שנת 2023 היתה עבור האימייל שנה מצוינת וכל הסימנים מראים כי כוחו גובר משנה לשנה * טרנדים בשיווק ושינויים משמעותיים הצפויים ב-2024 יגבירו את כוחו ומעמדו של האימייל וצפויים להתגבר גם ב- 2025* מה שברור: מדוורים יהיו חייבים להתמקצע כדי להצליח באימייל מרקטינג.
תוכן עניינים
האזנה לפודקאסט
סבא בגוף צעיר
אימייל מרקטינג הוא הסבא של השיווק הדיגיטלי והערוץ שמספידים בכל שנה.
שנת 2023 הייתה עבור האימייל שנה מצוינת וכל הסימנים מראים כי כוחו גובר משנה לשנה. הודות לשינויים משמעותיים הצפויים ב-2024, כוחו של האימייל יעלה ויתבסס במקום גבוה עוד יותר.
לאימייל מרקטינג יש תפקיד קריטי כערוץ תקשורת אסינכרוני, לא חודרני יתר על המידה (להבדיל מהודעות פוש, וואטסאפ או SMS שיווקי למשל), אימייל הוא ערוץ המאפשר פרסונליזציה, זול ואמין.
ספקית שרתי הדיוור הגדולה SendGrid מספקת בכל שנה גרף המתאר את כמות האימיילים שנשלחו דרכה במהלך Black Friday ו-Cyber Monday. לפי דוח עדכני שפרסמה, השנה הייתה צמיחה בכמות הדיוורים של 21.69% בבלאק פריידי וצמיחה של 15.72% בדיוורים סביב סייבר מאנדיי.
כנראה שגם השנה האימייל לא ימות אלא להיפך, כוחו ומעמדו רק מתגברים ואף יגברו ב-2025.
סגירת אתרי מרקטפלייס ישראלים גדולים
בדצמבר 2023 קבוצת עזריאלי הודיעה על סגירת המרקטפלייס שלה Azrieli.com. ימים אחדים לאחר מכן מלריסון הודיעה על סגירת האתרים באליגם וגרו ובהמשך גם שופרסל הודיעה שתתמקד באונליין במזון בלבד ותסגור את פעילות הנון־פוד שלה באונליין.
הקבוצות הללו השקיעו הון רב ברכישת מיזמים, שיפורם הטכנולוגי וניסיון להפוך לשחקנים מובילים בתחום. עזריאלי ציינה בהודעה שהיא שלחה לבורסה כי: “… שוק המסחר האלקטרוני בישראל עדיין אינו מפותח דיו, עם אחוז חדירה נמוך לצד נוכחות משמעותית של אתרים גלובליים.”
עוד היא מציינת כי אתרים בינלאומיים זוכים לעדיפות על פני אתרים מקומיים. יתכן שהיא מתכוונת לפטור ממע”מ שניתן לצרכן פרטי על הזמנות מחו”ל עד לגובה של $75. פטור שכרגע (למרבה הצער) מדברים על ביטולו במהלך 2024.
משום מה עזריאלי בחרה להאשים את חוסר הצלחתה בכך ש”הרצפה עקומה”. יותר מכל אולי זה מצביע על חוסר המוכנות של מרקטפלייסים ישראליים ליצור בידול לעומת מתחריהם הבינלאומיים. אלו עסקים קמעונאים מסורתיים (Brick and mortar) שניסו לתרגם את ההצלחה שלהם באופליין גם לאונליין. הם בנו מערכים מנופחים בכוח אדם והוצאות, על בסיס עמלות נמוכות והפסידו כסף. יותר מכל הם פספסו את הבנת צרכיו של הלקוח הישראלי שיש לו היום יכולת בחירה, יכולת השוואת מחירים וחלופות בינלאומיות אטרקטיביות ויעילות. ישנן דוגמאות ישראליות מוצלחות למרקט פלייסים וזירות סחר כגון סופר פארם, KSP ועוד כמה אחרים.
סגירת המרקטפלייסים בתזמון הסמוך לסוף השנה אינו מקרי ומאפיין חברות בורסאיות שסוגרות פעילויות לקראת סוף רבעון או בסוף השנה.
ראו הרחבה בסוף המאמר “לקריאה נוספת”.
השלכות המלחמה
שורות אלו נכתבות כשמלחמת “חרבות ברזל” בעיצומה. רבים משרתים במילואים (גם אני עשיתי שני סבבי מילואים), רבבות מתנדבים במיזמים אזרחיים, כ-120 אלף מפונים מבתיהם בצפון ובדרום (דווקא העסקים בצפון סובלים כלכלית יותר מאלו בדרום), בהם גם עסקים ובעליהם. כפי שקרה בקורונה, הריחוק הפיזי הוביל לצמיחת חנויות אונליין ואתרי איקומרס כפטריות אחרי הגשם. רובן ככולן משתמשות באימייל מרקטינג לתפעול החנויות, שולחים אימיילים תפעוליים וטנזקציוניים בתהליך ההזמנות ובתהליכי שימור לקוחות, במקביל לשליחת ניוזלטרים וקמפיינים שיווקיים.
בניגוד לעבר, יצירת חנות אונליין או אתר איקומרס קלה יחסית ואינה שמורה עוד רק לעסקים בעלי כיסים עמוקים.
המלחמה יצרה אצל הצרכן הישראלי פטריוטיות ורצון עז להתגייס. חלק מההתגייסות באה לידי ביטוי בהעדפת תוצרת ישראל – “קנו כחול לבן” הפכה מסיסמה חלולה מעט, לצו השעה. חקלאות מתוצרת ישראלית גם אם היא יקרה יותר מועדפת כעת על הצרכן הישראלי וחוקק חוק סימון תוצרי חקלאות ישראלית (נקווה שזה יישאר כך אחרי המלחמה).
במקביל, חלק מהצרכנים הישראלים קראו להחרמת האתר הפופולרי “שיין” (Shein), שהיה חביב הקהל עד אז, לאחר שפורסם כי מכרו באתר דגל פלסטין ואף עשו שימוש בעטיפת החבילות בצבעים של דגל פלסטין. מהלך זה וביטול המשלוח בחינם הוביל לירידה של 61% במכירות האתר.
העדפת תוצרת ישראל ותמיכה בעסקים ישראלים בעקבות המלחמה גורמת להרים גבה אפילו עוד יותר גבוה, לגבי עיתוי מהלך סגירת המרקטפלייסים של הקמעונאיות הגדולות.
ראו הרחבה במאמר אימייל מתגייס למלחמה וגם איך להקים חנות אונליין
עבירוּת קשה יותר – ספקיות האימייל מציבות סטנדרטיים קפדניים
החל מה-1 בפברואר 2024 ספקיות האימייל Gmail ו-Yahoo התחילו להקפיד על אימות הדומיינים המדוורים (באמצעות פרוטוקולי אימות דומיין SPF, DKIM) ודורשים ממדוורים לפרסם רשומת DMARC. במקביל מדוורים נדרשים לעמוד בסף נמוך מאוד של דיווחים על ספאם על ידי משתמשים, ולאפשר לנמענים להסיר את עצמם בקלות באמצעות הקלקה על קישור “ביטול רישום” easy unsubscription.
הדרישות המחמירות ב-Gmail חלות על כל מי ששולחים מעל ל-5,000 אימיילים ביום לכתובות Gmail ואילו ב-Yahoo אין הגדרת סף ל- bulk Sender.
הדרישות החדשות רלוונטיות למדוורים רבים מאחר ואם עסק עבר ביום ספציפי סף של 5,000 אימייל אל הדומיין gmail.com@ מכל המערכות המדוורות (ולא רק ממערכת הדיוור) הוא אוטומטית יחשב bulk sender והדרישות החדשות חלות עליו.
הדרישות מבקשות ממדוורים:
- לשלוח אימיילים מדומיין מאומת באמצעות SPF או DKIM (באחריות המדוור להגדיר רשומות SPF ו-DKIM ב-DNS של הדומיין)
- לא יתאפשר יותר לדוור אמצעות מערכת דיוור מכתובת המייל הפרטית כגון מ- gmail.com@ (באחריות המדוור לעבור עם דומיין עסקי).
- לאפשר ביטול מנוי קל (Easy Unsubscription) באמצעות הקלקה על “ביטול רישום” שמופיע ליד כתובת המייל של שהשולח (מאחריות מערכת הדיוור להוסיף את הקוד המתאים ל-header).
- לשלוח אימיילים רצויים תוך שמירה על סף נמוך מאוד של דיווחים על ספאם, שבין 0.1% ל-0.3% דיווחים על ספאם על ידי משתמשים.
לא ניתן לראות את הדיווחים על ספאם מ-Gmail במערכת הדיוור אלא רק ב-Postmaster Tools (באחריות המדוור להוסיף קוד ל-DNS ולהתחיל לנטר את הנתונים ב-Google Postmaster). - לפרסם DMARC Policy גם היא p=none (באחריות המדוור להוסיף רשומה מתאימה ל-DNS. רצוי להטמיע עם כלי מתאים).
ראו הרחבה במאמר על הדרישות החדשות של Gmail.
ראו הרחבה בסדרת מאמרים על אימות דומיינים במערכות דיוור
Trust = BIMI and Gmail Blue
ערוץ האימייל התפתח להיות ערוץ בטוח ו-trusted בקרב לקוחות. בין השאר הודות לפרוטוקולים לאימות הדומיין השולח. החשיבות של יצירת אותו trust תמשיך להיות חשובה ומותגים ירצו לבלוט מעל מותגים אחרים ולהרוויח נקודות בתחרות על תשומת הלב של הלקוחות.
פרוטוקול BIMI מאפשר למותגים להציג את הלוגו שלהם בתיבות המייל של נמענים ובשנה שעברה גוגל התחילה להציג וי כחול ליד הלוגו (BIMI) שמאמת כי הדומיין והלוגו שייכים למותג מאומת. האימות אינו תלוי בגוגל אלא היא מסתמכת על ארבעת הפרוטוקולים שקשורים ביניהם ביחסי גומלין.
SPF ו-DKIM הם הפרוטוקולים לאימות הדומיין, DMARC רוכב מעליהם ונותן להם משמעות פר שולח (Authenticated / Aligned), BIMI שרוכב על שלושת האחרונים ובתנאי שהמדוור ב-DMARC Policy במצב אכיפה.
בספקיות אימייל כגון Gmail הצגת הלוגו תתאפשר רק למותגים שעברו אימות VMC (דורש סימן מסחרי רשום על הלוגו באחת מהמדינות המוכרות על ידי ה-VMC (רישום סימן מסחרי מחוץ לישראל) ותשלום עבור התעודה (כ-1,500 דולר בשנה).
כשלב ראשון, מותגים נדרשים לבצע אימות של הדומיין השולח בפרוטוקולי SPF ו-DKIM בכל המערכות המדוורות. בעסק ממוצע יש כמה מערכות מדוורות לפעילויות דיוור שונות: עסקית (כגון מ-Google Workspace), טרנזקציונית (כגון אישורי הרשמה, איפוס סיסמה, אישורי הזמנה ועוד), תפעולית (כגון חשבוניות, דוחות), שיווקית (קמפיינים וניוזלטרים).
אימות הדומיין או ה-Sub-Domain צריך להתבצע בכל המערכות המדוורות והדרך הנכונה לעשות את זאת היא על ידי הטמעת DMARC, ולעבור את מסע ה-DMARC עד למצב אכיפה.
בשלב זה ניתן להטמיע לוגו BIMI בפורמט מתאים כולל הגדרת הרשומה ב-DNS של הדומיין ואירוח (hosting) של תמונת הלוגו בפורמט מתאים בשרת אירוח.
השלב הסופי הוא רישום סימן מסחרי על הלוגו של העסק במדינה שמוכרת על ידי רשם ה-VMC וקבלת הסמכת VMC באחת משתי לשכות המורשות לאמת את הבעלות על הלוגו ושיוכו לדומיין.
זה תהליך לא ארוך וגם לא זול, אבל בקצה התהליך יש סוכריה גדולה.
ראו מאמר הרחבה על DNS וגם על הגנה על נכסים דיגיטליים
ראו הרחבה על הפרדת דיוורים
Generative AI – הטוב, הרע והנורא
המונח Generative AI פרץ לחיינו בנובמבר 2022 עם השקת ChatGPT ושינה לחלוטין כל כך הרבה דברים. המוח האנושי מתקשה להחיל את העצמה והמהירות שבה הוא נכנס לכל כך הרבה תחומים תוך שהוא מתפתח בהנד עפעף מברווז צולע לברבור מושלם. כניסתו לחיינו כוללת לא מעט חששות מצידם של רבים כל כך. מיוצרי תוכן, כותבים, מאיירים, ציירים, מעצבים, צלמים ואמנים אחרים ועד בעלי מקצוע שנחשבו יציבים יותר עד עכשיו שחוששים לעתידם המקצועי והכלכלי בגלל בינה מלאכותית שתעשה את מלאכתם טוב יותר, מהר יותר וזול יותר.
תחזיות שונות מנבאות שבעלי מקצועות רבים נמצאים בסכנה לאבד את מקומות העבודה שלהם לבינה המלאכותית אחרים מרגיעים כי בינה מלאכותית היא כמו הוורד שהחליף את מכונת הכתיבה עבור הכותב והפוטושופ שחליף את שולחן האור עבור המעצב. אלא שתחומים רבים נמצאים על הכוונת כשבינה מלאכותית מאיימת לעשות את העבודה שלהם טוב יותר, ביעילות רבה יותר ובזול. מקצועות כגון עריכת דין, רופאים רדיולוגים המפענחים צילומי רנטגן, CT ו-MRI, נציגי שירות לקוחות, מתכנתים, דאטה אנליסטים, עיתונאים, מקצועות פיננסיים כגון אנליסטים וסוחרים ועוד.
ההשלכות של “בינה מלאכותית יוצרת” על שוק העבודה ימשיכו להעסיק את כולנו בשנים הבאות ותהיה לה השפעות מרחיקת לכת לא רק על שוק העבודה.
בזכות בינה מלאכותית יוצרת, אימייל מרקטינג יהיה מדויק יותר ואישי יותר. ניתן יהיה ללמד את הבינה המלאכותית את שפת המותג ואיך לפעול בתרחישים השונים על ידי לימוד כל האימיילים שנשלחו ללקוחות בעבר ולימוד כל הידע הארגוני שהמצטבר (Knowledge Base), כדי ליצור קמפיינים שיווקיים, או מסעות לקוח שיווקיים ושירותיים, לטפל במהירות ויעילות בנושאי שירות לקוחות ובצורה מאוד אישית התאם להעדפות המשתמשים, סגנון ותוכן שיהיו מותאמים אישית בצורה שלא הייתה אפשרית עד עכשיו.
בצד האפל של ה-AI, מודלי שפה יהיו הרבה יותר מדויקים וידרשו למעט דאטה כדי להצליח ליצור מצגים בטקסט, קול, וידאו ותמונה שיצליחו בקלות להתל במוח האנושי. הבינה המלאכותית היוצרת תיצור הודעות ספאם ופישינג פרסונאליות מאוד בשפה חופשית. זה יגביר את המוטיבציה של ספאמרים מקצועיים ויאתגר את מסננות הספאם.
לאחרונה נחשף כי קבוצת Arena בעלת המגזין Sports Illustrated פיטרה את המנכ”ל לאחר שנחשף כי הם פרסמו כתבות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, עליהן חתומים יוצרים פקטיביים ששמם ותמונת הפרופיל שלהם גם הם נוצרו על ידי בינה מלאכותית.
בכל הקשור באימייל מרקטינג, כשתיבות המייל של נמענים מוצפות בהודעות, שחלקן יהיו פקטיביות או הודעות פישינג וסקאמינג, זה מדגיש את החשיבות של מותגים להראות לגיטימיים בין השאר על ידי אימות הדומיינים המדוורים, הוספת BIMI – לוגו מאומת, וכך גם מותגים יוכלו להציג את ה-וי כחול ב-Gmail.
ראו מאמר הרחבה על הוי הכחול ב- Gmail
ראו מאמר הרחבה על סיכוני סייבר לאימייל מרקטינג
ראו מאמרי הרחבה על AI והעתיד המזהיר לאימייל מרקטיניג AI וסכנותיו
סביב לעולם חוקי פרטיות
מגמה נוספת שלא ניתן להתעלם ממנה היא חוקי פרטיות במתוכנת דומה לזו של ה-GDPR האירופאי וה- CCPA הקליפורני שיחוקקו ויכנסו לתוקף במדינות נוספות בארה”ב ויחליפו את Can Spam Act המיושן. חוקי פרטיות דומים נכנסו במדינות אחרות כגון ברזיל ואפילו בסין.
ישראל הייתה חלוצה בחיקוק חוק פרטיות עוד בשנת 1981 ועשתה פריצת דרך נוספת עם התיקון לחוק הבֶּזֶק ב-2008, שקיבל את הכינוי “חוק הספאם”. אלא שלמעט תיקונים פה ושם חוק הגנת הפרטיות הישראלי אינו מתאים לכל כך הרבה שינויים טכנולוגיים שחלו במשך יותר מארבעים שנה מאז חוקק החוק. זה מפריע לגופים ישראלים לעמוד בתקינה האירופאית המחמירה וככל שמדינות נוספות בארה”ב יעשו מהפך בחוקי הפרטיות שלהן כך ישראל תידרש לתת לזה מענה.
באוגוסט 2024, הכנסת אישרה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות הישראלי תוך שימת דגש על סמכויות אכיפה נרחבות לרשות להגנת הפרטיות, צמצום הצורך ברישום מאגרי מידע ושימת דגש על מאגרים בעלי רגישות גבוה.
האזנה לפודקאסט
שיבוש בנתוני engagement, שינוי הפרטיות של אפל, IOS17, IOS15 ומה הלאה?
במקביל לרגולציות פרטיות מדינתיות אנו עדים למהלכים של ענקיות טכנולוגיה ובראשן אפל שממתגת את עצמה כאבירת הפרטיות. פרטיות, כך מסתבר, היא USP (Unique Selling Point) שבאה לידי ביטוי בעיצוב המוצרים שלה, באופן שבו היא מעבדת את הדאטה (עיבוד מידע ככל שניתן על המכשיר ולא בענן) ותכונות פרטיות שמצמצמות את יכולת המעקב אחרי משתמשים ללא רצונם. בכל הקשור בהשפעה על עולם האימייל מרקטינג, שינוי הפרטיות של אפל (MPP – Apple Mail Privacy Protection) שהוכרז במסגרת IOS15 גרם לשיבוש בנתוני פתיחת אימיילים ותכונות פרטיות נוספות.
ב-IOS17 חל שינוי יש שינוי באופן שבו קישורים מוצגים דבר שפוגע במפרסמים הגדולים ובראשם הרשתות החברתיות וגוגל. בשורה התחתונה לא נראה שיש כרגע כוונה לפגוע או לשבש נתוני הקלקה על אימיילים.
ראו הרחבה במאמר על שינוי הפרטיות של אפל וגם האם שינוי הפרטיות רלוונטי בישראל ומאמר על השינויים במסגרת IOS17
טאבים ב-Apple Mail ב-IOS18:
באירוע למפתחי אפל שנערך ב-2021 תעשיית האימייל נחרדה לגלות שאפל אבירת הפרטיות, החליטה להתלבש על שיווק באימייל ובמערכת ההפעלה IOS 15 היא הציגה את שינוי הפרטיות שלה Apple MPP (Mail Privacy Protection). שינוי הפרטיות טען כי חיווי לגבי פתיחת אימייל מהווה לדעת אפל פגיעה בפרטיות של משתמשיה וכך בספטמבר 2021 אפל שיבשה לחלוטין את מדיי הפתיחה של אימייל אותן מקבלות מערכות הדיוור. אפל למעשה מעוורת את מערכות הדיוור ומנפחת את נתוני הפתיחה.
שנתיים לאחר מכן בהשקת IOS17 היה חשש כי אפל תשבש נתוני הקלקה על אימייל, אולם השינוי לא השפיע על אימייל אלא על הקלקות על קישורי פרסום.
באירוע למפתחי אפל (WWDC) שנערך ב-10/6/2024 אפל הכריזה על שינוי משמעותי נוסף שיכנס לתוקף בספטמבר 2024 עם השקת IOS18 והיא תכניס טאבים וסינון לפי תוכן באפליקציית המייל הפופולרית שלה Apple Mail.
יכולת חדשה באפל מייל שיוצג בעדכון למערכת ההפעלה iOS 18 נקראת on-device categorization – “חלוקה לקטגוריות במכשיר”.
ב-2013 תיבת הדואר הנכנס של Gmail שינתה את פניה וחילקה את תיבת המייל הראשית לשבע קטגוריות שניתנות לבחירה וחמש מתוכן הן טאבים (ראשי, חברתי, קידומי מכירות, עדכונים ופורומים). טאב קידומי המכירות הפך לאימת המדוורים.
החלוקה האוטומטית לטאבים עוזרת למשתמשי Gmail לארגן את תיבות המייל שלהם על ידי מיון אוטומטי של האימיילים לפי תוכן ושולח.
תכונת המיון במכשיר שהוצגה באירוע המפתחים של אפל נראית מאוד דומה לתיבת הדואר של Gmail וממבט ראשון המיון באפליקציית המייל החדשה של אפל נראה כאילו נוצר בהשראת תיבת הדואר של Gmail הכה מוכרת.
אפל תארגן את תיבת הדואר הראשית לקטגוריות הבאות: Primary – כאן יופיעו האימיילים החשובים ביותר למשתמש ברגע נתון, כמו הודעות מאנשים שהוא מכיר או מיילים שדורשים טיפול מיידי. Transaction – עבור חשבוניות, קבלות והזמנות. Updates – לניוזלטרים ולעדכונים מרשתות חברתיות. Promotion – לאימיילים שיווקיים ומבצעים. אפל מדגישה את היתרונות של הממשק החדש כדרך שמאפשרת למשתמשים לשמור על שליטה ולנהל את תיבת הדואר שלהם ביעילות.
ראו הרחבה על IOS18 והטאבים באפל מייל
סגירת חשבונות Gmail לא פעילים
גוגל הודיעה כי החל מדצמבר 2023 היא תמחק חשבונות גוגל לא פעילים. לדבריה היא תמחק חשבונות Gmail פרטיים ולא חשבונות עסקיים (Workspace). לפני מחיקת חשבונות היא תשלח הודעות לבעלי החשבונות וגם לחשבונות המקושרים לחשבונות אלה (כגון חשבונות שהוגדרו כגיבוי לשחזור סיסמה) ותעשה זאת כהגדרתה “בזהירות רבה ובאיטיות”.
המחיקה תהיה לא רק של חשבון ה- Gmail אלא של כל המוצרים המשויכים לחשבון כגון Google drive מסמכי Docs, גיליונות Sheets ועוד.
כדי לשמור על חשבון בסטטוס פעיל המשתמש צריך לעשות אחת או יותר מהפעולות הפשוטות הבאות תחת המשתמש הספציפי: לקרוא או לשלוח אימייל דרך Gmail, להשתמש בגוגל דרייב, לצפות בסרטון יוטיוב, להוריד אפליקציה מחנות Play Store, לבצע חיפוש בגוגל תחת החשבון, לבצע הרשמה או התחברות באמצעות גוגל לחשבון צד ג’ (sign in with Google).
שליחת אימיילים אל חשבון שנמחק תגרום ל- hard bounce.
בד”כ מערכות הדיוור יחסמו כתובות שעברו לסטטוס hard bounce, אך עדיף לבצע בדיקת תקינות תקופתית לכתובות אימייל באמצעות שירות email validation.
סכנה נוספת שעשויה להתרחש בעקבות סגירת חשבונות היא עלייה בדיווחים על ספאם על ידי משתמשים. כפי שציינתי קודם, החל מ-1 בפברואר 2024, גוגל מציבה דרישות רף מחמיר לדיווחים על ספאם ממשתמשים – עד 0.3%.
כתובות האימייל של חשבונות שימחקו על ידי גוגל יהיו זמינים לרישום מחדש על ידי כל אדם ולא דווקא בעליו המקורי של החשבון, כ-30 יום לאחר המחיקה.
חשבונות שיופעלו מחדש אחרי אותם 20 ימים מציבים סכנות בפני מדוורים:
- חשבונות שנמחקו שיופעלו על ידי משתמשים חדשים, הם למעשה אנשים שלא נתנו הסכמתם לדיוורים שלכם, שיתחילו לקבל מכם דיוורים, מה שעשוי להוביל לעליה בדיווחים על ספאם.
- חלק מהכתובות הללו יהפכו על ידי ג’ימייל למלכודות ספאם (Spam Traps) מסוג recycled.
- במדינה כמו ישראל שבה חל “חוק הספאם” זה עשוי להגדיל את הסכנה לתביעות על משלוח ספאם.
כדי לצמצם את הסיכום כדאי לבצע ניטור hard bounces באמצעות שירות email validation. להיזהר במיוחד מכתובות שמראות invalid והופכות לפעילות אחרי חודש. חשבון שנמחק ואוקטב על ידי אדם אחר, יאבד גישה לכל השירותים המחוברים לחשבון. זה יכול ליצור מצב של שבו הבעלים החדשים של החשבון יקבלו גישה לחשבונות ושירותים המחוברים אל כתובת המייל. גם אם המשתמש החדש בחשבון לא יודע את הסיסמה לחשבון הוא יוכל לשחזר סיסמה ולקבל גישה לחשבונות.
ראו הרחבה במאמר על שירותי email validation וגם מאמר על הסיבות ל-bounces
הפסקת קוקיז צד ג’ בדפדפן כרום
גוגל הודיעה שתפסיק את התמיכה בקוקיז צד ג’ בדפדפן כרום. המהלך נדחה כבר פעמיים ואמור לקרות (אם לא ידחה שוב) בסוף 2024.
לא כל העוגיות זהות: 1th party cookie היא פיסת קוד (עוגייה) שהדפדפן “שותל” במחשב של גולש כדי לזהות את הגולש והעדפותיו באתר עצמו. כך למשל אתרים “זוכרים” את ה-session כדי לא לבקש מאיתנו סיסמה כל פעם מחדש (ישנם אתרים שמסיבות של אבטחה ה-session בהם קצר מאוד כדי לבקש סיסמה לאיתים תכופות), מתאימים תוכן לפי התנהגות הגולשים באתר ספציפי וכו’.
לעומתה, 3rd party cookie היא עוגייה שמשמשת לצורך טירגוט גולשים ב”מרחבי הרשת” ותעשיית פרסום עצומה מתבססת עליה. זהו מהלך משמעותי שיש לו השלכות מרחיקות לכת על התעשיה.
יש הטוענים ספק אם ברצינות או בבדיחות הדעת, שגוגל מקדמת את המהלך מתוך דאגה לפרטיות המשתמשים. מנגד יש הטוענים כי המהלך נובע משיקול רגולטורי כפי שמוכתב מחוקי הפרטיות המודרניים כגון ה-GDPR באירופה, ה-CCPA בקליפורניה וחוקי פרטיות אחרים בטריטוריות אחרות. אחרים טוענים כי הסיבה לכך היא שגוגל מנצלת את רגולציות הפרטיות לטובתה ובאצטלה של דאגה לפרטיות הגולשים היא למעשה מחזקת את כוחה המונופוליסטי ממילא בשוק הפרסום המקוון. גוגל אומרת שתציע פתרון שלטענתה מייתר את השימוש third-party-data, אבל יחייב את כל השוק להתיישר לפי הסטנדרט שהיא תציע ויחייב אקו סיסטם עצום של מערכות Mart-tech להתאים את עצמן לפי החליל של גוגל, דבר שיעשיר אותה עוד יותר ויקבע את מעמדה כשליטת הרשת. פלטפורמות מתחרות מחפשות ליצור קואליציה שתאפשר שיתוף דאטה בתקן אחיד ונרחב כתחליף לקוקי צד ג’ שלא עובר דרך גוגל.
הפסקת השימוש בקוקי צד ג’ תחזק את השימוש בדאטה שקיימת בארגון (1th parti data) ותגביר את השימוש באימייל מרקטינג.
ראו הרחבה במאמר על קוקיז צד ג’
AMP אימיילים אינטראקטיביים
התקנים שעל פיהם אימייל עובד אינם משתנים חדשות לבקרים. אנחנו יכולים לפתוח דפדפן כרום כדי ולצפות בתכנים אינטראקטיביים, למלא טפסים ועוד, אבל כשנפתח באותו כרום את הג’ימייל שלנו החוויה דומה לפתיחת מסמך סטטי. אמנם ניתן להציג Gifs שנותנים תחושה של הנפשה, אבל לא הרבה מעבר לזה. גוגל פיתחה את טכנולוגיית AMP, קיצור של AMPHTML (Accelerated Mobile Pages). טכנולוגיה חדשה שנועדה ליצור חווית משתמש מעולה באתרי אינטרנט שיטענו מיידית, תאפשר יצירת Stories עשירים במיוחד ופרסומות אינטראקטיביות וגם מביאה בשורה לעולם האימייל:
על בסיסה פותחה AMP For Email – טכנולוגיה המאפשרת ליצור תכנים אינטראקטיביים באימייל, בדומה לנייר העיתון שקם לתחייה והופך לחי בסרטי “הארי פוטר”. דמיינו לכם שאימייל ששלחתם ללקוח הופך לאינטראקטיבי בצורה שלא התאפשרה עד עתה.
בישראל ובארה”ב הטכנולוגיה הזו כלל לא מוּכרת אבל בהודו ועוד טריטוריות היא פורחת. מי שמקדמת מאוד את הטכנולוגיה היא הענקית ההודית Netcore Cloud שמקדמת את תפישת inbox commerce – תיבת אימייל אינטראקטיבית דרכה לקוחות יכולים לחפש, להזמין ולעקוב אחרי כל הקניות המקוונות שלהם.
אימייל בטכנולוגית AMP מתנהג כמו שילוב בין אפליקציה ואתר אינטרנט ומייתר את הצורך בהקלקה כדי לעבור אל אתר אינטרנט או אל דף נחיתה (הפחתת חיכוך ופחות פעולות מצד הלקוח) לצורך השלמת הפעולה ויוצר אינסוף אפשרויות ליצירת “אפליקציות” בתוך האימייל.
AMP For Email יוצר חווית inbox עשירה ודינמית לעומת אימיילים סטאטיים. גוף המייל הופך לדף אינטרנט (כמעט). בעזרת הטכנולוגיה ניתן להציג קרוסלת תמונות, ליצור טאבים של פסקאות כמו באתר אינטרנט, להציג במייל עצמו את המלאי העדכני נכון לאותו רגע ואף להזמין מוצרים ישירות מגוף המייל עצמו. זה אומר שאפשר למשל לעדכן מחירים וזמינות של מלאי ומוצרים בהתאם לביקושים תוך כדי שהקמפיין “באוויר” וגם אחרי שהקמפיין נשלח. הנמען יכול לבצע פעולות ישירות מתוך המייל כגון לבחור תאריכים להופעה, למלא טפסים ועוד.
מדברים על טכנולוגית AMP For Email כבר כמה שנים כשכל שנה מבטיחים שהיא תפרוץ לחיינו ותשנה את כל מה שהיכרנו על אימייל. בארה”ב כמעט שאין לטכנולוגיה ביקוש וככל הנראה עד שאפל לא תאמץ את הטכנולוגיה היא תישאר נפוצה רק בטריטוריות כגון הודו בהן גם ג’ימייל, שתומכת בטכנולוגיה, היא תיבת המייל הדומיננטית.
ראו הרחבה במאמר על AMP For Email
האזנה לפודקאסט
אימייל ויראלי
ריבוי הערוצים והאלגוריתם האכזרי של הרשתות החברתיות הביא לחיפוש דרכים חדשות ויצירתיות שבהן יוצרי תוכן ומשווקים יוכלו להיחשף לקהלים חדשים באותה פלטפורמה מתוך הבנה שמי שצורך תוכן בערוץ מסוים, יהיה קשוב יותר להיחשף לתכנים חדשים באותו הערוץ. כך כדאי לחפש צופים לערוץ יוטיוב בערוצי יוטיוב אחרים, מאזינים לפודקאסט כדאי למצוא באמצעות חשיפה לפודקאסטים אחרים וגם איתור נמענים חדשים לניוזלטרים כדאי למצוא באמצעות חשיפה לקוראי ניוזלטרים אחרים.
פרסום הדדי בניוזלטרים (לעיתים בתשלום ולעיתים כסוג של ברטר) אינו דבר חדש אך הפשטות שבה ניתן כיום להפוך אימייל לויראלי היא מעניינת ונמצאה כיעילה ביותר. שני רעיונות פשוטים אך חדשניים הופכים את האימייל מרקטינג לערוץ ויראלי שמאפשר לנמעני ניוזלטר להיות שותפים בסוג של referral program, תכנית הטבות שמתגמלת אותם בעבור שיתוף הניוזלטר בקרב קולגות ומכרים.
שווי ההטבה שיקבל נמען שמשתתף בתכנית עולה ככל שהוא יצרף יותר אנשים. ניוזלטרים מובילים כגון ה-Morning Brew עושים זאת בהצלחה רבה אך כל מי שיש לו ניוזלטר יכול לעשות זאת עם שירותים כגון SparkLoop, Viral-Loops או Beehiiv.
החידוש שמיושם בחלק מהשירותים הנ”ל הוא הפיכת האימייל לערוץ discovery באמצעותו נמענים יכולים לגלות ניוזלטרים חדשים ולהירשם אליהם בלחיצת כפתור.
יוצרי תוכן רבים משתמשים במערכת ConverKit שקנתה את Sparkloop וגם במערכת הדיוור והאוטומציה Beehiiv מיושמת תכנית הפניות ניוזלטרים.
האזנה לפודקאסט
SEO מבוסס AI
הזכרתי קודם את מהפכת ה- generative AI. שוק החיפוש עובר כעת שינויים טקטוניים כאשר מחיפוש לפי מילות מפתח בגוגל ישנה מגמה של חיפוש באמצעות ChatGPT ודומיו. זה יגרום לזעזועים בתחום החיפוש, ה- SEO (קידום אורגני של אתרים), ומחייב מותגים ליצור תכנים שימנפו את התשובות ש- ChatGPT ושאר הכלים יחזירו כתשובה לשאלת החיפוש כדי לכלול מותג זה או אחר בתשובות.
Omni Channel
מגמת הרב ערוציות נמשכת כמה שנים ותתגבר עוד בשנים הבאות. ריבוי הערוצים גורם לנו כבני אדם לבלבול רב כשאנחנו מחפשים משהו שנשלח אלינו. “איך שלחת לי את זה? היא שאלה שכיחה. אימייל נחשב לערוץ שקל למצוא בו את הידיים והרגלים. אפשרויות החיפוש והסינון, הארכוב של הודעות ישנות ועוד תכונות הופכים אותו לבטוח והנוח ביותר לאחזור הודעות שנים לאחור.
תכונתו של האימייל כערוץ אסינכרוני הופכת אותו גם לערוץ שנחשב בעיני צרכנים להכי פחות חודרני ומעיק.
“צרכנים מוכנים לשתף את כתובות האימייל שלהם עם מותגים”, אומר Chad S. White ה- Head of Research ב-Oracle Digital Experience Agency של הענקית Oracle ומחבר הספר Email Marketing Rules. “הסיבה לכך היא שצרכנים מעדיפים באופן גורף לקבל תקשורת מסחרית באמצעות אימייל ולא דרך ערוצים אחרים. מצד שני צרכנים הרבה פחות להוטים לקבל תקשורת ממותג באמצעות ערוצים אחרים כמו SMS או בערוצי דחיפה (push) כגון ווטסאפ. כתוצאה מכך, צרכנים מהססים מאוד לשתף את כתובת הדואר ומספר הטלפון שלהם מכיוון שהם יודעים שהדבר עלול לחשוף אותם לתקשורת שיווקית נוספת בערוצים פחות מועדפים”.
כמשווקים אנחנו לא רוצים להמאיס את עצמנו על הלקוחות. לכן, הבחירה בערוץ הנכון, בעת הנכונה, למשלוח המסר הנכון, במינון הנכון, תלויה פעמים רבות בעוצמת הסיגנלים שאנחנו מקבלים מלקוחות ומניתוח ההתנהגות שלהם.
האזנה לפודקאסט
שיווק במהופך. חוזרים למקורות והזדמנויות שיווקיות מפוספסות
הזכרתי את האתגרים שקשורים בקשב המתפזר שלנו ושל הלקוחות בשל ריבוי הערוצים. כל ערוץ מגביר את התחרות על תשומת הלב של לקוחות. בנוסף לכך האלגוריתם ברשתות החברתיות אינו תמיד מתגמל בשיתופים אורגניים (כי רוצים שנקנה קידום ממומן).
אפשר לדמות שהמדיה החברתית וערוצים דיגיטליים בכלל הם כמו כביש רב מסלולרי חדש, אך פקוק.
דווקא הכביש הישן והלא נחשב פנוי, אבל אף אחד לא נוסע בו מחשש ל”מה יגידו”. בדיוק זה המצב בערוצים מסורתיים כגון דיוור ישיר בדואר, ניוזלטרים מודפסים ומגזינים מודפסים.
למרבה הצער הדואר בישראל כבר שנים רבות לא מספק את הסחורה אבל ישנן חברות דיוור פרטיות כגון “מסר” של דפוס בארי שעושות עבודה טובה באזורי הפצה צפופים.
בדפוס דיגיטלי יש יכולות פרסונליזציה שמאפשרות ליצור בדיוור ישיר מסורתי פרסונליזציה ברמה גובה בדומה לאימייל. נכון דיוור ישיר עולה הרבה יותר אבל כיום הוא פשוט אוקיינוס כחול שכדאי לנצל בסיטואציות מסוימות (שווי לקוח מוצדק וכו’). מעבר לכמעט אפס תחרות על תשומת הלב, אין פה אלגוריתם שמתערב בתהליך. לדיוור ישיר בדואר יש יתרונות רבים שאין בינתיים בדיוור במייל או במדיה דיגיטלית, ואלו חושי המישוש וחוש הריח שהם חושים מאוד חזקים בשיווק. אפשר לדוור מעטפה עם דוגמית, קופונים שניתן לממש בחנות או באתר, לצרף מגנט למקרר או משטח לכוס קפה ועוד עוד. דיוור ישיר בדואר יכול להשתלב מצוין בתהליך הרב ערוציות כעוד ערוץ שניתן להפעיל.
בעסקים מסורתיים רבים יש כתובות אימייל ומספרים סלולריים של לקוחות אבל אין הסכמות לדיוור לפי חוק הספאם הישראלי. דיוור ישיר בדואר (אם יש לכם את הכתובות הפיזיות של הלקוחות) יכולים להיות ערוץ אקטיבציה לצירוף לקוחות לרשימות דיוור במייל.
ראו הרחבה במאמר על דיוור ישיר
ראיונות בפודקאסט עם מומחי אימייל מרקטינג בינלאומיים
האזנה לפודקאסט
אני סלע יפה, מומחה אימייל מרקטינג ועבירוּת אימיילים. כשיהיה לך רצון לשפר את ביצועי האימייל מרקטינג שלך, כך אוכל לעזור לך: אני מזמין אותך לפגישת יעוץ ראשונית של 1/2 שעה ללא עלות בנושא עבירוּת אימיילים ואסטרטגיית אימייל מרקטינג. book a 1/2 email deliverability discovery call.
לקריאה נוספת
מדוע באמת עזריאלי סוגרת את פעילות אתר הסחר שלה Azrieli.com?
מלירסון סוגרת אל פעילות אתרי גרו ובאליגם, אייס
מה עומד מאחורי מגמת סגירת אתרי הסחר הגדולים? גלובס
מה צפוי לאימייל ב-2024, Validity
פודקאסט “מדברים איקומרס” על סגירת המרקטפלייסים
אתרי חדשות מבוססי בינה מלאכותית, Guardian
גוגל מחסלת את העוגיות, כלכליסט
Sella Yoffe
Email Deliverability & Email Marketing Expert
working with global email senders, startups, and ESPs to improve their deliverability and email authentication
Podcast host & Blogger @ CRM.BUZZ & EmailGeeks.Show
