ה-email הוא ללא ספק "השורד האחרון". טכנולוגיה אלמותית כמעט, במונחים של שרידות של טכנולוגיה את פגעי הזמן והתקופה והוא לא הולך להיעלם בעתיד הנראה לעין. נהפוך הוא: כוחו רק עולה.
תוכן עניינים
האזנה לפודקאסט
כמו אחותו הגדולה, האינטרנט, גם ה-e-mail נולד בשנות ה-60 של המאה הקודמת (1962) ושימש תחילה לתקשורת פנימית באוניברסיטאות, לצורך העברת קבצים, תכתובת והתראות שונות. במשך שנות ה-80 האינטרנט ורשתות המחשבים הראשונות חיברו בין אוניברסיטאות. שימוש מסחרי בדואר אלקטרוני החל בתחילת שנות ה-90 יחד עם הפצת האינטרנט לשימוש מסחרי.
המצאת האימייל "המודרני" רשומה על שמו של המתכנת ריי טומלינסון (Ray Tomlinson) שפיתח תכנת דוא"ל (דואר אלקטרוני) והכניס לשימוש ב-1972 את ה[email protected] ("שטרודל" או בעברית צֶחה "כרוכית") כמפריד בין המשתמש למחשב. כיום השטרודל משמש כמפריד בין הדומיין למשתמש.
השורד האחרון
טכנולוגיות מתחלפות כמו גרביים ויש להן חיי מדף קצרים. הדואר האלקטרוני, הוא טכנולוגיה אלמותית כמעט, במונחים של שרידות של טכנולוגיה את פגעי הזמן והתקופה. טכנולוגיות קמו ונפלו והוחלפו בטכנולוגיה אופנתית אחרת ואילו ה-email חי ובועט כאילו אין מחר. להיפך, מעמדו רק הולך ומתחזק ונמצא בצמיחה מתמדת כשהצפי הוא שכמות המשתמשים ב-2023 תגיע ל- 4.3 מיליארד משתמשים (כמחצית מתושבי כדור הארץ).
השבט אמר את דברו: ה-email הוא ללא ספק "השורד האחרון" ותופש מקום כשליט בלתי מעורער ואמצעי תקשורת משמעותי בדיאלוג עם לקוחות.
בבסיסה, הטכנולוגיה והפרוטוקולים המשמשים לשליחה וקבלה של מיילים כמעט לא השתנו בעשרות השנים האחרונות. השימוש במערכות Marketing Automation והתרחבות השימוש ב-eCommerce (שמכפיל את עצמו במונחים של היקף מסחר כל כמה שנים) בהן המייל משמש כערוץ משמעותי, נראה שה-email לא מתכוון לעזוב אותנו בעתיד הנראה לעין ומשתלב במקום מאוד מכובד בתמהיל הרב-ערוציות.
בניגוד לעבר, email marketing כבר תקופה ארוכה אינו רק פעולה טכנית של העברת מייל לתיבת דואר. נכון להיום זו אומנות שהולכת ונהיית מורכבת – היכולת להגיע אל תיבת ה-Inbox ולא ל"ספאם".
ה-email ומרכזיותו ב"רב ערוציות" המודרנית
בתוך ה-Inbox האינטימי שלי
כלקוחות, אנו משתמשים באמייל כתחליף כמעט בלעדי לתכתובת שנעשתה לפני שנים באמצעות מכתבים ופקסים. למרות זאת, ישנם עדין משרדי ממשלה ובנקים שידרשו לקבל מכם הוראות מסוימות באמצעות פקסימיליה. אגב, חלק גדול מהתקשורת שנעשית בפקס מבוססת על אימייל – email to Fax / Fax to Email.
מעניין לציין שלעומת הפקס שמחשב את קיצו לאחור, הדיוור הישיר (באמצעות מכתבים ודואר) שעם פרוץ "הדיגיטל" לחיינו נדחק למדף הצעצועים הפגומים כסוג של old school, עושה סימנים של קאמבק כערוץ פרימיום, ערוץ פנוי כמו איילון במהלך סגר קורונה, שמעניין לשלב אותו בפעילות רב-ערוצית (ראו מחקר למטה). נקדיש לדיוור-הישיר מאמר נפרד בעתיד.
ספקיות המייל הגדולות (Gmail, Outlook, Yahoo ואחרות אשר פחות נפוצות בארץ) וספקיות מייל מקומיות (Walla וכדומה) אפשרו לנו כצרכנים לנתק את הזיקה בין חשבון אינטרנט לחשבון מייל ולהשתמש במייל משלנו בלי הצורך להחליף את כתובת המייל כשעוברים סָפק אינטרנט. חשבונות המייל הללו הם חינמיים ומפתיע לגלות שלא מעט אנשים ממשיכים להשתמש במייל של ספקית האינטרנט שלהם.
ומאחר ואין ארוחות חינם, בתת ההכרה תמיד עולה השאלה: אולי כשאנו מקבלים משהו בחינם… המוצר הוא אנחנו והתשלום נעשה בוויתור נוסף על הפרטיות שלנו. סוד גלוי הוא שספקיות שירותי המייל החינמיים (ובראשן Gmail) משתמשות בכלים אוטומטיים על מנת "לקרוא" את המיילים של לקוחות השירות על מנת להתאים להם פרסומות וללמוד על הרגלים. זה כולל גם את אינספור המיילים משירותי הבריאות, הבנקים והודעות מכל השירותים שלקוחות נרשמים אליהם. זו דאטה ששווה הרבה מאוד כסף לגוגל ושות'. לא סתם היא יודעת עלינו הכול… שירות Gmail שלה הוא שירות המייל הפופולרי בעולם והנוחות באה עם תג מחיר : קונגלומרט שהשתלט לנו על החיים הדיגיטליים: חיפוש ברשת, מערכות ההפעלה לטלפונים חכמים, מייל ועוד פעילויות פחות מוכָּרות.
מי שלא אוהב שמחטטים לו בתיבת הדואר, יכול לפתוח חשבון מייל גם ללא אתר אינטרנט, לקנות דומיין ולחבר אותו תמורת סכום סמלי (4 דולר בחודש למשתמש) לשירות דוא"ל מקצועי כגון office 365) Exchange בענן) וליהנות מקישוריות דואר אלקטרוני, יומן ואנשי קשר, או לחבילה העסקית של Gmail ובכך להפחית את החשש שמישהו או משהו מחטט לך במיילים.
הערוץ הראשון
לפי מחקר של Campaign Monitor החזר ההשקעה (ROI) של email marketing הוא 4400% – כל דולר שהושקע הניב 44$ (כמובן שזה קשור למוצר שמוכרים). כתובת מייל של לקוח שווה הרבה מאוד לעסקים וחברות כי היא מאפשרת להיות בקשר ישיר עם הלקוח בערוץ זול, עשיר ומדיד. בעיקר אם הלקוח נתן לעסק הסכמה לקבל פניות שיווקיות לפי התיקון לחוק הבזק (הידוע בכינויו: "חוק הספאם"). כשאנו נרשמים לשירותים שונים כתובת המייל היא שדה חובה (בד"כ זהו שם המשתמש שלנו) ובהרבה מאוד אתרים (כולל בבלוג שלנו) מתנהל דיאלוג של "תן וקח" בין האתר לגולֶש בשאיפה לקבל מהגולֶש את כתובת המייל בתמורה לערך, הטבה, תוכן איכותי וכדומה.
עבור אתרי e-commerce היכולת לתקשר עם לקוח באופן ישיר ומיידי בערוץ המייל היא קריטית גם למשלוח מיילים תפעוליים (תזכורות, טריגרים) וגם לניהול מסע לקוח (נטישת עגלה, תוכן רלוונטי למוצרים שהלקוח גלש בהם ועוד).
תקשורת דיגיטלית ישירה עם לקוחות אפשרית באמצעות שני אמצעי תקשורת: כתובת מייל ומספר טלפון סלולרי (SMS או הודעה ב-WhatsApp, Messenger, Telegram ואחרות).
איך אתם בוחרים מערכת דיוור?
בשוק הישראלי יש רשימה ארוכה של מערכות דיוור ואוטומציה מתוצרת ישראלית וגם ייצוג לא מבוטל למערכות דיוור בינלאומיות תומכות עברית.
אבל מערכת דיוור אינה רק מערכת טכנולוגית. זו תזמורת שצריכה לנגן בהרמוניה מתואמת על מנת שמערכת הדיוור תעשה את מה שהיא נועדה לעשות: להעביר כמה שיותר מיילים אל תיבת הנמען ולא אל תיבת "דואר זבל" (ספאם). לתכונה הזו קוראים עבירוּת מיילים – email deliverability – תכונה שממעטים למדוד ודווקא היא יכולה להשפיע על הצלחת פעילות הדיוור.
מאמרים קשורים
פודקאסט מעניין של Seth Godin שקשור לנושא:
ה"ספאם" הוא בכלל בשר משומר, אך השימוש במילה כדי לתאם דואר זבל התחיל בזכות המערכון הזה של חבורת "מונטי פייתון"
רוצים להתייעץ איתי לגבי שיפור האימייל מרקטינג שלכם?
לקריאה נוספת
ריימונד טומלינסון, ממציא ה-email, ויקיפדיה
האבולוציה של הדואר האלקטרוני, ויקיפדיה
שימוש ביוני דואר, מאמר ב-ynet
מחקר Campaign Monitor החזר השקעה של 4400%
מחקר על שימוש בדיוור ישיר (בדואר), ב-Omnichannel, קובץ PDF
שיתוף
אודות המחבר
סלע יֹפֶה
מסייע לעסקים למכור יותר ואף לחסוך כסף בהוצאות תפעול באמצעות שיפור איכות הנתונים. מלווה עסקים בפעילות אימייל מרקטינג ומסייע בשיפור עבירוּת מיילים (email deliverability) כך שמיילים שהם שולחים יגיעו ל-Inbox ולא לספאם.
מנכ"ל חברת דאטה מדיה ועורך שותף של הבלוג והפודקאסט crm.buzz