לאנגלית, תקנון וטיוב הכתובת שהתקבלה מהלקוח בעברית לכתובת באנגלית כולל מיקוד ותקנון הטלפון של הלקוח לתקן בינלאומי, על מנת שהדיוור שיוצא מחו”ל יוכן להגיע בבטחה ליעד בארץ.
לאחרונה סייענו לכמה לקוחות כאלה בתהליך אוטומטי לתרגום וטיוב נתוני הלקוחות לצורך ביצוע דרופשיפינג ומעבר בין מערכות דיוור.
email deliverability
“עבירוּת מיילים” נשמע אולי כמושג טכנולוגי משעמם שלרוב מתויק תחת “מערכת הדיוור שלנו עושה את כל זה.”
אבל היא לא. מערכת הדיוור תעמיד לרשותכם כלים כדי לשלוח את הדיוורים שלכם.
כפי שהסברתי, מערכות דיוור מסוימות כלל לא מתאימות לעולם ה-ecommerce ואחרות מותאמת באופן חלקי (חיבור לאתר סחר בלבד), אך לא מבצעות הפרדת מיילים שיווקיים וטרנזקציוניים.
ראו הרחבה במאמר נפרד בנושא וגם כאן וכאן
אם נותרתם עם שאלות אשמח לסייע פרטנית.
אני סלע יפה, מומחה אימייל מרקטינג ועבירוּת אימיילים. כשיהיה לך רצון לשפר את ביצועי האימייל מרקטינג שלך, כך אוכל לעזור לך: אני מזמין אותך לפגישת יעוץ ראשונית של 1/2 שעה ללא עלות בנושא עבירוּת אימיילים ואסטרטגיית אימייל מרקטינג. book a 1/2 email deliverability discovery call.
לקריאה נוספת
חזרה לשיגרה, רק ב-2024, מגזין כלכליסט
למה באמת החיסונים הגיעו כל כך מהר לישראל, דה מרקר
כך הפכה ישראל ל”מדינת החלומות” של חיסוני הקורונה, גלובס
כתבה על תופעת חנויות פופ, דה מרקר
כתבה על חנויות פופ, כלכליסט
כתבה על חנויות פופ, ישראל היום
הקניונים מסרבים להיענות להוראות הסגר, דה מרקר
מגמות איקומרס Forbes
פייסבוק סוגרת חשבונות פרסום בלי אפשרות לערער, דה מרקר
דרופשיפינג מה זה, ויקפדיה
עתיד הפרסום בטלוויזיה, FastCompany
Sella Yoffe
Email Deliverability & Email Marketing Expert
working with global email senders, startups, and ESPs to improve their deliverability and email authentication
Podcast host & Blogger @ CRM.BUZZ & EmailGeeks.Show
