אימייל הוא כלי שיווקי משתלם לעסקים הרבה יותר מפעילות דיגיטלית ברשת החברתית. מה זה אימייל מרקטינג? למה כדאי לעסקים להשקיע בו ואיך לשלב דיוור בפעילות הדיגיטלית של העסק?
תוכן עניינים
האזנה לפודקאסט
פודקאסט ובלוג העוסקים בנושאי שיווק, דאטה, אימייל מרקטינג, ניהול קשרי לקוחות, חווית לקוח, שימור לקוחות.
אחד הנושאים המרכזיים בהם הפודקאסט והבלוג עוסקים הוא אימייל מרקטינג ועבירות אימיילים (email deliverability).
למרות שאימייל מרקטינג אינה המצאה חדשה, עסקים עושים טעויות רבות ביישומו וכך מפספסים הזדמנות עסקית אדירה.
הדעה הרווחת בקרב מדוורים היא שמערכת הדיוור אחראית על עבירוּת האימיילים (email deliverability).
הצרה עם בעיות עבירוּת שהן אינן פצע מדמם ומה שלא רואים אולי לא כואב… מאחר ואין במערכות דיוור סטטיסטיקה לגבי עבירוּת (deliverability), מאוד שכיח שבעיות העבירוּת הקיימות סמויות מהעין.
אך בעיות עבירוּת, גם אם אינן נראות לעין בצבע אדום מדם, צריכות לגרום לאפקט כזה אצל עסקים מאחר והן גורמות להם לדמם כסף מבלי שהן מודעים לכך שיש להם בעיה.
אומרים ש“דאטה הוא הנפט החדש. עכשיו כשדאטה היא ה”דבר” והדלק שיניע עסקים מודרניים, אנו שואפים לדבר על הצד הפחות זוהר של הדאטה. ארגונים מפסידים הון עתק כתוצאה מבעיות בדאטה. בעיות אלה כוללות בין השאר ירידה בשביעות רצון לקוחות, נטישת לקוחות, כישלון בפרויקטים שאפתניים מבוססי דאטה כגון למידת מכונה ובינה מלאכותית, כישלון בהטמעת מערכות מידע ארגוניות, בעיות בשרשרת האספקה, ניהול ביקושים, עצירת תהליכי יצור ועוד. רוב הבעיות הללו אינן מיוחסות כקשורות לבעיות בדאטה ואינן זוכות לטיפול כלל. אנו שואפים להעלות את הנושא על סדר היום של מקבלי החלטות וכל מי שעוסק או משתמש בדאטה ולעורר דיון בנושא.
אנו שואפים להיות מקור ההשראה בישראל למשתמשי הדאטה ולסובלים מבעיות הדאטה ולהיות מקור אינפורמטיבי מקצועי שיסייע לכל המעוניין, להתעדכן בחידושים, טכנולוגיות, תפישות ושיטות עבודה מומלצות. לא ניתן להיות ארגון “דאטה-דריבן” ללא מתן דגש חזק על איכות הדאטה. לא ניתן ליצור חווית לקוח שלמה ומלאה ללא שימוש בדאטה איכותית. לא ניתן לבצע מהפכה בתהליכי היצור האוטומטי מעולם ה-Industry 4.0 ללא טיפול בדאטה.
a blog and a podcast (in Hebrew) about marketing, data, email marketing, customer experience (CX), customer relation management (CRM), data quality, technologies, and more.
השורד האחרון
טכנולוגיות מתחלפות כמו גרביים ויש להן חיי מדף קצרים. הדואר האלקטרוני, הוא טכנולוגיה אלמותית כמעט, במונחים של שרידות של טכנולוגיה את פגעי הזמן והתקופה. טכנולוגיות קמו ונפלו והוחלפו בטכנולוגיה אופנתית אחרת ואילו ה-email חי ובועט כאילו אין מחר. להיפך, מעמדו רק הולך ומתחזק ונמצא בצמיחה מתמדת.
השבט אמר את דברו: ה-email הוא ללא ספק “השורד האחרון” ותופש מקום כשליט בלתי מעורער ואמצעי תקשורת משמעותי בדיאלוג עם לקוחות.
בבסיסה, הטכנולוגיה והפרוטוקולים המשמשים לשליחה וקבלה של מיילים כמעט לא השתנו בעשרות השנים האחרונות. מה שממש השתנה הוא שבניגוד לעבר, email marketing כבר תקופה ארוכה אינו רק פעולה טכנית של העברת מייל לתיבת דואר. נכון להיום זו אומנות שהולכת ונהיית מורכבת – היכולת להגיע אל תיבת ה-Inbox ולא ל”ספאם”.
למאמר בנושא זה בבלוג
הרשמה לוובינר בנושא עבירות מיילים (email deliverability)
See omnystudio.com/listener for privacy information.
אימייל או פייסבוק?
כמו אחותו הגדולה, האינטרנט, גם האימייל נולד בשנות ה-60 של המאה הקודמת (1962) ושימש תחילה לתקשורת פנימית באוניברסיטאות, לצורך העברת קבצים, תכתובת והתראות שונות.
במשך שנות ה-80 האינטרנט ורשתות המחשבים הראשונות חיברו בין אוניברסיטאות. שימוש מסחרי בדואר אלקטרוני החל בתחילת שנות ה-90 יחד עם הפצת האינטרנט לשימוש מסחרי.
המצאת האימייל “המודרני” רשומה על שמו של המתכנת ריי טומלינסון (Ray Tomlinson) שפיתח תוכנת דוא”ל (דואר אלקטרוני) והכניס לשימוש ב-1972 את ה[email protected] (“שטרודל” או בעברית “כרוכית”) כמפריד בין המשתמש למחשב. כיום השטרודל משמש כמפריד בין הדומיין למשתמש לדוגמא [email protected]
אימייל הוא השורד האחרון
טכנולוגיות מתחלפות כמו גרביים ויש להן חיי מדף קצרים. הדואר האלקטרוני, הוא טכנולוגיה אלמותית כמעט, במונחים של שרידות של טכנולוגיה את פגעי הזמן והתקופה. טכנולוגיות קמו ונפלו והוחלפו בטכנולוגיה אופנתית אחרת ואילו ה-email חי ובועט כאילו אין מחר.
להיפך, מעמדו של האימייל רק הולך ומתחזק ונמצא בצמיחה מתמדת כשהצפי הוא שכמות המשתמשים ב-2023 תגיע ל- 4.3 מיליארד משתמשים (כמחצית מתושבי כדור הארץ).
השבט אמר את דברו: ה-email הוא ללא ספק “השורד האחרון” ותופש מקום כשליט בלתי מעורער ואמצעי קשר מועדף בדיאלוג עם לקוחות.
בבסיסה, הטכנולוגיה והפרוטוקולים המשמשים לשליחה וקבלה של מיילים כמעט לא השתנו בעשרות השנים האחרונות.
השימוש במערכות Marketing Automation והתרחבות השימוש ב-eCommerce (שמכפיל את עצמו במונחים של היקף מסחר כל כמה שנים ובתקופת הקורונה שבר שיאים) בהן המייל משמש כערוץ משמעותי, נראה שה-email לא מתכוון לעזוב אותנו בעתיד הנראה לעין ומשתלב במקום מאוד מכובד בתמהיל הרב-ערוציות (omnichannel).
מה יותר קל? אימייל או פייסבוק?
בניגוד לעבר, email marketing כבר תקופה ארוכה היכולת להגיע אל תיבת הדואר של נמענים זו אומנות שהולכת ונהיית מורכבת. כל המדוורים רוצים להגיע אל תיבת ה-Inbox ולא ל”ספאם” אבל מדוורים רבים מתייחסים אל אימייל מרקטינג ומערכת דיוור כפלטפורמה פרסומית בדיוק כפי שמתייחסים לפלטפורמת הפרסום של פייסבוק או מדיה דיגיטלית אחרת.
ה-email ומרכזיותו ב"רב ערוציות" המודרנית
בתוך ה-Inbox האינטימי שלי
כלקוחות, אנו משתמשים באמייל כתחליף כמעט בלעדי לתכתובת שנעשתה לפני שנים באמצעות מכתבים ופקסים. למרות זאת, ישנם עדין משרדי ממשלה ובנקים שידרשו לקבל מכם הוראות מסוימות באמצעות פקסימיליה. אגב, חלק גדול מהתקשורת שנעשית בפקס מבוססת על אימייל – email to Fax / Fax to Email.
מעניין לציין שלעומת הפקס שמחשב את קיצו לאחור, הדיוור הישיר באמצעות מכתבים בדואר שעם פרוץ “הדיגיטל” לחיינו נדחק למדף הצעצועים הפגומים כסוג של old school, עושה סימנים של קאמבק כערוץ פרימיום. זה ערוץ פנוי כמו איילון במהלך סגר קורונה, שמעניין לשלב אותו בפעילות רב-ערוצית (ראו מחקר למטה).
ספקיות המייל הגדולות (Gmail, Outlook, Yahoo ואחרות אשר פחות נפוצות בארץ) וספקיות מייל מקומיות (Walla וכדומה) אפשרו לנו כצרכנים לנתק את הזיקה בין חשבון אינטרנט לחשבון מייל ולהשתמש במייל משלנו בלי שנצטרך להחליף את כתובת המייל כשעוברים סָפק אינטרנט. חשבונות המייל הללו הם חינמיים ומפתיע לגלות שלא מעט אנשים ממשיכים להשתמש במייל של ספקית האינטרנט שלהם.
מאחר ואין ארוחות חינם, בתת ההכרה תמיד עולה השאלה: אולי כשאנו מקבלים משהו בחינם… המוצר הוא אנחנו והתשלום נעשה בוויתור נוסף על הפרטיות שלנו.
סוד גלוי הוא שספקיות שירותי המייל החינמיים (ובראשן Gmail) משתמשות בכלים אוטומטיים על מנת “לקרוא” את המיילים של לקוחות השירות על מנת להתאים להם פרסומות וללמוד על הרגלים. זה כולל גם את אינספור המיילים משירותי הבריאות, הבנקים והודעות מכל השירותים שלקוחות נרשמים אליהם.
זו דאטה ששווה הרבה מאוד כסף לגוגל ודומיה. לא סתם היא יודעת עלינו הכול… שירות Gmail שלה הוא שירות המייל הפופולרי בעולם והנוחות באה עם תג מחיר : קונגלומרט שהשתלט לנו על החיים הדיגיטליים: חיפוש ברשת, מערכות ההפעלה לטלפונים חכמים, אימייל ועוד פעילויות פחות מוכָּרות.
מי שלא אוהב שמחטטים לו בתיבת הדואר, יכול לפתוח חשבון מייל גם ללא אתר אינטרנט, לקנות דומיין ולחבר אותו תמורת סכום סמלי (4 דולר בחודש למשתמש) לשירות דוא”ל מקצועי כגון office 365) Exchange בענן) וליהנות משירות דואר אלקטרוני מקצועי, יומן, אנשי קשר, או לחבילה העסקית של Gmail ובכך להפחית את החשש שמישהו או משהו מחטט לך במיילים.
מה יותר אפקטיבי? אימייל או פייסבוק?
לפי מחקר של Campaign Monitor החזר ההשקעה (ROI) של email marketing הוא 4400% – כל דולר שהושקע הניב 44$ (כמובן שזה קשור למוצר שמוכרים).
כתובת אימייל של לקוח שווה הרבה מאוד לעסקים וחברות יותר מכל משתמש במדיה דיגיטלית אחרת, כי היא מאפשרת להיות בקשר ישיר עם הלקוח בערוץ זול, עשיר ומדיד. בעיקר אם הלקוח נתן לעסק הסכמה לקבל פניות שיווקיות לפי התיקון לחוק הבזק (הידוע בכינויו: “חוק הספאם”).
כשאנו נרשמים לשירותים שונים כתובת המייל היא שדה חובה (בד”כ זהו שם המשתמש שלנו) ובהרבה מאוד אתרים מתנהל דיאלוג של “תן וקח” בין האתר לגולֶש בשאיפה לקבל מהגולֶש את כתובת האימייל בתמורה לערך, הטבה, תוכן איכותי וכדומה.
עבור אתרי e-commerce היכולת לתקשר עם לקוח באופן ישיר ומיידי בערוץ המייל היא קריטית גם למשלוח מיילים תפעוליים (תזכורות, טריגרים) וגם לניהול מסע לקוח (נטישת עגלה, תוכן רלוונטי למוצרים שהלקוח גלש בהם ועוד).
תקשורת דיגיטלית ישירה עם לקוחות אפשרית באמצעות שני אמצעי תקשורת: כתובת מייל ומספר טלפון סלולרי (SMS או הודעה ב-WhatsApp, Messenger, Telegram ואחרות).
איך אתם בוחרים מערכת דיוור?
בשוק הישראלי יש רשימה ארוכה של מערכות דיוור ואוטומציה מתוצרת ישראלית וגם ייצוג לא מבוטל למערכות דיוור בינלאומיות תומכות עברית.
אבל מערכת דיוור אינה רק מערכת טכנולוגית. זו תזמורת שצריכה לנגן בהרמוניה מתואמת על מנת שמערכת הדיוור תעשה את מה שהיא נועדה לעשות: להעביר כמה שיותר מיילים אל תיבת הנמען ולא אל תיבת “דואר זבל” (ספאם). לתכונה הזו קוראים עבירוּת מיילים – email deliverability – תכונה שממעטים למדוד ודווקא היא יכולה להשפיע על הצלחת פעילות הדיוור.
מאמרים קשורים
10 מיתוסים באימייל מרקטינג. אל תאמינו לכל הסיפורים
מיתוסים באימייל מרקטינג: אמונות טפלות, אגדות ומיתוסים שהתקבעו במרוצת השנים כהמלצות best practice באימייל מרקטינג. חלק גדול מאותן המלצות כבר אינו רלוונטי, מבוסס על מידע מיושן ולא עדכני שמזיק לפעילות שלכם. מה הם המיתוסים הללו ומה באמת נכון? תוכן עניינים האזנה לפודקאסט ספרו לי בקצרה מיתוסים, אמונות טפלות ואגדות מלוות
איזו מערכת דיוור הכי טובה בישראל?
איזו מערכת דיוור הכי טובה בישראל? החלק החשוב ביותר במערכת הדיוור הוא השרת השולח את האימיילים וברוב מערכות הדיוור אינו חשוף למשתמש. תוסיפו לכך שבאופן כללי מדדי עבירוּת בכל מערכות הדיוור אינן חשופות למשתמש מתוך מערכת הדיוור והרי לכם קופסא שחורה. איך לא לדוור בעיניים עצומות ולבחור את המערכת הטובה
מי אתה Gmail? ומה עושים עם טאב קידומי מכירות?
מי אתה Gmail? ומה עושים אם מיילים מגיעים אל טאב קידומי מכירות? הוא נולד בתור מתיחה של 1 באפריל אך הפך להיות המייל הפופולרי בעולם. למה הוא אימת אנשי אימייל מרקטינג? והאם יש מה לעשות עם טאב קידומי המכירות? תוכן עניינים מי אתה Gmail? הוא יצא לאוויר העולם בקול תרועה
פודקאסט מעניין של Seth Godin שקשור לנושא:
ה"ספאם" הוא בכלל בשר משומר, אך השימוש במילה כדי לתאם דואר זבל התחיל בזכות המערכון הזה של חבורת "מונטי פייתון"
רוצה להתייעץ איתי לגבי שיפור האימייל מרקטינג או עבירוּת המיילים שלך? אני מזמין אותך לפגישת ייעוץ ראשונית של 1/2 שעה, ללא עלות.
לקריאה נוספת
ריימונד טומלינסון, ממציא ה-email, ויקיפדיה
האבולוציה של הדואר האלקטרוני, ויקיפדיה
שימוש ביוני דואר, מאמר ב-ynet
מחקר Campaign Monitor החזר השקעה של 4400%
מחקר על שימוש בדיוור ישיר (בדואר), ב-Omnichannel, קובץ PDF
אודות מחבר המאמר
סלע יֹפֶה
מלווה חברות, עסקים, סטרטאפים ומערכות דיוור בארץ ובעולם בנושא עבירוּת אימיילים (email deliverability) ואסטרטגיית אימייל מרקטינג כדי שאימיילים שעסקים שולחים יגיעו ל-Inbox ולא אל ה-Spam.
יוצר הבלוג והפודקאסט crm.buzz
