השיווק מת. המושג "שיווק" הושמע לראשונה לפני יותר ממאה שנה. אך השיווק מת כל 2-3 עשורים, "פושט את עורו" ולובש צורה חדשה. סימנים מראים כי אנו כרגע בעיצומו של תהליך כזה, לקראת לידתו של שיווק חדש.
תוכן עניינים
האזנה לפודקאסט
פודקאסט ובלוג העוסקים בנושאי שיווק, דאטה, אימייל מרקטינג, ניהול קשרי לקוחות, חווית לקוח, שימור לקוחות.
אחד הנושאים המרכזיים בהם הפודקאסט והבלוג עוסקים הוא אימייל מרקטינג ועבירות אימיילים (email deliverability).
למרות שאימייל מרקטינג אינה המצאה חדשה, עסקים עושים טעויות רבות ביישומו וכך מפספסים הזדמנות עסקית אדירה.
הדעה הרווחת בקרב מדוורים היא שמערכת הדיוור אחראית על עבירוּת האימיילים (email deliverability).
הצרה עם בעיות עבירוּת שהן אינן פצע מדמם ומה שלא רואים אולי לא כואב… מאחר ואין במערכות דיוור סטטיסטיקה לגבי עבירוּת (deliverability), מאוד שכיח שבעיות העבירוּת הקיימות סמויות מהעין.
אך בעיות עבירוּת, גם אם אינן נראות לעין בצבע אדום מדם, צריכות לגרום לאפקט כזה אצל עסקים מאחר והן גורמות להם לדמם כסף מבלי שהן מודעים לכך שיש להם בעיה.
אומרים ש“דאטה הוא הנפט החדש. עכשיו כשדאטה היא ה”דבר” והדלק שיניע עסקים מודרניים, אנו שואפים לדבר על הצד הפחות זוהר של הדאטה. ארגונים מפסידים הון עתק כתוצאה מבעיות בדאטה. בעיות אלה כוללות בין השאר ירידה בשביעות רצון לקוחות, נטישת לקוחות, כישלון בפרויקטים שאפתניים מבוססי דאטה כגון למידת מכונה ובינה מלאכותית, כישלון בהטמעת מערכות מידע ארגוניות, בעיות בשרשרת האספקה, ניהול ביקושים, עצירת תהליכי יצור ועוד. רוב הבעיות הללו אינן מיוחסות כקשורות לבעיות בדאטה ואינן זוכות לטיפול כלל. אנו שואפים להעלות את הנושא על סדר היום של מקבלי החלטות וכל מי שעוסק או משתמש בדאטה ולעורר דיון בנושא.
אנו שואפים להיות מקור ההשראה בישראל למשתמשי הדאטה ולסובלים מבעיות הדאטה ולהיות מקור אינפורמטיבי מקצועי שיסייע לכל המעוניין, להתעדכן בחידושים, טכנולוגיות, תפישות ושיטות עבודה מומלצות. לא ניתן להיות ארגון “דאטה-דריבן” ללא מתן דגש חזק על איכות הדאטה. לא ניתן ליצור חווית לקוח שלמה ומלאה ללא שימוש בדאטה איכותית. לא ניתן לבצע מהפכה בתהליכי היצור האוטומטי מעולם ה-Industry 4.0 ללא טיפול בדאטה.
a blog and a podcast (in Hebrew) about marketing, data, email marketing, customer experience (CX), customer relation management (CRM), data quality, technologies, and more.
השיווק מת. מאז המושג “שיווק” הושמע לראשונה לפני יותר ממאה שנה, השיווק מת כל 2-3 עשורים, “פושט את עורו” ולובש צורה חדשה. סימנים מראים כי אנו בעיצומו של תהליך לקראת לידתו של שיווק חדש.
מלבד חוסר היעילות בהפעלת מערכי שיווק, פרסום, אסטרטגיה, תקציבים ועוד – כל זאת על מנת להשיג מכירה שבמקרים רבים תהיה חד-פעמית או שלא תשמר את הלקוח לאורך זמן, המשמעות היא הפסד כספי. העלות לרכישת לקוח יקרה פי 7 ויותר משימור לקוח קיים. כמו כן, הסיכוי למכור ללקוח קיים הוא 70%-60% ואילו הסיכוי למכור ללקוח פוטנציאלי חדש הוא 20%-5% בלבד.
לקריאת המאמר: https://crm.buzz/killing-marketing/
See omnystudio.com/listener for privacy information.
השיווק מת?
הפרסום בפייסבוק כבר לא עובד זועקת הכותרת. ארגונים עסוקים ב- pissing contest בניסיון לבלוט מעל המתחרים ונאמנות לקוחות מעולם לא הייתה בשפל כה גדול. ארגונים אחוזי תזזית במאמץ סיזיפי להזין את מפלצת המכירות (Feed The Beast) במטרה להשיג עוד ועוד קונים (קנו פעם אחת), במקרים רבים תוך ויתור על הסיכוי לרכוש לקוחות (קונים חוזרים ונשנים לאורך זמן).
מלבד חוסר היעילות בהפעלת מערכי שיווק, פרסום, אסטרטגיה, תקציבים ועוד – כל זאת על מנת להשיג מכירה שבמקרים רבים תהיה חד-פעמית או שלא תשמר את הלקוח לאורך זמן, המשמעות היא הפסד כספי. היחס בין עלות רכישת לקוח חדש לבין העלות ל”תחזוקת” (שימור) לקוח קיים הוא פי כמה וכמה לטובת השימור. כלומר כדאי להשקיע הרבה יותר בבניית מערכת יחסים תועלתית לארגון עם לקוחות קיימים. זה לא אומר שצריך לפסיק לרכוש לקוחות חדשים, אלא הבלאנס בין הרכישה לתחזוקה צריך לקבל תשומת לב אחרת.
מסתבר שיותר קל גם לעשות עסקים עם לקוחות קיימים: הסיכוי למכור ללקוח קיים הוא 70%-60% ואילו הסיכוי למכור ללקוח פוטנציאלי חדש הוא 20%-5% בלבד.
לאחרונה אף פורסם כי ארגונים גלובליים כגון יוניליוור וקוקה-קולה ויתרו על תפקיד מנהל השיווק. האם השיווק מת?
על מנת להבין מה קרה, צריך לחזור קצת אחורה אל ההיסטוריה של השיווק.
האבולוציה של השיווק
המונח “שיווק” (Marketing) מיוחס לגרמניה סביב שנת 1600. בספרות האמריקאית הוא מופיע לראשונה רק בשנת 1881 בספרה של סלב הבישול הראשונה מָריה פֶרלואה: “המדריך לשיווק ובישול”.
בספרם “Experiences-The 7th Era Of Marketing” (המומלץ לכל העוסקים בשיווק, בחוויית לקוח ובשימור לקוחות), כותבים רוברט רוז וקרלה ג’ונסון, כי מומחים להיסטוריה של השיווק מציינים תקופות באבולוציה של השיווק שכל אחת מהן נמשכה על פני 20-30 שנה וכוללות פרקים שונים המתארים את התפתחות השינוי לאורך כל תקופה, שנמשכה עד לאבחנה כי חלו שינויים בהתנהגות הצרכנים שחייבה ארגונים להתאים את עצמם לשינוי ולתקופה חדשה באבולוציה של השיווק.
תקופות באבולוציה של השיווק:
- עידן המסחר 1850-1900
- עידן היצור 1900-1920
- עידן המכירות 1920-1940
- עידן מחלקת השיווק 1940-1960 (ע”ע מד-מן)
- עידן חברת השיווק 1960-1990
- עידן מערכות היחסים 1990-2015
- עידן ה-CX) Experiences) עידן החוויות: ???-2015
1990 עד 2015 הנחשבת ל”תקופת מערכות היחסים” שתחילה בעידן השיווק 1:1 (one to one marketing) מונח אותו טבעו דון פפרס וד”ר מרתה רוג’רס, בתחילה שנות ה-90, המשיכה בפרסונליזציה בתחילת שנות ה-2000 ומסתכמת בשנים האחרונות בעידן ה-Engagement, ה-Like וה-Friends.
אולם מתברר כי למרות השינויים הגדולים בעולמות השיווק שחלו בתקופה זו וביניהם, הסמארטפון, האינטרנט והשיווק הדיגיטלי, מה שעבד עד עכשיו, כבר לא כל כך מצליח והחל מ- 2015 ניכר שינוי נוסף (שנדון בו מיד) שמסמן את שקיעתה של “תקופת מערכות היחסים” ואת זריחתה של תקופה חדשה בתולדות השיווק.
פרופסור פיליפ קוטלר האגדי הגדיר עוד ב- 2008 את המנטרה של השיווק כ-CCDVTP כלומר ליצור, לתקשר ולספק ערך לקהל מטרה, ברֶוָוח. Create, Communicate and Deliver Value to a Target Market at a Profit
למעשה המנטרה הזו תקפה גם היום וגם בעתיד הנראה לעין. מה שהשתנה ועוד ישתנה הוא איך שאנו מתָקשרים עם לקוחות ומהו הרווח. כעת די ברור שהלקוח צריך לראות רווח לא פחות מהארגון.
איתותים המצביעים על דעיכת “תקופת מערכות היחסים”:
- דירוג הנאמנות שנותנים צרכנים בארה”ב לחברות עלה ב-1% בלבד מאז 2012 והמוכנות של צרכנים להמליץ על חברה עלה ב-2% בלבד.
- כמחצית מהאמריקאים החליפו ספק שירותים בשנה האחרונה כתוצאה משירות גרוע שניתן להם – עליה של 5% מ-2012 (מתחבר עם נתונים לגבי אחוזי הנטישה בשוק הסלולרי בישראל).
- רק 23% מהצרכנים מציין כי יש לו מערכת יחסים כלשהי עם חברות/מותגים.
- ככל שאנו נכנסים לתקופה בה הדאטה הוא הנפט החדש, מצהירים למעלה מ-75% מהצרכנים הבוגרים בארה”ב כי הם מעדיפים שהדאטה לגביהם כלל לא תיאסף על ידי ארגונים ולא יעשה בה שימוש. נתון זה משמעותי במיוחד בתקופה בה מתרחשת מהפכת פרטיות באירופה (GDPR), בארה”ב (חוק הגנת פרטיות הצרכן בקליפורניה – CCPA) ותקנות אבטחת המידע שנכנסו לתוקף בישראל במאי 2018, תחת חוק הגנת הפרטיות.
- אין יחס ישר בין כמות האינטראקציות עם צרכנים לבין עומק מערכת היחסים של ארגונים עם אותם צרכנים.
זה לא אומר ששיווק באמצעות מערכות יחסים אינו רלוונטי יותר. להיפך: יש דוגמאות מוצלחות לכך. אלא שארגונים מתחילים להבין שמאוד קשה ליצור ערך ללקוח או לפתח אצלו נאמנות סביב המוצר או השירות בלבד, אלא אם זה מתחבר לחוויה (CX = Customer Experience) לאורך כל מסע הלקוח ונקודות המגע של הלקוח עם הארגון או המותג, למשך כל “חיי הלקוח” (Live Time Value) ולא רק בשלב רכישת הלקוח. הצרכן ירצה לחוות ריגושים, להיות מיודע בשקיפות גמורה, להיות מופתע, לקבל סיוע וכל זה צריך לקרות בזמן אמת.
דאטה איכותית וטובה יותר מאפשרת יצירת חוויה פרסונאלית, אך נמצאת במסלול התנגשות עם נושא הפרטיות. האתגר הוא לנהל דאטה אודות הלקוחות, לאסוף דאטה בצורה נכונה, לא לאסוף דאטה מיותרת. להקפיד הקפדה יתרה על פרטיות ואבטחת מידע (אין יום שאין בו גילוי חדש על פרצות אבטחה בהן ארגונים, כן כן… גם ישראלים, נכשלים בהגנה הבסיסית ביותר בשמירה על נכסי המידע שלהם) ולהשתמש במידע הקיים כדי לייצר חוויה פרסונאלית, חווית שירות טובה יותר, חווית קניה טובה יותר.
השיווק מת!!! ברוכים הבאים לעידן ה-CX.BUZZ – עידן החוויות
כולם כבר יודעים לומר “חווית לקוח”. זה כבר הבאזז החדש. מעטים יודעים מה זה אומר מנקודת המבט של הלקוח. יחידי סגולה מנהלים דיאלוג ממשי עם הלקוחות שלהם במטרה כנה לשפר את חווית הלקוח ולקבל נקודות זכות בליבו של הלקוח כדי לשמר אותו ולטפח את העסקים איתו. במקרים רבים מידי ארגונים מנהלים עם לקוחות, אם בכלל קיים כזה, שיח חד-צדדי כדי לדחוף להם עוד מוצרים ושירותים, בד”כ ללא שום פרסונליזציה.
אחת החברות שמיישמת גישה CX יוצא מגדר הרגיל ועושה זאת כבר 20 שנה, היא זאפוס שהקדשנו לה מאמר נפרד.
שיתוף
אודות מחבר המאמר
סלע יֹפֶה
מלווה חברות, עסקים, סטרטאפים ומערכות דיוור בארץ ובעולם בנושא עבירוּת אימיילים (email deliverability) ואסטרטגיית אימייל מרקטינג כדי שאימיילים שעסקים שולחים יגיעו ל-Inbox ולא אל ה-Spam.
יוצר הבלוג והפודקאסט crm.buzz
