בלק פריידי, סייבר מאנדיי ואימייל מרקטינג -
בלק פריידי

בלק פריידי, סייבר מאנדיי ואימייל מרקטינג

בקמעונאות המודרנית התחרותית כל כך, לימי מכירות אלה השפעה משמעותית על המאזן, וקמעונאים מתכוננים לימי מכירות אלה הרבה זמן מראש. ההמלצות לשיפור עבירות המיילים זהות בימי שגרה, בימי מגפה ובימי חגי קניות... מה כדאי לעשות עכשיו כדי להיות מוכנים?

תוכן עניינים

האזנה לפודקאסט

פסח מאדום לשחור

למונח "בלייק פריידי" (Black Friday) המוכר לנו כל כך מ"חג המכירות" שנערך בשבוע שלאחר Thanksgiving, יש שורשים פחות חגיגיים הקשורים דווקא למפולת כלכלית ולא לחג מכירות.

אז מה מקור השם?

המונח "בלק פריידי" נקשר לראשונה במפולת כלכלית שנבעה מנפילת ערכו של הזהב ב- 24/9/1869. לפי ערוץ ההיסטוריה, שני יזמים חלקלקים (Jay Gould ו-Jim Fisk) מארה"ב ביצעו רכישות עצומות של זהב במטרה להעלות מאוד את ערכו ואז למכור אותו ברווח גדול. אלא שבאותו יום שישי שחור המזימה נתגלתה וגרמה לנפילה חופשית בערכו ולפשיטת רגל של רבים.

תיאוריות וגירסאות שונות נקשרו בשם בלק פריידי, ביניהן סחר בעבדים ומעבר מאדום (הפסד כספי) לשחור (רווח). לפי ערוץ ההיסטוריה אין להן בסיס. איך בכל זאת הגיע ה"בלק פריידי" להיות חג הקמעונאות? ובכן, בפילדלפיה בשנות ה-50 השוטרים השתמשו במונח "בלק פריידי" כדי לתאר בשלילה את הכאוס בעיר שאחרי Thanksgiving. 

נחילים של אנשים היו מציפים את הרחובות וחנויות העיר לקראת משחק הפוטבול השנתי של ה-Army-Navy שנערך בכל שנה בשבת שאחרי Thanksgiving. זה גרם לשוטרים לעבוד שעות נוספות ולהתמודד עם פשיעה עודפת במועד זה.

רק בשנות ה-80, המושג "בלאק פריידי" קיבל את המשמעות הקמעונאית המוכרת לנו כיום. קצת כמו שמועצת החלב תפסה טרמפ על חג שבועות ונכסה לעצמה את החג והמציאה את "חג החלב", כך אימצו הקמעונאים את המונח וניצלו את הרוח הגָבית הנובעת מאווירת החג (שמעודדת הוצאת כספים גם כך) על מנת לחגוג יום מכירות מיוחד ביום שלאחר Thanksgiving. 

מסורתית, מכירות החנויות בשבת שלפני החג היו גבוהות יותר. בהמשך היום הפך לארבעה ימים וכל השאר היסטוריה והיסטריה….

בכלל נראה שגם הלקוחות וגם הקמעונאים מחפשים סיבה למסיבה וכך, ימי חג קמעונאים נוספים הצטרפו ללוח השנה וביניהם חג הרווקים הסיניים שהיגר לאמריקה (Singl's Day), סייבר מאנדיי (Cyber Monday), חג קניות אונליין ביום שני שלאחר Thanksgiving.

בקמעונאות המודרנית התחרותית כל כך, ימי מכירות כאלה הם ימים שיש להם השפעה על המאזן, זו הזדמנות "לעשות מכה" וקמעונאים מתכוננים לימי מכירות אלה הרבה זמן מראש.

במסגרת האמריקניזציה המקומית, החגים הללו עשו עליה לארץ המובטחת וגם קמעונאים מקומיים כאן בישראל מצטרפים לחגיגה ומיתגו חגי קניות אונליין "ישראליים" כגון shopping IL, או נובמבר אונליין.  כמובן שלא רק מי שמוכרים אונליין מרוויחים, אלא גם הלקוחות נהנים ממבצעי הוזלות משמעותיים בתקופה הזו. 

אמזון המציאה חג קניות משל עצמה ומקיימת את "פריים דיי" – חג מכירות עבור מנויי Prime שלה (Prime Day) שיתקיימו השנה באיחור אופנתי בין 12-13 לאוקטובר במקום ביולי. הרעיון של אמזון יפה כי הוא מאפשר לה לחגוג חג משלה ללא כל הרעש שמלווה את חגי הקניות האחרים, הצפופים כל כך. כך היא מרוויחה את מלוא תשומת הלב של לקוחותיה הנאמנים ביותר שמשלמים דמי מנוי שנתיים ומקבלים ערך רב בתמורה. 

מה הקשר בין מאנדיי, פריידי, אימייל מרקטינג ו… קורונה?

משנה לשנה יש צמיחה של עשרות אחוזים (בין 2018 ל- 2019 היה פער של כ-55%) בכמויות האימיילים השיווקיים שנשלחים סביב בלאק פריידי. השנה בגלל הקורונה, אני מנבא שתהיה קפיצה של יותר מ-100%, אך הנבואה כידוע ניתנה ל… וצריך לחכות לתוצאות האמת.

מלבד אימיילים שיווקים נשלחים אינסוף אימיילים תפעוליים ובאופן כללי ספקיות המייל הגדולות (Gmail, Outlook  ושות') נמצאות בכוננות ספיגה, כך שפעילות הדיוור שלכם חייבת להיות מתוכננת לפרטי פרטים.

אבל איך אפשר לחדור מבעד כל הרעש כשהלקוחות שלכם מקבלים דיוורים לא רק מכם, אלא גם מכל העולם ואשתו? הלקוחות מוצפים באימיילים בתקופה זו של השנה (בכלל Q4 הוא רבעון עמוס במיילים בד"כ), כך שהמלחמה היתה ועודנה – על תשומת הלב. 

יתכן שהיתרון התחרותי שלכם נמצא במקום שאתם לא מחפשים ולא מודדים – עבירוּת המיילים שלכם.

באימייל מרקטינג less is more… אל תהיו ספאמרים…

יש לי "תחביב" (שקשור למקצוע) להירשם לניוזלטרים והצעות שיווקיות של חברות ועסקים, באמצעות כתובות אימייל שאני מנטר. זה מאפשר לי לעקוב אחרי פעילות של מדוורים שונים ולראות אם הם עשויים להזדקק לעזרתי בנושא email deliverability (עבירוּת מיילים).

אחד מהדיוורים שנרשמתי אליהם הוא לדיוור של רשת קמעונאית גדולה שאני עוקב אחרי הפעילות שלה כבר כמה חודשים.

נראה שהם עושים הכל נכון מבחינה טכנולוגית (אסביר בהמשך המאמר), אבל תדירות הדיוורים שלהם פשוט פוגעת בפעילות האימייל מרקטינג שלהם בגלל engagement נמוך (ממשיכים לדוור למי שכמוני לא פותחים את המיילים) ועומס דיוורים לא סביר בעליל (מדוורים כל יום).

אל תהיו ספאמרים
גם אם קיבלתם הרשאה לדוור ללקוחות שלכם, אל תהיו ספאמרים

דאטה, עייפות ועבירוּת

חייבים לסגמנט את הדאטה על מנת לדוור באופן שונה למי שלא מגיבים (לעשות להם reengage במופרד מפעילות הדיוור הרגילה) ובכל מקרה אין שום הצדקה לדוור כל יום. בסוף זה ימאס.

לעומס ועייפות מעודף מיילים יש גם שם "עייפות אימיילים (email fatigue) תופעה שבעבר רק מנהלים סבלו ממנה. כיום כל מי שיש לו כתובת אימייל מכיר את העומס על תיבת המייל וקשה לנו להבחין בין מיילים שחשובים לנו לבין "ספאם" – גם אם המייל הוא לגיטימי והגיע לתיבת ה-Inbox  שלנו.

גם בשאר ימי השנה ולא רק בחגי קניות למיניהם, הדבר הנכון הוא לבצע הפרדה של פעילות הדיוור שלכם לכתובות IP ודומיינים (או Sub-domains) נפרדים. ככלל עדיף לבצע לכל הפחות שלוש הפרדות: פעילות אימייל תפעולית, פעילות אימייל שיווקית, פעילות אימייל שמטרה לבצע re engage לנמענים כשלב מקדים לכך שמפסיקים לדוור אל נמענים שאינם פעילים.

הפרדה פעילויות דיוור מבטיחה שאם מסיבה כלשהי מיילים שיווקים מתחילים להגיע באופן מוגבר אל הספאם, המיילים התפעוליים לא יפגעו. אם אחוז גבוה של מיילים מגיע לספאם, אפשר לסייע לכם בשיפור העבירוּת, אך זה תהליך שלוקח זמן ואנחנו רוצים להימנע ממצב בו כל פעילות המייל של הארגון נפגעת. לכן ההפרדה הזו כל כך חשובה.

בלק פריידי, סייבר מונדיי ו…קורונה

הקורונה גרמה לכך שרוב ערוצי הקניות הקמעונאים עברו לאונליין ומי שלא באונליין פשוט לא קיים.

המעבר המואץ לקמעונאות דיגיטאלית בעקבות הקורונה הוביל לכמויות אימיילים שוברות שיאים. מאז תחילת המשבר חלה צמיחה של כ-50%  בתעבורת האינטרנט מה שהגביר את העומס על רשת האינטרנט (בכל העולם). כתוצאה מכך חלה איטיות גם בהעברת אימיילים. בכל יום נשלחים ברחבי תבל 320 מיליארד אימיילים כשרוב התעבורה הזו (עוד טרום המשבר) היא 85% ספאם (ספאם מקצועי ולא מיילים שגופים נורמטיביים שולחים ללקוחות). ספקיות המייל הגדולות (Gmail, Outlook, Yahoo etc) נמצאות בכוננות ספיגה ומחמירות את סיווג המיילים ומתעדפות מיילים על בסיס רלוונטיות, איכות נתונים וכמויות.

Sender Reputation והדרך אל ה-Inbox

ההמלצות לשיפור עבירות המיילים זהות בימי שגרה, בימי מגפה ובימי חגי קניות…

ה-Sender Reputation הוא ציון שספקיות המייל ומנגנוני סינון ספאם נותנים למיילים שנשלחים על ידכם ובהתאם לכך מסווגות את המיילים שלכם כרלוונטיים או ספאמיים. הן עושות את זה בין השאר על ידי דיווחים של נמענים על ספאם (דווח על ספאם), איכות הנתונים וכמות המיילים שאתם שולחים.

בזמני peak כמו ב-Black Friday כשיש תחרות להעברת מיילים, ככל שה-sender reputation שלכם נמוך יותר כך המיילים שלכם יתעכבו, יואטו או יסווגו כספאם.

מוּתי מוּתי מוּתי… אימות או נמות

בעבר סקרתי (למשל כאן) את החשיבות של אימות הדומיין (או תת-דומיין) שתשתמשו בו לדיוור. 

ספקיות המייל מצפות משולחי דיוור לגיטימיים לאמת את הדומיין (או תת-דומיין) במערכת הדיוור בין השאר באמצעות הפעלת פרוטוקולי אימות כגון SPF, DKIM, DMARC.

כדאי לעקוב גם אחרי ה-Sender Score שניתן לכתובת ה-IP שלכם. במערכות דיוור ברירת המחדל היא שאתם שולחים מיילים באמצעות כתובת IP שיתופית ולכן מאוד שכיח שגם אם אתם מדוורים מעולים ומקפידים על כל הכללים, אתם סובלים בגלל השכנים שלכם…

למדוורים גדולים, השולחים עשרות אלפי מיילים בחודש באופן קבוע ויציב ללקוחות, כדאי לפעול תחת כתובת IP ייעודית (Dedicated IP). 

מומלץ ליישם את ההמלצות שפרטתי בהרחבה במאמר הבא 👇

רוצים להתייעץ איתי לגבי שיפור האימייל מרקטינג או עבירוּת המיילים אצלכם?

לקריאה נוספת

סטטיסטיקה ונתונים נוספים, אתר blackfriday.com

בלק פריידי, ויקיפדיה

סייבר מונדיי, ויקיפדיה

יום הרווקים הסיניים, ויקיפדיה

פריים דיי, Ynet

שיתוף

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב pocket
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin

אודות המחבר

sella
סלע יֹפֶה
מומחה לאימייל מרקטינג, עבירוּת אימיילים ואיכות דאטה. מנכ"ל , | אתר

מלווה עסקים בארץ ובעולם בפעילות אימייל מרקטינג ומסייע בשיפור עבירוּת אימיילים (email deliverability) כדי שאימיילים שעסקים שולחים יגיעו ל-Inbox ולא אל ה-Spam.

מסייע לעסקים למכור יותר ולחסוך בהוצאות תפעול באמצעות שיפור איכות הנתונים (data quality).

מנכ"ל חברת דאטה מדיה ועורך שותף של הבלוג והפודקאסט crm.buzz

היי. אני סלע

אני שולח ניוזלטר שבועי עם מאמרים איכותיים בנושא שיווק, אימייל מרקטינג ודאטה

אני מזמין אותך להצטרף למקצוענים כמוך שכבר מקבלים את הניוזלטר